בעקבות הקורונה: יבואנים ישראלים נושאים עיניהם לטורקיה

השיבה לטורקיה: "פוליטיקה נגמרת במקום שבו השיקולים הכלכליים נכנסים", אומר אופיר וינברג, מנכ"ל סטודיו בג – שקיות ממותגות ומוצרי פרסום. "אנשי עסקים מחפשים פרטנרים בכל העולם, ואנחנו יודעים לסנן את הרעשים הקשורים בפוליטיקה. אנחנו לא באים לטורקיה לעשות פוליטיקה, אלא עסקים. צריך כמובן לדעת לאן ללכת. אנחנו עושים עבודה מקדימה כדי לוודא שאנחנו מגיעים למקום שבו רוצים לעשות עסקים עם ישראלים. כששני צדדים בעלי אינטרסים נפגשים, הפוליטיקה נשארת בצד".

נגיף הקורונה המתפשט והמאיים על בריאות כלל האנשים בעולם גורם גם לאי־ודאות בקרב יבואנים ישראלים רבים, שנהגו לאורך שנים לייבא סחורות מסין. בימים אלה חלק גדול מהם מחפש פתרונות חלופיים בטורקיה, שיחסיה עם ישראל נמצאים במגמת הידרדרות בשנים האחרונות. וכך, אחרי שנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כינה לפני כשנה את ראש הממשלה נתניהו "רודן העומד בראש מדינת טרור", ואילו נתניהו השיב ואמר "נחשפתי לטרלול היומי של הרודן האנטישמי ארדואן" – אולי דווקא

מבעלי העסקים תצא הבשורה.
"טורקיה היא שותפת סחר משמעותית וחשובה למדינת ישראל", אומר זאב לביא, סמנכ"ל קשרי חוץ ופיתוח עסקי בינלאומי באיגוד לשכות המסחר. "קרבתה הגיאוגרפית מאפשרת שינוע זול ומהיר לישראל, יש בה יכולות ייצור מתקדמות והיא שומרת על אטרקטיביות במחירים. בין שתי המדינות יש הסכם סחר חופשי, ובשנת 2019 עמד היקף הסחר על 4.9 מיליארד דולר, עלייה של 3% משנת 2018. היבוא מטורקיה עלה ב־10%. לשכת המסחר משמרת יחסי עבודה חמים וטובים עם שגרירות טורקיה ואנו מקדמים פעילות במגוון ערוצים מול השוק הטורקי, מארחים משלחות מטורקיה, שולחים חברי לשכת המסחר לתערוכות במימון. חברי לשכת המסחר ביקרו בלשכות מסחר מקומיות בטורקיה דרך הקשרים שלנו".

פועל מחסן במפעל בטורקיה. צילום: Getty Images

מה קורה עכשיו, עם התפרצות הקורונה?
"עם התפרצות הנגיף קורונה בסין הגיעו פניות רבות לסיוע באיתור ספקים חלופיים בטורקיה. לאור הביקוש הרב ראינו לנכון למקסם את ההזדמנות, ויזמנו ברביעי הקרוב יום פגישות לחברי לשכת המסחר עם הנספח המסחרי של שגרירות טורקיה בישראל, אחמט ינר. מיד לאחר פרסום האירוע ביום חמישי האחרון, התקבלו למעלה מ־60 בקשות לפגישה. מרגע פתיחת ההרשמה ליום הפגישות, הרשימה התמלאה תוך 45 דקות".

וינברג, חבר באיגוד לשכות המסחר, יהיה בין אלה שיגיעו לפגישה. "עד היום לפחות 50% מהמוצרים שלנו מיובאים מסין. השאר זה ממדינות אחרות באירופה וגם מאסיה", הוא מספר. "מדובר במוצרים מיוחדים, איכותיים, ירוקים וידידותיים לסביבה, שמיוצרים ידנית. אנחנו מדברים על מיליונים של שקיות בשנה ומוצרים רב־פעמיים שהיו מגיעים מסין. עכשיו אנחנו נערכים לחגים בישראל. בדרך כלל, זמני אספקה הם כחודשיים. בשלב הזה כבר היינו אמורים להוציא סחורות מסין לשוק המקומי. אבל בגלל הנגיף קורונה אנחנו לא יכולים לייצר סחורות וגם לא לספק אותן".

עכשיו אתם פונים לספקים טורקים?
"עוד לפני התפרצות הקורונה היה לנו כבר סחר עם טורקיה, אבל בהיקפים מאוד קטנים. עכשיו אנחנו בודקים איך להגדיל את ההיקפים ולנייד ייצור מסין לטורקיה כדי לתת מענה לביקושים הגדולים לשוק. היתרונות של טורקיה הם זמני אספקה מהירים יותר, וכך נוכל לתת לפחות מענה חלקי. מענה מלא אי אפשר יהיה לתת".

מה עשיתם כבר בפועל?
"התחלנו כבר להכשיר ספקים בטורקיה כי צריך ידע כדי לייצר את המוצרים שלנו, צריך להכשיר את העובדים והמפעלים. בשבוע הבא אנחנו נוסעים לטורקיה. אנחנו נמצאים איתם גם בקשר אונליין, אבל אין תחליף לנסיעה וביקור מקרוב. היתרון של טורקיה זו הקרבה לישראל. זו מדינה בעלת אוריינטציה של ייצור במשך המון שנים והיא מייצרת להמון מקומות. טורקיה כידוע קרובה יותר לישראל מאשר סין וככה יותר קל לנו לפקח על איכות התוצרת. אני יכול לקפוץ בבוקר ולחזור בערב, ובעסק שלנו חובה לעשות את זה בשנים הראשונות. לאור המצב מתגלות הזדמנויות מעניינות, ויכול להיות שהקורונה בסופו של דבר תהיה גם טריגר לעשות שם דריסת רגל משמעותית יותר".

וייטנאם, קמבודיה וסין

"רוב הסחורה שלי מיובאת מסין, אחוז קטן גם מבנגלדש ומטורקיה", אומר אלון דויטש, הבעלים של רשתות האופנה סלקט וזברה. "נכון להיום, קולקציית הקיץ כולה הגיעה כבר לארץ, כי היא נשלחה עוד לפני ראש השנה הסיני. עכשיו היה אמור להתחיל הייצור בסין של קולקציית החורף הבא, מה שכרגע מתעכב".

וכיצד אתה מתנהל מול הסינים היום?
"אני נמצא בקשר יומיומי עם הספקים הסינים. חלקם אמורים לחזור לפעילות, אפילו חלקית, לקראת סוף החודש, באזורים המרוחקים מהעיר ווהאן. הכיוון הוא חיובי, אבל כמות העובדים שיחזרו לעבודה תהיה נמוכה יותר. לכן אנחנו בודקים להגדיל את היבוא מטורקיה. אנחנו בודקים עכשיו אפשרות לייצר בטורקיה דברים שלא היינו רגילים לייצר שם, כמו בגדי ילדים ותינוקות. אני גם נוסע לטורקיה וגם נמצא בקשר עם ספקים שלי שם. אבל אני עדיין מחכה עד 1 במרץ כדי לקבל החלטה".

כלומר אתה אופטימי.
"ממה שדיברתי עם הספקים שלי בסין, נראה לי שהדברים יתחילו להסתדר פחות או יותר. שני ספקים אמרו לי שגם אם הם יתחילו לייצר ב־1 באפריל, אספיק לקבל את הסחורה שלי, אולי באיחור קטן. ספק אחד גם אמר שאם ב־1 באפריל לא ייכנסו לעבודה מלאה, אז הוא יעביר חלק מהסחורות שאני הזמנתי למקומות נוספים כמו וייטנאם וקמבודיה, שגם שם יש מפעלים בבעלות סינית. אבל אני כאמור לא יושב ומחכה, אלא כבר בודק אופציות עם טורקיה, הנחשבת ליצרנית גדולה בענף הטקסטיל".

"עד עכשיו היינו מייצרים במפעלים גדולים בכל מיני ערים בסין 80% מהסחורה שלנו. יש לנו גם 20% יבוא מטורקיה וספרד", אומר רוני אינסאז, מבעלי רשת ההנעלה סקופ. "קולקציית הקיץ כבר פה. הזמנו מוקדם יותר, המפעלים עשו עבודה ושלחו. עכשיו אנחנו מגדילים את הקנייה שלנו מספרד וטורקיה".

ומה לגבי עלויות הייצור?
"זה יהיה יותר יקר, אבל אנחנו מתחייבים על המחירים שבהם מכרנו קודם לכן, כשייבאנו מסין. אנחנו לא מעלים מחירים, כדי שהצרכנים יהיו מרוצים. ברור שזה פוגע ברווחים של החברה שלנו, אבל אנחנו מעדיפים לפגוע ברווחים מאשר להעלות מחיר לצרכנים. אנחנו כבר נמצאים על הקו לטורקיה וספרד, מגדילים את הקנייה שלנו. אין ברירה, אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים. עכשיו אני כבר עושה קנייה לקולקציית חורף ובודק אופציות לעבוד עם מפעלים נוספים בטורקיה".

לאיזה יחס אתם זוכים מהטורקים?
"הם מאוד מכבדים את הסוחרים הישראלים ומתנהגים מאוד יפה. אנשי העסקים לא מתעסקים בפוליטיקה. יש לנו יחסים מאוד טובים איתם. חזרתי מטורקיה ביום ראשון. ביקרתי בכמה מפעלים. הם מייצרים לנו דוגמאות, אנחנו רואים ועושים הזמנות. אני מרגיש שם בטוח. מי שהולך להרוויח פה זה הצרכן הישראלי, כי אם אייצר בספרד ובטורקיה הוא יקבל מוצרים ברמה קצת יותר גבוהה באותם מחירים. כרגע כל הייצור של כל העולם מכוון לטורקיה. אבל אני מאמין שעניין הקורונה יסתדר בחודש הקרוב, שישתלטו על זה. אני גם בקשר טוב עם הסינים. אף אחד שם לא חזר עדיין לעבודה. הממשלה לא מאפשרת להם לחזור לעבודה ואני לא יכול לקחת סיכון".

עליית מחירים

דודו חייק, בעל חנויות בשוק הכרמל המתמחות ביבוא תכשיטים, ייבא עד היום סחורות רק מסין. "הייתי אמור לנסוע לסין בקרוב כדי להביא את הסחורה לקיץ, ובדרך לקצץ בעלויות באופן משמעותי. עכשיו אני קצת בבעיה, בהחלט בפלונטר".

כעת במקום לסין, יצטרך חייק ככל הנראה לטוס לטורקיה. "הבעיה היא ששמעתי שכבר עכשיו הטורקים העלו מחיר", הוא מספר. "למשל, גרם של כסף שהיה עולה חמישה שקלים, היום מוכרים באזור השמונה שקלים. זה יכול ליצור מצב שגם המחירים לצרכן הסופי יעלו".

אבל אין ברירה.
"כרגע אני משתמש במלאי הקיים ומצפה לטוב. אני מתכוון לחכות עוד חודש ולראות איך העניינים יתפתחו. אבל אז כבר אהיה בדקה ה־90. אני שוקל לנסוע לטורקיה. כרגע בודק ברשת, ובעיקר דרך חברים שגם הם בתחום. חלקם מייבאים תכשיטים כבר הרבה זמן מטורקיה. יש סחורה טורקית בארץ. במקרה שלי, ייבאתי מסין בלבד גם כי חייתי שם במשך מספר שנים ויש לי יותר כוח וידע שם. אבל אם לא תהיה לי ברירה אייבא מטורקיה. צריך שתהיה סחורה. העסק צריך לזוז, להתגלגל".

"להבדיל מדיפלומטיה, במסחר עם הטורקים אין שום בעיה. אנשים רוצים למכור ולהרוויח. אין בעיה לישראלים בטורקיה. מה שנקרא, הכסף מדבר", אומר משה פטרזיל, הבעלים של חברת צמיגי בזק.

פטרזיל מייבא צמיגים מסין, תאילנד, וייטנאם, ארצות הברית וטורקיה. "שנתיים אני כבר מייבא מטורקיה", הוא מספר. "ביום חמישי הקרוב ועד יום ראשון תתקיים תערוכת דו־גלגלי באיסטנבול, אז אני נוסע לראות אם אפשר להגדיל את היבוא משם".

יש תחושה של לחץ כשאתה מדבר עם הסינים?
"מפעלי צמיגים מפוזרים על פני כל סין. יש כאלה שיש בעיה איתם בגלל הקורונה, אבל החבר'ה שלי עדיין עובדים, שולחים מיילים. אני אישית לא מרגיש כרגע בעיה. אבל אני נוסע עכשיו לתערוכה בטורקיה מתוך הבנה שיכול להיות שבעתיד הקרוב כן תהיה בעיה. אני נוסע כדי להגדיל את האופציות. איגוד לשכות המסחר מארגן שם פגישה עם כל היצרנים המקומיים. לא ביקרתי בטורקיה מזמן. עד היום פגשתי את הטורקים מחוץ לטורקיה. אני מתכנן כבר הרבה זמן להגיע לשם. כרגע אני עובד בטורקיה מול מפעל אחד. זו הזדמנות להכיר מפעלים נוספים".