לקראת סיום הקדנציה שלו, שר התקשורת יועז הנדל אימץ את המלצות הוועדה לאסדרת הרגולציה על רשתות חברתיות הפועלות בישראל, ביניהן החלת אחריות משפטית על הפלטפורמות לטפל בתכנים בלתי חוקיים פוגעניים, הפעלת מוקד דיווח על תכנים לא חוקיים פוגעניים, חובת שקיפות מול המשתמשים, יצירת מנגנון ערעור למשתמשים שחשבונם הוגבל או נחסם והקמת רגולטור שיפקח על הפלטפורמות החברתיות הגדולות שפועלות בישראל.
להלן עיקרי המלצות הוועדה:
החלת רגולציה על פלטפורמות חברתיות מקוונות שלהן כמות משתמשים העולה על 5% מאוכלסית ישראל
פלטפורמות אלו יוגדרו באופן הבא - שירות שעיקרו אירוח והפצה של תכנים שמתקיימים לגביהם התנאים הבאים:
א. התכנים נועדו להיות מופצים לציבור הרחב.
ב. התכנים נוצרו ברובם על ידי משתמשים.
ג. הגישה לתכנים ניתנת באמצעות מערכות חיפוש והמלצה.
התמודדות עם תכנים בלתי חוקיים פוגעניים
• החלת אחריות על הפלטפורמה בגין הפצת תכנים פוגעניים ובלתי חוקיים אם לא טיפלה בהם במהירות לאחר שהובאו לידיעתה. האחריות על הפלטפורמות תחול לגבי תכנים כגון: עבירות מין, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, איומים, הסתה לאלימות, הסתה לטרור, הסתה לגזענות. תכנים בלתי חוקיים שיקבלו התייחסות מיוחדת וטיפול מהיר ומיידי: הפצת תמונות או סרטונים אינטימיים ותכנים המהווים בריונות כלפי ילדים.
• חובת ציות של פלטפורמות חברתיות מקוונות לצווים שיפוטיים וקביעת הסדר מהיר במיוחד לצורך טיפול בתוכן מיני פוגעני ובריונות כלפי קטינים.
• הקמת מנגנון הודעה ופעולה בו הציבור יוכל ליידע את הפלטפורמה על תוכן פוגעני ובלתי חוקי והיא תחויב במענה סביר מידתי מנומק ומהיר.
• הקמת מנגנון "מדווחים אמינים" שיקבלו עדיפות בטיפול בפניותיהם מצד הפלטפורמות.
אסדרת יחסי הפלטפורמה והמשתמשים
• חיוב הפלטפורמה ליידע את המשתמש שפעילותו הוגבלה על סוג ההגבלה, הנימוקים להטלת ההגבלה, יוזם ההגבלה ואפשרויות הערעור של המשתמש על ההגבלה.
• הנגשת תנאי השימוש וכללי הקהילה של הפלטפורמה בעברית ובערבית תוך פירוט הפרות אפשריות של הכללים ודרכי ערעור על חסימות והגבלות.
• סימון תוכן ממומן והגורם העומד מאחוריו.
• הקמת מנגנון ערעור דו-שלבי במסגרתו יוכלו לערער על החלטת הפלטפורמה עד חצי שנה לאחר שהתקבלה.
• יש להתייחס לפרלטפורמה כגוף "דו מהותי" ולחייב בהתנהלות אובייקטיבית והוגנת כלפי כלל המשתמשים.
חובות שקיפות בפני הרגולטור
• כל פלטפורמה תדווח על כמות המשתמשים הפעילים שלה בישראל.
• כל פלטפורמה תדווח על היקף וסוגי התכנים הפוגעניים בישראל.
• נתונים על חסימות משתמשים והסרת תכנים.
• פירוט כמות ומשאבי ניטור התוכן של הפלטפורמה בישראל בעברית ובערבית.
• פירוט רשימת המדווחים האמינים של הפלטפורמה וכמות הדיווחים שהתקבלו באמצעותם.
• ריכוז המידע של כל פלטפורמה על הפעולות שננקטו כדי לצמצם פגיעה באוכלוסיות רגישות (קטינים, בעלי מוגבלות וכו').
ניהול והערכת סיכונים באופן יזום מצד הפלטפורמות
• החלת חובה לבצע הערכת סיכונים של השפעות שליליות שניתן לצפות אותן ביחס לזכויות היסוד של המשתמשים בישראל, השיח האזרחי, הליך הבחירות, הביטחון הציבורי, אלימות מבוססת מגדר, ההגנה על בריאות הציבור ועל קטינים.
• פרסום עיקרי הסיכונים המערכתיים לציבור ופרסום הצעות למזעורם.
אסדרת יחסי הפלטפורמה עם מדינת ישראל
• חיוב הקמת נציגות של הפלטפורמה בישראל לצד נציגות משפטית שתוקם בישראל.
• הסמכת רגולטור לפיקוח על הפלטפורמות ומיפוי הסיכונים העיקריים בפעילותן.
• הרגולטור יהווה גוף מחקר וידע בתחום אסדרת הפלטפורמות החברתיות המקוונות, ישמש מרכז לפניות ציבור בנושא וינגיש מידע רלוונטי בנושא.
• לרגולטור תהיה סמכות לדרישת מידע הנחוץ לו לצורך פיקוח ואכיפה.
• החלת סמכות שיפוט ישראלית במחלוקות של משתמשים ישראליים עם הפלטפורמות והחלת הדין הישראלי עליהן.
שר התקשורת יועז הנדל אמר כי "מהפכת המידע הביאה את האנושות לפסגות חדשות אך גם להיווצרות דילמות חדשות איתן ממשלות רבות מנסות להתמודד. לפני כשנה החלטנו להתמודד עם האתגר ומיניתי ועדה המורכבת מהמומחים המובילים בתחומם שתבחן אסדרה על רשתות חברתיות שפועלות בישראל".
הוא ציין כי "לראשונה, מדינת ישראל עוסקת בשאלות אתיות ורגולטוריות בנוגע לרשתות החברתיות. זהו מרחב מקוון שאין בו אסדרה, וצמחו בו תופעות חברתיות שליליות ומזיקות. צריך להחיל על הפלטפורמות הדיגיטליות אחריות משפטית ביחס להפצת תכנים מיניים בלתי חוקיים, הסתה לאלימות וטרור ועוד. זכותם של אזרחים לסביבה מקוונת מוגנת, זכותן של מדינות להגן על עצמן ולמנוע הסתה לטרור, קריאות לאלימות, ובוודאי זכותו של אדם בודד לקבל סעד מול תאגידי ענק המפעילים את הפלטפורמות הדיגיטליות. אני רוצה להודות לחברי הוועדה על עבודה מקצועית ומקיפה, ועל המחויבות שלהם למטרה. הצעד שאנחנו עושים היום מקרב אותנו למרחב מקוון מוגן ובטוח יותר תוך שמירה מקסימלית על חופש הביטוי".
יו"ר הוועדה, מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, אמרה: "היום הגשנו לשר התקשורת נייר מדיניות ראשון מסוגו המתייחס באופן קוהרנטי לשאלת הרגולציה על רשתות חברתיות. אחרי עבודת מטה מקיפה עם מומחים, שימועים לשחקנים בשוק הפלטפורמות החברתיות, ארגוני החברה האזרחית ופגישות עם נציגי האיחוד האירופי שהשלימו כעת את החקיקה, אנו סבורים שהגיעה העת לצעוד לתוך השדה. לצד הבשורה הגדולה של מהפכת המידע המאפשרת צמצום פערים, הפצת ידע חוצי גבולות, החלפת דעות ורעיונות ומאפשרת לבלתי נשמעים להביא את קולם לכיכר העיר, הגיעה העת להתמודד עם תופעות הלוואי – עם שיח פוגעני, קיצוני, מסית, אלים, גזעני – שיש בו כדי לסכן את בטחון הציבור ואת שלומו הנפשי והפיזי.
לראשונה, נמליץ להכיר באחריותן של הפלטפורמות כמנהלות התוכן ולא כ'לוח מודעות' וכן נתקן את חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין מפעילי הפלטפורמות החברתיות לציבור המשתמשים, שמוביל לפגיעה בזכויותיהם. ניגשנו למשימה בחרדת קודש והגענו לתוצאה שלהערכתנו מתמרצת את הפלטפורמות לנקות את זיהום האוויר ממרחב השיח ככל הניתן, תוך שמירה על יתרונות הפלטפורמה וחופש הביטוי של המשתמשים".
הוועדה לאסדרת הרגולציה הוקמה באוקטובר 2021 על-ידי השר הנדל במטרה להמליץ על אסדרת פעילות הפלטפורמות החברתיות המקוונות. בראש הוועדה עומדת לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, וחבריה הם ד"ר מיכה גודמן, מר אורי הרמן, פרופ' קרין נהון, עו"ד רויטל סויד, פרופ׳ שיזף רפאלי ומרים סלע מרכזת הוועדה.