המטרה היא כפולה: להראות איך השימוש במסכים יכול להועיל לעבודת צוות ולהגביר את תחושת החברותא, וגם לקדם למידה יותר מתקדמת ומותאמת אישית. את החזון המשולב הזה החלו לקדם לפני כמה שנים מייסדי חברת Brainy’z המציגה את ה־Brain Station, פלטפורמה טכנולוגית חינוכית ייחודית ללימוד ולתרגול משותף, שבאמצעות שולחן חכם מנסה לשנות את הדרך שבה ילדינו לומדים.
"החברה הוקמה בשנת 2018 על ידי ציפי ודב רוטשטין בהשקעה עצמית של כמיליון וחצי שקל", מספר יפתח גבע, מנכ"ל החברה. "ציפי הייתה יועצת חינוכית וכשיצאה לפנסיה אמרה שמפריע לה שכולם בטלפונים, והיא החליטה לתעל את המסכים למטרות חיוביות. הרעיון היה שהמסכים כבר כאן כדי להישאר, אבל בואו נשתמש בהם בצורה שתחבר בין אנשים ולא תפריד ביניהם. בעלה הוא יזם, איש טכני, ויחד הם הרימו סטארט-אפ בתחום החינוך, או כמו שקוראים לזה בשפת ההייטק - EdTech. ציפי הביאה מורות לגילים הרלוונטיים, והם פיתחו תוכניות לימוד שונות".
מהו בעצם המיזם הזה?
"פלטפורמת ה־Brain Station מורכבת משולחן חכם אינטראקטיבי עם צג מחשב במשטח העליון שמוגן בזכוכית מחוסמת. השולחן כרגע תלת שפתי: עברית, אנגלית וערבית, ומתמקד בנושאי הליבה: עברית, חשבון, אנגלית ונושאים של ידע כללי. הוא מיועד לקבוצה של עד ארבעה תלמידים ומגיע עם מגוון עשיר של תוכנות לימוד, תרגול ומשחק בתחומים הרלוונטיים. הלימוד על גבי השולחן גם משלב שימוש בעזרים מוחשיים המאתגרים את הילדים, כגון כדורים ועוד, ובנוסף מאפשר למשתמשים לצייר ולכתוב על גבי השולחן, דבר שמעצים את חוויית הלימוד".
חינוך שמרני
לדברי גבע, כ־50 שולחנות מהדגם הראשון של מערכת Brain Station נמצאים כבר בשימוש במוסדות חינוך ברחבי הארץ. "רוב השולחנות נמכרו למוסדות השייכים לעיריות: גני ילדים, כיתות נמוכות, א'־ג', גני שילוב וחינוך מיוחד", הוא מספר. "עלות כל שולחן היא כ־3,000־3,500 דולר. מדובר בהשקעה חד־פעמית בשולחן ועוד תשלום של 300 דולר בשנה על התכנים והשירות".
איך ההיענות למוצר?
"יש עדיין הרבה שמרנות בתחום של חינוך בארץ. מאוד קשה בחלק מהמקומות לאמץ טכנולוגיה חדשה. לגנים קל יותר להכניס את השולחן החכם מאשר לבתי הספר. בכל הגנים שהכנסנו אותו, כולל פיילוט בירושלים, ההצלחה הייתה די מיידית. הילדים מתחברים לזה ונוצרת דינמיקה טובה ומיוחדת. גם הגננות רואות פתאום קפיצה גדולה ביכולות, בהבנה של הילדים".
גבע מוסיף: "אנחנו פונים לא רק למגזר החילוני, גם למגזר הדתי והערבי. מכרנו למשל כמה שולחנות לבית ספר ברמלה וגם לבית ספר של
"חב"ד בנתניה. דיברנו עם חב"ד, דיברנו עם איזושהי קבוצה בבני ברק, יש התעניינות. יש תכנים העוסקים בלימוד תורה, ואנחנו גם יכולים להתאים תכנים לקהילה ספציפית, כמו שכבר עשינו לחב"ד. יש גם אופציה שהמשתמש ייצר בעצמו תוכן שהוא מעוניין בו ויזין אותו לפלטפורמה שכבר קיימת. אנחנו נמצאים ב'מערכת גפן' שמאפשרת למנהלים לנצל תקציבים באופן מותאם לבית הספר, ואנחנו גם מאושרים בעוד כמה מערכות שדרכן אפשר לקבל סיוע ברכישת המוצר".
גבע מודה כי על אף יכולות התאמת התכנים לקהלים ספציפיים, השוק הישראלי לדבריו הוא לא שוק מטרה. "זהו שוק קטן ומאוד שמרן", הוא אומר. "אנחנו מאוד שמחים לעבוד בישראל וגם מאוד גמישים עם הלקוחות שלנו, אבל כחברה צומחת אנחנו צריכים לפרוץ לשווקים גדולים. השוק הישראלי קטן, אבל כן מאפשר לנו בחינה של המוצר וקבלת משוב לפני שיווקו בחו"ל. אכן קיבלנו הרבה תגובות ורעיונות שאת חלקם אנחנו מיישמים בדגם החדש של השולחן ובגרסאות המתקדמות של התוכנה. כרגע אנחנו נמצאים בתחילת משא ומתן עם כמה מדינות באפריקה, שם מדברים על רכישה לא בכמות של בית ספר, אלא ברמה של מדינה. שם יש בעיה גדולה של איכות המורים, והשולחן הזה יכול לתווך את החומר, להדריך את התלמידים ולהקל על עבודת המורה. אנחנו מקווים שמשם גם תבוא הפריצה לשווקים יותר מתקדמים".
מורים כמתווכים
לדברי גבע, למערכת כמה יתרונות בולטים. "אחד מהם היא הורדת העומס מהמורים או הגננות והפיכתם ממקור הידע למתווך הידע", הוא אומר. "השימוש במערכת מאפשר להם יותר זמן שבו ניתן להקנות לתלמידים כישורים של התמצאות, לעורר סקרנות לצבירת ידע ולתת כלים נכונים לבקרת מידע. המערכת מבוססת מחשב ומאפשרת איסוף של נתוני השימוש וקצב ההתקדמות של כל תלמיד, הכנת דוחות התקדמות שישמשו את הצוות החינוכי, התלמיד וההורים, וניתוח ביצועי התלמיד והתאמת נושאי וקצב הלימוד לצרכים הספציפיים שלו. השימוש במערכת ייתן למורה מידע רב על היכולות של כל תלמיד וכך הוא יוכל לפנות זמן לתלמידים מתקשים. זהו כלי מאוד חזק שלא יחליף את המורה, אלא יעצים אותו ויהווה מכפיל כוח בכיתה או בגן".
מהן התוכניות לתקופה הקרובה?
"בנובמבר 2021 הסתיים בהצלחה גיוס המונים של כמיליון שקל. בעזרת המימון הזה התקדמנו בפיתוח הדגם המתקדם של השולחן והרחבת התכנים. בשבועות הקרובים יושק דגם חדש של השולחן החכם, עם עיצוב חדש ומודרני בהובלת משרד העיצוב I2D. מסך המגע יהיה גדול יותר ויהיו חידושים בתחום חוויית המשתמש, הממשק והתכנים. כרגע אנחנו נמצאים בהתארגנות לגיוס השקעת Seed. אנחנו מרגישים שאנחנו בשלב הנכון לצאת לגיוס דרך קרנות ומשקיעים פרטיים. אחרי שהתרכזנו והשקענו את הכסף בהשקה של השולחן החדש, אנו רוצים להעביר את כל המאמצים לשיפור והרחבת התכנים. אנחנו בעצם חברת תוכן ועכשיו המטרה היא שיפור התכנים והממשק".
במה זה יתבטא?
"כרגע כאמור אנחנו מתמקדים בגנים ובכיתות הנמוכות, ונמצאים בתחילת שיווק בחו"ל בעיקר למדינות מתפתחות. אנחנו עושים התאמה מבחינת שפות, התאמות מבחינת תכנים לוקאליים לתרבות המקומית של המשתמשים ולבניית תכנים ספציפיים לפי צרכיהם בנושאים כגון תרבות, היסטוריה וגיאוגרפיה. בטווח הרחוק יותר הכוונה היא לייצר קהילה של משתמשים, ואז אנשים יוכלו לשתף תכנים, דבר שיעשיר את התוכן לכולם".
לימוד רגשי
גבע מוסיף: "אחד היתרונות המשמעותיים של מערכת Brain Station היא העובדה שהיא מעודדת לימוד משותף ועבודה משותפת, מחברת ומעודדת תקשורת. העבודה עם המערכת מתנהלת תחת העקרונות של לימוד רגשי־חברתי. היא מלמדת באופן אקטיבי עבודת צוות, תקשורת, ניהול קונפליקטים, העצמה אישית, ועוד. מחקרים מראים שללימוד הרגשי־חברתי יש יתרונות רבים".
"העובדה כי התלמידים יושבים בקבוצה סביב המסך, נמצאים בקשר עין עם שאר חברי הקבוצה, וגם יש תוכנות שתפקידן לייצר שיתוף פעולה עוזרים לשפר את הביצועים הפדגוגיים של התלמידים בבית הספר, מגבירים את סיכויי ההצלחה שלהם בחיים ובעבודה, מקטינים דיכאון, תחושות בידוד ועוד. בשנה הקרובה נייצר גם תכנים המתמקדים באופן ספציפי בלימוד הרגשי־חברתי. אנחנו רואים בכך ערך גבוה וזהו אחד המוטיבים המרכזיים בפיתוח שלנו. היום גם בעבודה בחברת הייטק את לא סולו, אלא עובדת בצוות. לכן ישנה חשיבות לפתח לא רק את הקישורים הפדגוגיים של התלמיד, אלא לשפר את התפקוד הכללי שלו וגם את סיכויי ההצלחה שלו בחיים האזרחיים בעתיד".