דם יזע ודמעות: לזכות במונדיאל או להנפיק סטרטאפ זה אותו דבר: ליאו מסי, אולי גדול הכדורגלנים, ברוך הכישרון והמחשבה, ועדיין, לקח לו חמישה מונדיאלים (אירוע שקורה אחת לארבע שנים) כדי להניף את גביע העולם בפעם הראשונה. אבל, אם תשאלו אותו - הוא נחוש וחדור אמונה. "ידעתי שאלוהים יביא לי את המתנה הזו. הייתה לי הרגשה שהמונדיאל הזה יהיה האחד. זה לקח כל כך הרבה זמן, אבל הנה זה. סבלנו הרבה, אבל הצלחנו. אני לא יכול לחכות להגיע לארגנטינה ולראות את הטירוף", אמר.

אז מה הקשר בין מסי לעולם היזמות והייטק?

תיכף ומיד יכולות להיות מילים הרסניות. הציפייה שאם לאדם יש פוטנציאל או כישרון, הכל צריך להסתדר עבורו ברגע, וההישגים צריכים להגיע באופן מידי, היא שגורמת לאנשים מוכשרים בכל התחומים להרים ידיים מוקדם מדי. ולא רק בכדורגל - גם אם הנך יזם, ובעיקר בעולמות הסטרטאפ - ייתכן ונחישות היא תכונת האופי החשובה ביותר.

כמי שבמסגרת עבודתו שומע עשרות (אם לא מאות) של רעיונות בשנה, חלקם מרשימים ומעניינים מאוד, המיקוד שלי כל הזמן על הצוות המוביל ותשובה אחת אני מחפש בתוכי לשאלה הבאה- " האם הצוות הזה עשוי מהחומר המנטלי הנכון כדי להיכשל המון פעמים עד שיצליח פעם אחת?".

אם התשובה היא כן, הינה גדלו סיכויי ההצלחה בצורה דרמטית למיזם זה להבשיל לשוק הגדול.

המסע ארוך ומייגע, מתיש ורווי אירועים שעלולים להפיל לנוק אאוט את טובי "המתאגרפים". רק יחידי סגולה בעלי עצבים מברזל, ונחושים ביותר, עומדים בזה - כי כמות "המכות" שעליהם לספוג בדרך היא אינסופית. משקיעים שמסרבים להיכנס בהתחלה, קשיים בפיתוח, שוק תנודתי וגלי ,תיזמון היציאה לשוק, אסטרטגיית החדירה לשוק, ולאיזה שותפים אסטרטגיים החברה מחליטה לחבור... והרשימה אינה מסתיימת.

מעבר לנחישות לקום ממפלות, חשובה לא פחות היכולת ללמוד מהן. כשמדובר ביזמות, יש המון סיבות ליפול, לכן אם כבר נפלת אתה תעשה הכול כדי ללמוד למה זה קרה ותוודא שלא תיפול מאותה סיבה בפעם הבאה. אם אב הטיפוס של המוצר נכשל מבחירה לא נכונה של חומר, תחפש חומר אחר למוצר, ואם הבעיה הייתה בשיווק, אז כנראה שתשנה קו פרסומי.

אם נחזור להקבלה לארגנטינה, בזמן שכל העולם "קבר" את הנבחרת של מסי אחרי ההפסד במשחק הראשון, מאמן הנבחרת ליונל סקלוני ביצע שינויים משמעותיים בהרכב. הנבחרת הארגנטינאית  השתפרה בטורניר הזה ממשחק למשחק, בין השאר כי היא למדה מהטעויות שלה תוך כדי תנועה.

כמו כדורגל, גם יזמות זה ספורט קבוצתי. סטאראפ יכול אולי להיוולד מרעיון או חזון של איש אחד, אבל הדרך להפוך את הרעיון למציאות היא בעבודת צוות. צוות שבו כל אחד עושה את מה שהוא הכי טוב בו, יביא תוצאה טובה יותר מקבוצה של סוליסטים שלא מתואמים אחד עם השני, מוכשרים ככל שיהיו. הרי אפילו בארגנטינה, מסי הוא אולי היהלום שבכתר, אבל מדובר ב11 שחקנים ש"חרכו את הדשא", לא הפסיקו לרוץ, לתקל, לחלץ ולעשות הכל כדי להביא את הגביע לארגנטינה.

נחזור למסי, הוא אגב נולד ברחוב בארגנטינה שקוראים לו "מדינת ישראל" (יכל להשתלב בקלות בהייטק הישראלי כבר אמרנו?). במשך 16 שנה וחמישה טורנירים נאלץ "הפרעוש" להמתין עד הזכייה, שרבים טוענים שהופכת אותו "לגדול מכולם". יש לו הכל כבר הרבה שנים, אבל הנחישות, יכולת הלמידה מטעויות של הנבחרת שלו והרוח הקבוצתית, הם אלו שהובילו אותו בגיל 35 לתת את טורניר חייו ולקחת עבור נבחרתו את ההנפקה. סליחה, את הזכייה הגדולה בגביע העולם.

הכותב הוא יו"ר קבוצת גיאומטריקס