"העולם כולו מתרגש מהפיתוחים האחרונים של הבינה המלאכותית, ורבים כבר מנסים לחשוב כיצד להרוויח מהם. אולם, לפני שתזדרזו למכור תמונה, שיר או כל דבר אחר שיצרתם באמצעות תוכנת AI - יש כמה דברים חשובים שצריך לקחת בחשבון", מדגיש עו"ד אלדר סיון, שותף במשרד ESBM עורכי דין, המתמחה במשפט מסחרי ובקניין רוחני.

עו"ד סיון מדגיש כי ראשית חשוב לבחון את תנאי השימוש של התוכנה. "הבעיה היא, שתוצרי בינה מלאכותית מבוססים על עבודתם של אחרים, לעתים מבלי לקבל את רשותם של הבעלים המקוריים", הוא מסביר, "למרות שלפי חוות דעת שנכתבו התוכנה כשלעצמה אינה מפירה זכויות יוצרים, הוגשו תביעות שטוענות שבינה מלאכותית למעשה מעתיקה ומפירה זכויות יוצרים של אחרים והכרעה שיפוטית חד־משמעית לא נקבעה".

עוד הוא מסביר כי החוק הישראלי מונה כמה תנאים שכולם חייבים להתקיים, כדי לקבל זכות יוצרים על יצירה כלשהי ולהיות מסוגל למכור אותה: שהיוצר יהיה אדם ושהיוצר ישקיע בתוצרים זמן ועבודה משמעותיים באופן שהיצירה תכלול אלמנטים מקוריים שיצר היוצר.

"נניח שאתם אדם או חברה ש'יצרו' תמונה באמצעות מחולל תמונות וכעת אתם מעוניינים למכור אותה", הוא מפרט, "בתור משתמשים בתוכנה, העובדה כי לחצתם על כפתור והוספתם הגדרות או מקורות השראה כדי ליצור את התמונה, לא מספיקה. עליכם להשקיע ולשנות את התמונה באופן ניכר ביחס לתוצר המקורי של המכונה, כדי שתוכלו להגדיל את הסיכוי לקבל עליה זכויות יוצרים.

"אותו העיקרון תקף, למשל, כאשר מדובר בתוכנית עסקית שנוצרה באמצעות ChatGPT. כדי שהמשתמש יוכל לטעון שהתוכנית שייכת לו, הוא חייב לעבוד עליה, להוסיף לה אלמנטים מקוריים ולשנות כמה שיותר פרטים. מוזיקאי שיצר שיר באמצעות בינה מלאכותית, יצטרך להלחין אותו, לשנות מילים ומבנה, כדי להיות מסוגל לטעון שהשיר הוא אכן שלו וכן הלאה".

יותר מכך, עו"ד סיון מדגיש כי כדי לקבל זכות יוצרים ביצירה, נדרש שהיא תהיה מקורית. "אם לא ביצעתם שינויים בתוצר שסיפקה המכונה, יהיה לכם קשה מאוד להוכיח שהתוכנה לא יצרה עבור משתמש אחר את אותה יצירה בדיוק. כלומר, כל עוד התוכנה עשתה את עיקרי העבודה, הטענה כי היצירה היא שלכם, תהיה חלשה מאוד. לבסוף, במידה ואינכם בטוחים מה מותר ומה אסור, רצוי להתייעץ עם מומחה בתחום. הדין שנוגע לבינה מלאכותית הוא חדש ומתפתח, וכדאי שתימצאו בצד הנכון של החוק".