הצד האפל של הטכנולוגיה המתקדמת: כך תגנו על ילדיכם ב"מטאוורס"

נערה משחקת בעולם ווירטואלי במשחק רשת כאשר לפתע דמות וירטואלית (אווטאר) מתקרבת ותוקפת אותה מינית. נשמע דמיוני? אז זהו, שהמציאות הזו כבר איתנו.

המונח 'מטאוורס' במשמעותו הנוכחית מופיע לראשונה בספרו העתידני של ניל סטפנסון "מפולת קרח", כחיבור המונחים מטא (מעבר) ויוניברס (יקום) – 'היקום שמעבר', בתרגום חופשי.   

אנו נמצאים בראשית עידן האינטרנט 3.0 בו המטאוורס מציע עולם ווירטואלי מלא ועשיר, שבתוכו אנו מתנהלים באמצעות יצגן (אווטאר) – הולוגרמה תלת ממדית.

במטאוורס ניתן יהיה לעשות כמעט הכל – ללמוד, לעבוד, לשחק, להכיר, לצאת לבלות ולקנות כמובן. על מנת לחוות את השהייה במטאוורס באופן מלא וסוחף, הקרוב ככל הניתן לעולם הפיזי – נשתמש במשקפי מציאות מדומה ורבודה (VR/AR) ולעיתים גם נלבש אביזרי ביגוד מיוחד, כגון כפפות ואפודות, היכולים להעביר לגוף תחושות של חום, קור ומגע.

בתוך המטאוורס יוקמו גם מכללות ובתי ספר שבהם, בשיעור מדעים למשל, התלמידים ישוטו בתוך מחזור הדם ויראו את פעולת הלב מבפנים. בשיעור היסטוריה התלמידים יישבו באולם שבו התקיימה הכרזת המדינה, יראו וישמעו את דוד בן גוריון מכריז על הקמת המדינה וירגישו שהם נוכחים באולם.  

את עולמות המטאוורס מקדמות בהשקעות עתק ענקיות הטכנולוגיה ולצידן סטארטאפים רבים המוקמים בימים אלו כדי לתת מענים לצרכים וליישומים השונים, כאשר המטרה הגדולה היא אחת – לייצר עולם ווירטואלי מושך ואטרקטיבי, הנותן מענים דיגיטליים לכמה שיותר צרכים ורצונות אנושיים.

לא הכל ורוד במטאוורס

לצד שפע של הזדמנויות חדשות ומרתקות ללמידה, לקשרים חברתיים, לבידור ולהנאה, המטאוורס מביא איתו גם שלל סוגיות מורכבות, עד כדי סיכון ופגיעה. שימוש יתר במסכים, קשר עם זרים וקשיים חברתים-רגשיים הם דוגמאות לנושאים המטרידים אותנו בעידן האינטרנט הנוכחי ואשר צפויים להתעצם בעידן המטאוורס המתוכנן לסחוף אותנו שעות רבות ביממה. 

יצגנים וירטואליים (אווטארים) בסביבת מציאות מדומה ורבודה הם מסימני ההיכר של המטאוורס. לא עוד תמונת פרופיל דו-ממדית המוכרת לנו כיום, אלא דמות תלת-ממדית בעלת בינה מלאכותית המייצגת אותנו במטאוורס. האווטאר שלנו יפגש ויתקשר עם אווטארים אחרים בנסיבות לימודיות, תעסוקתיות וחברתיות.

באמצעות בינה מלאכותית ולמידת מכונה, לאווטאר שלנו נוצרת אישיות וסגנון התנהגות. אחת המורכבויות במטאוורס תהיה סגנון התנהגותם של האווטארים – האם הם יהיו מכבדים ומנומסים או חלילה אלימים ופוגעניים כמו בדוגמא שאיתה פתחנו? מי משפיע על כך? ובעיקר מי האחראי מבחינה חברתית ומשפטית על התנהגותם של האוואטרים? אלו יהיו סוגיות חברתיות ומשפטיות משמעותיות שיעסיקו אותנו בשנים הקרובות.   

חינוך ומוגנות לעידן המטאוורס – מתחילים היום

בשנים הקרובות, האינטרנט דור 3.0 והמטאוורס צפויים להגיע לשימוש המוני ונרחב. את העשייה החינוכית וההיערכות לעידן המטאוורס עלינו להתחיל כבר עתה. עלינו, החוקרים, אנשי החינוך וההורים לחקור, להתנסות ולהכיר את הסביבה החדשה – כיצד היא פועלת ומהם המאפיינים שלה, בדגש על המשמעויות בתחומי האקלים החינוכי, המוגנות והלמידה החברתית-רגשית (SEL). מכאן, עלינו לנתח את ההזדמנויות והאתגרים שסביבה זו מזמנת לחברה בכלל ולעולם החינוך בפרט ולהפיק המלצות לגיבוש מדיניות ותוכניות שיסייעו לשימוש מיטבי בסביבה החדשה ולצמצום מצבי הסיכון והפגיעה. פעילות התנסות וחקר כזה של עולמות המציאות המדומה והמטאוורס מתקיימת כבר כיום במשרד החינוך.  

הכנה לעידן המטאוורס – המלצות להורים

למידה והתנסות

מדובר בסביבה חדשה שאינה מוכרת לנו. עלינו ללמוד ולהכיר אותה בכדי שנוכל לשמש מבוגרים משמעותיים עבור הילדים שישתמשו בה. חפשו אפשרויות להתנסות בעצמכם בסביבת מטאוורס כדי להכיר ולהבין טוב יותר במה מדובר. הסביבות המאפשרות כיום חוויה מטאוורסית הן פורטנייט, מיינקראפט ורובלוקס. בקשו מהילדים שיראו לכם אותה. התעיינינו ממקום סקרן ולא ממקום ביקורתי או שיפוטי. 

קור רוח

כמו בכל שינוי, צפוי שניתקל בכתבות בתקשורת אשר יציגו "נבואות זעם" וידגישו את החששות והסכנות במטאוורס. אין להתעלם מכך, אבל יש לבחון זאת בקור רוח ובפרופורציה הנכונה ביחס להשערות עתידיות. כהורים, יש לנו ניסיון חיים המאפשר לנו לשקול את הדברים באופן מאוזן ולא להיכנס ללחץ בייחוד אם טרם הכרנו ולמדנו את הסביבות החדשות.

להדגיש את החיובי ולשמש דוגמא אישית

מתוך הלמידה וההכרות, נכוון את הילדים ואת עצמנו לפעילויות החיוביות במטאוורס ויהיו רבות כאלה המקדמות למידה, בידור והנאה. בדיוק כפי שאנחנו ממליצים לילדים על ספר או סרט טובים, ניתן להמליץ להם על מקומות מיטביים גם במרחב הדיגיטלי. 

להכיר את מצבי הסיכון ולהזהיר מפניהם

שימוש יתר במשקפי המטאוורס, חשיפה לתוכן שאינו מותאם, קשר עם זרים, אווטארים מתחזים, אלימות ובריונות הם מקצת מצבי הסיכון שאנו צפויים לפגוש – עלינו להכיר אותם ולהנחות את הילדים כיצד להתגונן. למשל, ביצירת "בועת ביטחון אישית" המגדירה מרחב בטוח לאווטאר. כדי שנוכל להנחות אותם, עלינו ראשית להתעניין ולהכיר את המרחבים שבהם הם נמצאים וכך נוכל להנחות אותם באופן רלוונטי. 

דיווח ופניה לעזרה

נעודד את הילדים לדווח על כל מצב של אי נוחות או פגיעה בהם או בחבריהם. נדגיש את ההבדל המהותי שבין "הלשנה" לבין דיווח שכל תכליתו הוא הגשת סיוע לאדם במצוקה. האופן שבו אנו מגיבים כשהם משתפים אותנו בחוויה שלילית ברשת הוא קריטי לשמירה על ערוץ תקשורת פתוח ושיראו בנו כתובת לשיתוף ולפניה לעזרה.  

הכותב הוא חוקר ומרצה למוגנות ברשת במכללה האקדמית לחינוך גורדון