יריד חדשנות טכנולוגית התקיים לאחרונה ברחבי בית החולים אלי"ן, אשר הציג את המחקרים הנערכים באלי"ן ואת החידושים הטכנולוגיים שבית החולים מפתח לשיקום ילדים. ביריד הוצגו כ־15 תחנות אינטראקטיביות שבהן יכלו ילדים ומשפחותיהם לראות, לגעת, לנסות, ולחוות את החשיבות של המדע, המחקר והחדשנות באלי"ן.
בין המחקרים והפיתוחים שהוצגו: סימולטור ללימוד ניידות ממונעת באמצעות תוכנת מחשב וג'ויסטיק; קסדת מציאות מדומה המאפשרת טיפול דרך משחק והנאה; חנוכייה שבה הנרות נדלקים על ידי חזרה לעמידה מאוזנת ממושכת, ועוד. הטכנולוגיות שהוצגו ביריד פותחו כולן במטרה להפוך את הליך השיקום המפרך למשחק ילדים.
"עבור רבים מהילדים שנפגעו או נפצעו, הליך השיקום הוא קשה ומעיק, פיזית ונפשית", מסבירה ד"ר מורית בארי, מנכ"לית בית החולים אלי"ן. "ילד יתקשה לאמץ כוחות לטובת מטרה ערטילאית. אם לא נהפוך כל תרגיל להליך חווייתי, מהנה אפילו, הם לא ישתפו איתנו פעולה. ילד הוא לא מבוגר שאומרים לו 'תעשה את זה ותחזור ללכת'. עם ילדים אתה חייב לגרום להם לרצות את זה. הרציונל לא משפיע עליהם".
לאור זאת, משקיעים בבית החולים בפיתוח טכנולוגיות אשר נועדו להפוך את תהליך השיקום למותאם לצורכיהם הייחודיים של הילדים. "ילדים, להבדיל ממבוגרים, ממשיכים להתפתח וללמוד את העולם במקביל לשיקום. באמצעות שימוש בטכנולוגיה שיקומית, הילדים זוכים לתרגל את היציאה לעולם האמיתי במרחב דיגיטלי בטוח".
היריד מציין שנה להקמת מרכז המחקר של אלי"ן, אשר הוקם במטרה להעמיק את הידע המקצועי בתחום שיקום הילדים באמצעות מחקר קליני חדשני. בחמישי האחרון הגיעו מאות ילדים ובני משפחותיהם להתרשם מן הפיתוחים האחרונים. "בעולם שלנו, של שיקום ילדים, יש חשיבות עצומה לשימוש באמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים לשיפור איכות החיים שלהם.
למרחב הווירטואלי יש קיום בחייו של כל ילד כיום, ויש חשיבות לשילוב ילדים עם מוגבלויות גם בחלק זה של החוויה האנושית. ד"ר בארי מדגישה את החשיבות הרבה שיש בכך שאותם ילדים, העוברים הליך שיקום מורכב, יוכלו לחוות את החיים כמו יתר בני גילם, בצורה מהנה וחוויתית, ועל התרומה הרבה שיש לכך על ההתפתחות האישיות שלהם.
"הגישה שלי היא כי באחריותנו ליצור עבור הצעירים הללו סביבה בה המאפיינים האישיותיים שלהם הם אלו שיכתיבו את עתידם, ולא המגבלות הפיזיות שלהם", אומרת ד"ר בארי. "ידוע שילדים הגדלים בסביבה בה הם מטרה לרחמים יפנימו גישה זו ויתנהגו בהתאם. הם ייטו לגדול להיות מבוגרים תלותיים יותר וחסרי ביטחון. זה נכון לכל ילד ומסוכן פי כמה בילדים שלהם צורך אמיתי בסיוע מהסביבה".