ליאת לכיש לוי, מנכ"לית ChickP
צ'יקפי עוסקת בפיתוח שמתמודד עם בעיית הרעב העולמי. הם עושים זאת במעבדה בנס ציונה שמייצרת חלבון חומוס מבודד בריכוז ייחודי של 90%, הרשום כפטנט עולמי, ומשמש תחליף לבשר ולחלב. לחברה שיתופי פעולה עם חברות גלובליות למוצרי חלב, לחטיפי חלבון ועוד. לכיש לוי, שימשה במשך שנים כאחראית על חדשנות עסקית גלובלית בחברת דיפלומט.
מהי העבודה הראשונה שלך?
"העבודה המשמעותית הראשונה הייתה במכון המחקר מרקטסט כאנליסטית ומנהלת פרויקטים בתחום של חוויית לקוח. תחום ה־CX היה אז בחיתולים, אבל חברות תקשורת כמו פרטנר ובנקים בישראל הבינו כבר אז כמה הנושא חשוב והשקיעו בהבנת חוויית הלקוחות שלהם. היום זה נשמע מובן מאליו, אבל לפני 25 שנה עוד לא שמו דגש על חוויה ורגש כמו היום. הבנה צרכנית, מניעים, מוטיבציה כבסיס לקבלת החלטות רכישה ועוד, הם אזורים שבהם צברתי מומחיות לאורך השנים. לכן המעבר לעולם השיווק והסחר של מוצרי צריכה היה טבעי ומתבקש".
"החשיבה שלי מבוססת על היכרות מעמיקה עם הצרכן והריטייל, לצד חדשנות שמגיע מהגלובל ברמת טרנדים ומתודולגיות עסקיות. בתפקיד שלי היום כמנכ"לית של צ'יקפי יש לכך ערך רב. אני מבינה היטב מה המניעים של הצרכנים החדשים, המפחיתנים ודור ה־X, מה מניע אותם ומה הרגלי הצריכה שלהם. איזו חוויה הם מחפשים במזון ומהם הסטנדרטים החדשים בתזונה ובטעם שהם מציבים לתעשיית המזון היום".
מהו הכישלון המשמעותי שחווית?
"בתחילת דרכי השיווקית חוויתי את הדיסטרפיין העסקי הראשון שלי, כמנהלת המותג של סרטי צילום קודאק וכרטיסי זיכרון סאן דיסק. המעבר של הצרכן המסורתי לעולם הדיגיטלי קרה במהירות האור. כבר אז, בתחילת שנות ה־2000, נדרשתי להפגין גמישות ולהתאים פורטפוליו מוצרים מהר לשוק שהשתנה בתוך שנה. חוויתי את כל שלבי המוצר בשנים אלו. משלב "פרה חולבת" והדעיכה שקרתה תוך שנה לתחום הפילם, לצד ההחדרה והעלייה המסיבית במכירות מצלמות וכרטיסי זיכרון דיגיטליים".
איך הגיע הרעיון להקמת החברה?
"ההחלטה לעבור לתחום הפודטק ול־ ChickP הייתה לא פשוטה. מילאתי תפקיד ניהולי בכיר בחברת דיפלומט כאחראית על ידע, חדשנות עסקית גלובלית וחדירה לשווקים חדשים. לעזוב קרקע יציבה ועוד לתחום בסיכון גבוה נשמע בלתי הגיוני".
"פגישה מקרית עם פרופ' רם רייפן הדליקה בי ניצוץ שלא חשתי שנים. הדבר הראשון ששמעתי עליו זה שהוא רופא ילדים, מתמחה בתזונה שיצא למחקר באפריקה וטיפל בילדים רעבים. כשתיאר לי בפגישה את הרעב הקשה שאליו נחשף לא יכולתי להישאר אדישה. ידעתי מיד שזה הייעוד שלי".
"אנחנו היחידים שהצלחנו לפצח את החלבון שעונה לצורך של התעשייה כבר היום - ולא בעוד 20 שנה - ולסייע משמעותית בפתרון לאתגר הכי גדול של האנושות: איך מצליחים להמשיך להאכיל מיליארדי בני אדם, כשמזון מהחי מצטמצם ללא היכר".
מהי ההצלחה העסקית המשמעותית הראשונה שלך?
"לגבי הצלחה עסקית, לטעמי חשוב להתייחס בשני מישורים שקריטיים לצמיחה של סטארט־אפ. הראשון הוא הצוות, העשירייה הפותחת שמובילה את צ'יקפי לסקיילאפ גלובלי. אני מאד גאה באנשים שנמצאים איתי. צוות רב־תחומי ומגוון שיודע לתת מענה ללקוחות ולשוק בצורה אג'ילית (זריזות וגמישות - ט"ל). חברתי לרם בשלב המרתק של המעבר מפיתוח לסקייל־אפ מסחרי והמשימה הראשונה הייתה להקים את הצוות ולנוע מהר. מהתפיסה שממנה אני מגיעה TIME TO MARKET זה קריטי והצורך לחלבון שלנו קיים כבר היום. אנחנו אחת החברות היחידות שיכולות לתת מענה מיידי לא רק בהבטחה, אלא גם ביכולת הייצור שלנו, אלפי טונות בשנה".
"הצוות שלנו מורכב מאנשים עם ניסיון עשיר בתעשייה ופרצנו לשוק בפרק זמן קצר, בטח במונחים של חומר גלם חדש בתעשייה. אנו כבר מוכרים ויש לנו לקוחות בכל הקטגוריות בתעשיית המזון העולמית. יותר מ־100 פרויקטים שונים, ויש כבר היום מוצרי מזון על המדף עם חלבון החומוס שלנו".
דקל סקופ, מייסד ומנכ״ל משותף בחברת accessiBe
החברה מובילה בפיתוח מוצרים טכנולוגיים ושירותים להנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות. מוצרי החברה מופעלים על ידי טכנולוגיות בינה מלאכותית ו־Machine learning, ומאפשרים לעסקים בכל הגדלים להנגיש את אתרי האינטרנט שלהם ולהפוך את האינטרנט לזמין לכולם.
מהי העבודה הראשונה שלך?
"הרומן שלי עם עולם ההייטק התחיל כבר שהייתי בן 13 כשאבא שלי לקח אותי בקיץ לעבוד במחלקת ה־IT של צ'ק פוינט. משהו באווירה ובאנרגיות של האנשים פתח לי את התיאבון. במקביל, ובאותו גיל התחיל כבר שיתוף הפעולה "העסקי" הראשון שלי עם גל ויזל, שלימים הקים יחד איתי את אקססיבי, כשעבדנו בסניף מקדונלד'ס בקניון רננים ברעננה. ממש בסמוך אלינו, שיר אקרלינג, לימים השותף המייסד הנוסף, עבד בסניף של המתחרה, ברגר קינג".
מהו הכישלון המשמעותי שחווית?
"במקביל לניהול רשת ברים, מסעדות, וסוכנות פרסום, במהלך 2015 הייתה ההתנסות האמיתית הראשונה שלנו בעולם הסטארט־אפים עם המיזם Money time. הרעיון היה לחבר את השעון המעורר למנגנון של תרומות, וכך כל פעם שמשתמש לוחץ על כפתור ה־Snooze, הוא למעשה תורם בצורה אוטומטית לעמותה שהוא הגדיר".
"אחרי כשנה של בית ספר אמיתי שכלל גם השתלבות באקסלרטור tech-for-good, הבנו שאומנם מדובר ברעיון שיעשה טוב לעולם, אבל אין לו הצדקה כלכלית, ונאלצנו לסגור. את השיעור החשוב הזה לקחנו איתנו להמשך המסע וזה טיפ שאני מקפיד לתת לכל יזם בתום ה־Social Impact. עשיית טוב אומנם חשובה ויכולה לפתוח דלתות, אך היא לבדה אינה מספקת וחייבים לשמור על איזון כלכלי כדי שהעסק יאריך ימים".
איך הגיע הרעיון להקמת החברה שלך?
"שיתוף הפעולה העסקי שלי עם גל ושיר נמשך גם בעסקים הבאים שלנו. כך, בזמן שגל ואני הקמנו ביחד עם עוד חבר את סוכנות הפרסום YKEY, שיר הקים בית תוכנה ונתנו שירותים אחד לשני. ב־2016 ישראל הייתה המדינה הראשונה להפוך את הנגישות באינטרנט לחוק שמחייב כמעט כל בעל עסק לוודא שהאתר שלו נגיש. באופן טבעי עזרנו לשיר בנושא, לוודא שהאתרים של לקוחות הסוכנות שלנו נגישים".
"תוך זמן קצר שיר גילה שיש פה כשל שוק מהותי. לא רק שהעלות של הנגשת אתר בידי מפתח יכולה לעלות יותר מבניית האתר עצמו, העלות הזו בתוספת של עלות תחזוקת הנגישות היא משימה בלתי אפשרית ללקוחות בינוניים־קטנים. העסקים מפסידים נתח שוק גדול, 15% מאוכלוסיית העולם חיה עם מגבלה כזו או אחרת, ונותרים חשופים לתביעות, ובמקביל אנשים עם מוגבלויות לא יכולים ליהנות מכל מה שיש לאינטרנט להציע".
"התחלנו לעבוד על פתרון אוטומטי שישפר משמעותית את הנגישות של אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות ויהיה גם כזה שהעלות שלו תאפשר לכל עסק לעמוד בה. אחרי עבודת שטח מעמיקה, גם ברמת הפיתוח וגם ברמת ההיתכנות העסקית, שארכה למעלה משנה וחצי, היינו מוכנים עם מוצר שידענו לספק אותו ללקוחות הסוכנות בארץ. כאשר קיבלנו את הפידבקים הראשונים מלקוחות בארץ וממשתמשי קצה הבנו שעלינו פה על משהו שבאמת יכול ליצור אימפקט, גם ברמה הגלובלית".
מהי ההצלחה העסקית המשמעותית הראשונה?
"אחד המושגים הראשונים שמלמדים אותך כשאתה עושה את הצעדים הראשונים בעולם היזמות הוא Market Fit, מהי רמת הביקוש למוצר שאתה עומד לספק. לעולם אזכור את התחושה שהייתה לי כאשר קיבלנו את הפידבקים הראשונים ממשתמשי קצה עם מוגבלויות שונות כמו עיוורון, תנועה מוגבלת בגפיים העליונות או הפרעות קשב למוצר שלנו. ההבנה שהמוצר מתקבל בצורה טובה בידי המשתמשים ולשמוע את ההתרגשות בקולם היא דלק שאין לו תחליף".
"את המעגל שפתחנו במיזם הקודם שלי ושל גל, שלא צלח בגלל מודל עסקי לקוי, סגרנו כשהתחלנו לקבל את הגושפנקה מהקהילה העסקית. עסקים קטנים וגדולים בעלי שם בינלאומי כמו מותג ההלבשה של ליונל מסי, General Electric ו־ QuickSilver החלו להשתמש במוצר שלנו וזו הייתה החתימה הסופית שיש לנו בידיים באמת משהו גדול".
ליאור וילצ׳ינסקי
מייסדת משותפת ומנכ"לית morning ("חשבונית ירוקה" בעבר)
חברת פינטק שנותנת מענה למעל 100 אלף לקוחות פעילים עצמאיים ועסקים ומהווה את הגוף הגדול ביותר בתחום, המעניק ארגז כלים דיגיטליים ביחד עם תוכן וקהילה תומכים, שעוזרים לעסקים בהתנהלות השוטפת של העסק.
מהי העבודה הראשונה שלך?
"בשנה האחרונה של התואר התחלתי לחפש עבודה. הלימודים חשובים, אבל לא צריך לספר שעד שאתה לא נוגע בדברים בפועל זה נשאר בעולם תיאורטי במידה כזו או אחרת. העבודה הראשונה שלי בתחום הייתה בחברת תוכנה קטנה שפיתחה משחקים. בעל הבית היה מפתח ואני הייתי בין הראשונים שהצטרפו לצוות. זו הייתה ללא ספק חוויה מאוד מעניינת, בעיקר כי אחרי תקופה יחסית קצרה הוא החליט שהוא עובר לעבוד מרחוק, אם אני לא טועה זה אפילו היה במדינה אחרת. היום זה כל כך מובן, אבל אז זה עוד לא היה מוכר, והיה מאוד מאתגר להמשיך להתמקצע כשהמפתח המוביל נמצא רחוק ולא יושב לידך כמו שהיינו רגילים אז".
מהו הכישלון המשמעותי שחווית?
"מאז שהקמנו את החברה האתגר הכי גדול שלי היה, ועדין, ביכולת לשחרר את הפרטים הקטנים. ההבנה שכמנכ״לית, ההצלחה שלי ושל החברה תלויה בכך שלא אהיה בפרטי הפרטים של הכל. זה לגמרי שריר שצריך לאמן אותו כל הזמן, ואם אתה לרגע מפסיק, זה כמו שהפסקת בשגרת האימונים שלך... האימון של זה מתחיל בבניית צוותים מקצועיים שהם אלו שנמצאים בפרטים הקטנים של כל תחום ופעילות, דרך עבודה עצמית גדולה".
איך הגיע הרעיון להקמת החברה שלך?
"אחרי העבודה הראשונה בתחום המשכתי לעוד משרות, בחברות גדולות ובסטארט־אפים, ובאיזשהו שלב הבנתי שלא ככה אני רוצה שהחיים שלי ייראו. אז זה היה צירוף של הבנה שלי שאני פשוט לא רוצה לבלות את כל הימים מתחת לאור הפלורסנט, ולרעיון שהיה לרמי, השותף שלי בחברה, וחבר טוב מהלימודים. רמי באותם ימים היה עצמאי והפיק את החשבוניות דיגיטלית וכל פעם מחדש לא הבין למה הוא צריך להזין שוב את הפרטים של המסמך אחרי שקיבל תשלום. כשהוא בא אליי עם הרעיון לפתח את הפיצ׳ר הזה, בהתחלה לא כל כך הבנתי מה הוא רוצה שנעשה. זה היה נשמע לי מאוד אפור וקצת משעמם. מה ששכנע אותי בסוף היה שהוא אמר - ״בדיוק ההפך, אנחנו נעשה את זה מעניין״, בשלב הזה אמרתי יאללה, תמיד אהבתי אתגרים וחידות, אז למה לא? וזה מה שאנחנו עושים עד היום, הופכים את הדברים ה״משעממים״ סביב ניהול העסק למונגשים, לקלים יותר ואפילו לכאלה שכיף לעשות".
מהי ההצלחה העסקית המשמעותית הראשונה?
"הקמנו את החברה שלנו כבוטסטראפ, מה שאומר שבמשך תקופה ארוכה היינו עקב בצד אגודל, צמחנו בקצב שלנו, וכמעט כל צעד שעשינו בדרך הרגיש כמו הצלחה משמעותית, וקצת קשה לי להגיד על משהו שהוא ההצלחה העסקית המשמעותית. אחד הרגעים שזכורים לי מהתקופה הזו הוא כשהבנו שאנחנו צריכים להתחיל לגייס עוד אנשים לצוות. זה היה כשהגענו לכמות יוזרים כזו שכבר לא יכולתי להשתלט על המענה לבד, משהו שעד אותו שלב עשיתי בעצמי. הבנו שאם אנחנו רוצים לשמור על רמת שירות גבוהה, שזה אחד הדברים שהכי חשובים לנו גם היום, אנחנו חייבים להתחיל להתרחב. זה ללא ספק רגע משמעותי לחברה שהתחילה כמונו, מהגרז׳ בנס ציונה, פתאום מדברים על משרדים, ומהר מאוד כבר מתחיל שיח אחר לגמרי ואנחנו משתנים וגדלים".
תומר לוי, מנכ"ל חברת Logz.io ואחד ממייסדיה
Logz.io עוזרת למתכנתים לאתר תקלות בקוד ולפתור אותן לפני שיבוש המערכות. החברה מעסיקה כ־250 עובדים וגייסה במהלך השנים 100 מיליון דולר. לוי עבד שש שנים בצ'ק פוינט, לאחר מכן בסטארט־אפ Docker וממנו המשיך להקמת סטארט־אפ משלו.
מהי העבודה הראשונה שלך?
"מגיל צעיר אני עובד ברצף, והפעם הראשונה שיצאתי לשוק העבודה הייתה בקאנטרי קלאב בכפר סבא בניקיון ובסידור מגרשי טניס. לא בחלתי בשום דבר בחיי המקצועיים והתחלתי למטה במה שצריך, אבל תמיד ידעתי שאהיה יזם. אני מגיע ממשפחה עם שלושה יזמים והיה לי פוש מהבית".
מהו הכישלון המשמעותי שחווית?
"חברת הסטארט־אפ הראשונה שהקמתי עם שותף הייתה הבטחה גדולה שקרסה מהר. מבחינתי זה היה כישלון לא רק מקצועי, אלא כישלון אישי מאוד גדול. יש אנשים שכישלון מוריד אותם ויש שזה מדרבן אותם להצליח. אני רואה בכישלון הזדמנות, אבל יודע שזה גם קל מאוד לומר מפרספקטיבה. כשאתה נכשל אתה מאבד ביטחון עצמי, ומרגיש שחלק גדול מזה באשמתך. אני מאמין שחלק גדול מהכישלון היה גם באשמתי. הגענו למשקיעים והבטחנו להם שנצליח - וזה לא קרה. לקחתי אחריות על הדבר הזה".
איך הגיע הרעיון להקמת החברה שלך?
"הוא נולד מתוך הכישלון של הסטארט־אפ הראשון. למדנו מהמשבר הזה, לקחנו את מה שפגע בנו והחלטנו שאנחנו מקימים חברה אחרת לחלוטין. עשיתי מחקר מאוד גדול כדי להוכיח לעצמי שאני יכול לבנות משהו משמעותי. זו לא קלישאה - לומדים המון מטעויות ואני מציע לא לוותר. לכל היזמים המצליחים ביותר היום היו הרבה כישלונות בדרך וזה לחלוטין חלק מההצלחה".
מהי ההצלחה העסקית המשמעותית הראשונה?
"התחלנו את הסטארט־אפ החדש עם הרבה חששות וקשה היה לדעת לאן נושבת הרוח. היה לנו רגע שבו חשבנו שאנחנו מתחילים למכור במאות דולרים בחודש, ופתאום בלי התרעה מראש זה הגיע לעשרות אלפי דולרים בחודש, מה שהיה מעל ומעבר לציפיות שלנו. הבנו שאנחנו עושים משהו מאוד משמעותי. אחר כך הגיעו לקוחות שהשקיעו אלפי דולרים על המוצר. זה היה רגע מכונן. היו לנו פרמטרים עסקיים שסימנו לעצמנו בדרך, וכשראינו שעשינו בזמן קצר, פי שלושה מכל פרמטר, כבר לא היה ספק שמדובר בהצלחה. חשוב לי לומר שכסף וגיוס הוא לא דווקא פריצת הדרך. הכסף הוא משמעותי, אבל הוא לא ישנה את החברה. מה שמשנה את החברה זה הפתרון שאתה נותן ללקוח. זו ההצלחה ולא רק הצ'ק".