הנה חדשות שעלולות להגיע בהפתעה לחלקכם: גם מי שטוען שאין לו שמץ של מושג מה זה AI, ובשפה ברורה יותר - אינטליגנציה או בינה מלאכותית, משתמש בה כמעט בלי לדעת. כך, למשל, מי שמשוטט ברשתות החברתיות לאחרונה בוודאי מצא את עצמו משחק בכל מיני משחקי "נדמה לי" בחסות AI, שהראו כיצד הוא נראה כאביר, בודק כיצד היה נראה הסכם שלום עם הפלסטינים ואפילו סטטוסים או ציוצים אופציונליים שהבינה המלאכותית כותבת.
הדבר הזה נמצא לא רק ברשת החברתית ושולט באלגוריתמים שמפרסמים לנו מודעות. כמה פעמים שוחחתם עם מישהו על מוצר מסוים וקיבלתם אותו מיד בשלל פרסומים כשפתחתם את הטלפון? בינה מלאכותית חולשת כיום כמעט על כל תחום - רפואה, עסקים, אפילו שוק ההון ובוודאי הקמעונאות. בקרוב גם הקניות שלנו בסופרמרקט יהפכו להיות חכמות, ולא רק ייתרו את הצורך שלנו בעמידה אין־סופית בתורים, אלא אף ילמדו את הרגלי הקנייה שלנו. ובכל זאת, האם אנחנו מאבדים את עצמנו אל תוך האלגוריתם, מה יקרה לבחירות החופשיות ולעולם העסקים, והאם בכלל אפשר לברוח ממה שנדמה כהשתלטות הבינה מלאכותית על העולם?
קודם כל, כדי לעשות קצת סדר ב־AI ביקשנו מעידו סבג, יועץ טכנולוגי ואחד מהשותפים הבכירים בחברת וויסלרייט המלווה סטארטאפים, להסביר בכלל מה זה. "מדובר באוסף של תחומי מחקר שונים במדעי המחשב שמטרתם לדמות חשיבה אנושית ולהציע פתרונות על ידי מאפיינים הדומים לחשיבה אנושית", אומר סבג.
כמו הבוטים שעונים לנו?
"בדיוק. והם, למשל, מספקים תשובות מהירות שחוסכות שיחת טלפון. אלגוריתמים וכיוצ"ב".
אומנם תפקידה של הבינה המלאכותית לחסוך לנו זמן, אך לפעמים מתברר שמתוחכמת ככל שתהיה, היא עדיין עושה קצת ההפך. "אמזון השתמשה בעבר בשירותי AI לסינון מועמדים לתפקידים בחברה, ומתברר שחלה ירידה משמעותית בכמות האנשים שהתקבלו לעבודה לאחר השימוש בתוכנה הממיינת, משום שהיא גרמה לכך שבעצם פחות מועמדים התאימו לתפקיד. כלומר לפעמים אנחנו רואים שהטכנולוגיה לא ממש לטובתנו".
צרכני מוזיקה, לדוגמה, נשענים על פלייליסט מותאם, אבל אם אני אישית לרוב מתרעמת על ההתאמות שעושים לי?
"גם כאן יכולה להיות בעייתיות. קחי לדוגמה צרכן מוזיקה, נניח ישראלי שמאזין למוזיקה מסוימת, המערכת לומדת אותו ולא משמיעה לו שירים שלא מחוברים למגזר שלו. כאן, למשל, הייתה בזמנו טענה משפטית שהבינה המלאכותית עשויה להתוות לאותו צרכן דרך מסוימת ודפוס חיים שלפעמים פוגעים ברמה אתית באנשים. ברמה המשפטית, זה כן משהו שמנסים לשנות, כמו גם צריכת מודעות ברשתות החברתיות, הטרגוט המוכר על סמך חיפושים שאנחנו עושים. מצד אחד הבינה מזהה מה שהקהל אוהב והוא מקבל הצעות אטרקטיביות, ומצד שני יכול להיות שיש כאן פספוס כשקהל אחר לא מטורגט למשהו שגם הוא יכול לאהוב".
קנס של מיליארדים
סבג מספר על מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד ובדק שימושים של ארגונים שונים בתחום AI ואת הצורך בו. "הם בדקו באיזה מובן הטכנולוגיה משפרת את הביצועים שלהם. בראש עמדו זיהוי פריצות אבטחה, צמצום עבודה על רצפת הייצור שחסכה כסף ופתרון מהיר של בעיות טכנולוגיות שצצו למשתמשים. כך במבט רחב ההתפתחות הפנומנלית בתחום לא בהכרח אומרת ש־AI יבוא להחליף את האנושות כמו שחוששים, אלא בעיקר לנסות לייעל תהליכים ולחסוך טעויות רבות בדרך".
אבל זה מתווה משהו ספציפי של חברה או של כל מי שמגדיר את המערכת שהוא רוצה להתוות - יש בזה משהו קצת מצומצם.
"זה בעצם מצמצם לנו את האפשרויות לפי הצרכים של אותו גוף או ארגון. אנחנו מייצרים סוג של פלואו מסוים, שהמטרה שלו היא לתת לנו תשובה ברורה לשאלות 'איך אנחנו יכולים לזהות את צרכן הקצה?' או 'איך לשפר את היוזמות שלנו?'. מצד אחד, זה טוב כי אנחנו משתפרים גם מבחינת האיכות של המוצרים שאנחנו מקבלים וגם ברמת הדקויות - בסוף הטעויות שמחשב יעשה קטנות ביחס לטעויות האנושיות. מצד שני, זה יכול לבוא ולפגוע בחיי היום יום שלנו".
בשנת 2017 הטיל האיחוד האירופי קנס של מיליארדי דולרים על חברת גוגל בעניין התנהלות לא תקינה בשוק החיפוש, כשגוגל כרום החזיקה כמעט 80% ממנועי החיפוש. בתחרות בשוק מנועי החיפוש המונופול דאז לא אפשר לצרכנים ליהנות מיתרונות התחרות. "גם באיחוד האירופי נכנסים לעובי הקורה, והיום לא מאפשרים לחברות גדולות לעשות מה שהן רוצות מול הצרכנים".
ובכל זאת, יש דרך לברוח מזה?
"בסופו של דבר, זה עניין של המשתמש בשירות. אני באופן אישי ביטלתי בפייסבוק את כל אפשרויות המעקב, אבל אני יודע לומר לך שאם כצרכן קצה מערכת חכמה תנתב אותי מהר יותר בסופר לפי רשימת הקניות שלי ואני ארוויח עוד קצת זמן עם הילדים בערב, אני אשמח להשתמש בה. מצד שני, אין ספק שגם הנתונים נאספים, והדאטה העצום הזה עלול להימכר בסוף במיליארדים".
לאן זה יגיע?
"לכל מקום. קחי, לדוגמה, את התחבורה. ברגע שקיים פיתוח שמאפשר לאמבולנס לעבור דרך מערכת רמזורים חכמה שמזהה אותו וגורמת לו לעבור מהר יותר, אני שואל את עצמי אם הטכנולוגיה קיימת, ואם זה עובד על אמבולנסים, איך אדע שאדם אחר, נניח מישהו מכובד או בעל דירוג סוציואקונומי מסוים, לא יקבל עדיפות. גם כאן עולות הנקודות האתיות של הרגולציה, ולא רחוק היום שבו היא תצטרך להתמודד איתן לאור הפיתוחים הרבים שנמצאים בשוק".
מאתיקה לכסף: איך זה ישפיע על שוק ההון?
"היום AI כבר קיים בשוק ההון, מבחינת פעולות שאדם מבצע בתהליך רכישה או מכירה של מניות. יש מערכות שמכירות תגובות מסוימות ולומדות את האינטראקציה. גם כאן נכנסת הרגולציה שתצטרך לשים לב מה קורה בעניין השקעות פרטיות ולוודא שמערכות לא יוכלו לקבל החלטה מוחלטת באופן אוטונומי. מנגד, כיום יש מערכות חכמות שיודעות לנתח היטב את שוק המניה ועל ידי פעולות של אנשים שהוגדרו מראש לבצע את הפעילות הרצויה אוטומטית ועל פי תנודות המניה בשוק. ובכל זאת, אנשים צריכים לא להסתמך רק על הטכנולוגיה, אלא להיעזר בה".
רובי ברידג'ס הייתה הילדה האפרו־אמריקאית הראשונה שנשלחה ללמוד בבית ספר לילדים לבנים בלואיזיאנה. היא גורשה משם בבושת פנים, ואחת התמונות המפורסמות בהיסטוריה היא של הילדה האמיצה מוקפת בארבע מרשלים אמריקאים שמלווים אותה החוצה. בניסוי מול מערכת AI כדי ללמוד את התמונה התברר כי היא מזהה את המרשלים, אבל לא את הילדה כהת העור.
"במקרים כאלה אנחנו אומרים דורשני, ושיש עוד דברים לעבור עד שהיא תשתלב לחלוטין בחיי היום־יום שלנו. המערכת גורמת לאנשים להתייעל ולחסוך זמן, היא מקצרת זמנים. גם בתור צרכן בסוף אני רוצה להגיע לאיזה מוצר קצה ולקנות אותו, ואם יש לי מערכת חכמה שלומדת אותי ומתאימה לי מוצרים, ואני חוסך זמן וכסף, כי אני מקבל מוצר אטרקטיבי ביחס למה שחיפשתי, אז מבחינתי זה תורם כצרכן קצה. לכן יש דברים טובים. מנגד, צריך לראות שאנחנו לא פוגעים מבחינה אנושית ומוסרית בתהליכים אלה".
ללמוד את העסק
עולם הקמעונאות כבר חזק בתחום, וכפי שזה עתה למדנו, אפילו שוק ההון, אבל הדבר הבא בתחום AI הוא שילוב הטכנולוגיות האלו גם בעסקים קטנים ובינוניים. אסף כהן, בעלים ומנכ"ל הסטארט־אפ CNWD erPL, עושה שימוש ביכולות AI עם Machine learning (למידת מכונה), והשילוב הזה לומד את העסק הספציפי במתן שאלות מנחות, בעיבוד מידע ובמתן מידע ספציפי לעסק.
המטרה היא לאפשר לא רק ניהול הוליסטי, אלא גם הפקת תובנות לעסק תוך כדי תנועה. כהן מסביר שדיגיטציה וטכנולוגיה מתקדמת הן לאו דווקא טכנולוגיה חכמה: "ברוב העסקים הגדולים והבינוניים יש מערכות ופיצ'רים מתקדמים לניהול הארגון, אבל ממחקר שעשינו גילינו שרוב החברות משתמשות בכ־4־10 מערכות שונות לניהול שוטף בכל עסק, כשכל מערכת מטפלת בפיצ'ר אחר בשיווק, בכספים, בעובדים וכיוצ"ב - מה שגורר חוסר בקרה ושליטה וגם אובדן חיוני של מידע שעשוי לשרת את החברה בעתיד".
הפיתוח החדשני מאפשר לחנות בגדים לתכנן את כמות ההזמנות לחורף על פי נתוני מכירות קודמות, לדעת אילו סוגי בגדים נמכרים ומה התמחור שהלקוחות הקבועים ירצו לקנות. עבור חברות שיווק, למשל, הטכנולוגיה מסייעת באיתור נציגי המכירות המתאימים ביותר לסוגי הלקוחות השונים, ואפילו משמשת כמערכת חכמה שמטפלת לנו בחשבוניות ושולחת התראות לכל מי שעדיין לא שילם.
"המערכת בעצם שומרת על המידע בצורה חכמה ומאפשרת ניתוח ותובנות ברמה גבוהה. היא לא רק נותנת ניתוחים, אלא גם לומדת את הלקוח מקצה לקצה. ברגע שיש לי הנתונים הנכונים, אני יכול ללמד את התוכנה נתונים נוספים שלאו דווקא קשורים ישירות לארגון, כמו מזג אוויר ותחבורה. וכך, אם נניח שיש לך חנות באמצע דיזנגוף והמערכת יודעת שיש עבודות של הרכבת הקלה בכבישים, בשכלול ובניתוח הנתונים של הלקוחות שלך היא יכולה לומר אם זה ישפיע לך על העסק או אם הלקוחות שלך נאמנים מספיק. היא בודקת מבפנים ומבחוץ ומנסה לזהות איפה העסק שלך משתנה".
כמו במערכות של לידים?
"מערכות הלידים הפשוטות יודעות לבוא ולומר באופן כללי כיום מהו ליד איכותי ומה פחות, אבל אם לנו יש יכולת למידת מכונה גבוהה, ומכיוון שאנחנו לומדים את הלקוח מהקצה לקצה ומלמדים את המכונה נתונים מבפנים ומבחוץ, המערכת יכולה לומר מה סיכויי סגירת העסקה ומול איזה נציג. לאורך הזמן המערכת לומדת את הלקוח ונותנת לו עוד ועוד מידע לשאלות כאלה ואחרות שעלולות לצוץ במהלך הדרך. אגב, המערכת שלך יכולה לומר אם העובד שלך מאושר או לא".
זאת עליית מדרגה של AI?
"יש מחקרים שמראים שנתונים מסוימים מלמדים אם העובד מאושר ועד כמה הוא נאמן לביצוע. יש כמה פרמטרים ובאלה אנחנו משתמשים בפיתוח שלנו. תחשבי שכל הנתונים קיימים בשולחן העבודה שלך, ואחד הכלים, לצד שיווק, שכר וכיוצ"ב, הוא כלי חברתי שנותן נתונים על העובדים מעבר למספר. המערכת מכירה את העובד לעומק, והיא כל הזמן לומדת אותו. היום בעידן הפיטורים אפשר באמצעות התוכנה להביט בפרמטרים בפריזמה רחבה, מכיוון שיכולים להיות עובדים שלא נאמנים לעסק, אבל כן הצליחו למכור בשנה האחרונה. אז את מי תזמני לשימוע? וזאת רק דוגמה אחת מני רבות. התוכנה מתעדכנת תוך כדי תנועה ובכל תחום".
ואם כבר הזכרנו "כל תחום", ברוח המונדיאל שבדיוק הסתיים, אם תהיתם איך אתם מצליחים לראות סרטונים של כל המהלכים תוך כדי המשחק, מתי עורך הווידיאו הספיק לשבת עליהם? ואיך, לעזאזל, הצליחו לאתר את כל המהלכים המרגשים הקטנים בשנייה אחת? אז אין עורך וידיאו, לפחות בחלק מהסרטונים המיידים שאתם רואים בדיגיטל ובטלוויזיה המשודרים סימולטנית תוך כדי משחק. מדובר בסטארט־אפ ישראלי שתפס בשנים האחרונות תאוצה ונקרא WSC Sports, שהחל את דרכו באקסלרטור של מיקרוסופט כמערכת וידיאו עבור מאמנים והמשיך כפונקציה המספקת את ההיילייטס לגופי שידור ולחברות המסקרות אירוע ספורט שונים.
"אנחנו מקבלים בכל שידור ספורט מהלקוחות שלנו את הסטרימינג, בדיוק כפי שהוא נראה בטלוויזיה", מסביר עמוס ברקוביץ', ראש צוות מחלקת אלגוריתמיקה בחברה. "המערכת מנתחת את הווידיאו בשלושה רבדים - אודיו, וידיאו ופיד של דאטה שמוצא את כל האירועים המרכזיים במשחק, כמו כל הזריקות לסל, הבעיטות לשער, בעיטות הקרן, הבישולים והמהלכים בפוטבול או בטניס". ברקוביץ' מסביר שבניגוד למה שאנחנו מכירים ממערכות AI סטנדרטיות, לא מדובר במודלים שמציירים ציורים או כותבים טקסטים: "אנחנו בעולם שנקרא 'ראייה ממוחשבת', כלומר את רואה אירוע וצריכה לזהות אותו, להבין אם זה סל, החטאה או מכה בטניס, אם מדובר במהלך מעניין של שחקן מסוים, במי להתמקד וכיוצ"ב".
בסוף כל המהלכים האלה הופכים לסרטון שאנחנו רואים?
"אנחנו יוצרים קליפים מקודדים לפי בקשת הלקוח. זה יכול להיות סרט של שלוש דקות אחרי הרבע הראשון עם כל המהלכים היפים או סרט ארוך יותר לאפליקציה, ליוטיוב או אפילו לטוויטר. פעם עבור כל סרט כזה הייתי צריך להעמיד עורך וידיאו שיחפש את המהלכים הטובים, והיום המערכת לומדת דרך AI לאתר, על פי הגדרות, את המהלכים הטובים. לכן כל מי שמשתמש במערכת יכול לעשות את זה בלחיצת כפתור".