כוכבית הדרום: כך הפכה מדינת אריזונה למעוז ההייטק הישראלי

זה לא סוד שישראל היא אומת סטארט־אפ ידועה, ולשם שינוי, זאת לא רק טפיחה עצמית על שכמנו, אלא הערכה אמיתית בקרב מדינות רבות שמנסות לפצח את סוד הקסם הישראלי. אפילו מעצמה גדולה כמו ארה"ב משתפת פעולה עם סטארט־אפים ישראליים, ויעיד על כך מספרם הרב של היזמים שחיים על קו תל אביב־עמק הסיליקון. כן, אפילו בימי קורונה.

לפני חצי שנה נפתח אפיק חדש ליזמים ישראלים, והוא מוכר פחות בקרב העם שגדל על קליפורניה או ניו יורק. תיראו מופתעים: אריזונה. לשכת הסחר של אריזונה פתחה בחודש דצמבר האחרון סניף בתל אביב, הראשון בעולם, להוציא את מקסיקו, שעמה יש לה גבול משותף. בראש הסניף הישראלי עומד דוד יערי, יזם ופילנתרופ ידוע, שנבחר בעבר לאחד מ־50 האנשים המשפיעים ביותר בקרב יהדות ארה"ב. יערי, ציוני אדוק ויזם בנשמתו, מילא שורה של תפקידים בכירים במגזר העסקי.

אנחנו נפגשים במשרדים הצנועים של לשכת הסחר בתל אביב, לא משהו שאפשר לצפות מגוף יזמי שמגלגל הרבה כסף. אבל הצניעות היא ערך חשוב בשביל יערי, שמתעקש להתרכז בעיקר ביזמות ובדחיפה לשיתוף פעולה פורה בין המדינות.

כשאומרים לישראלים סטארט־אפ, הקונוטציה היא תמיד עמק הסיליקון.ולפיכך השאלה המתבקשת היא מה לישראלים ולאריזונה?
"כבודו של עמק הסיליקון במקומו מונח, אבל בשנים האחרונות יש מקומות אחרים בתחום ההייטק שמתפתחים, ואנחנו רואים תנועה ערה מאוד של יזמים שעוברים מעמק הסיליקון לאריזונה, מסיבות כגון יוקר מחיה או רגולציה. אריזונה היא מקום מתפתח. חלק גדול ממה שהיא הפכה להיות כיום נעשה בזכות המושל המנוסה שלה דאג דוסי, איש עסקים שלקח מדינה עם גירעון של מיליארד דולר והפך אותה למקום מתפתח, בעת שהדגש הוא בניית אקוסיסטם טכנולוגי וכר פורה לפיתוח יזמות. הוא נבחר ב־2015, ובתוך כמה שנים הצליח להפוך את אריזונה למקום שמגלגל כסף. וזה לא דבר קל. לכן המשאבים והתמריצים שיש לנו באריזונה הם אבן שואבת לסטארט־אפים מתחומים שונים".

והחיבור הישראלי?
"בדיוק כמו ישראל, גם אריזונה היא מדינת סטארט־אפ. דוסי זיהה את הדנ"א של החדשנות הטבוע בישראלים, ולאחר כמה ביקורים בארץ, הוא הבין שיש לאמריקאים הרבה מה ללמוד מהישראלים. ההתחלה הייתה בפיתוח יזמות בתחום המים (כמה יוזמות כבר הגיעו לשלב העשייה - ט"ל), וכעת גם בתחומים נוספים. נוסף על כך יש נקודות השקה רבות בין ישראל ואריזונה: האקלים, התל"ג לנפש, שהוא בסדר גודל דומה מאוד, וכן מספר תושבים. ההבדל היחיד הוא שהמדינה השכנה לה  - מקסיקו - היא לא השכנה של ישראל. ועם מקסיקו יש שם שיתוף פעולה גם בתחום המסחרי. ישראלים מרגישים נוח באריזונה, בכל מיני מובנים. בניגוד לניו יורק, למשל, יש באריזונה וייב אחר, עם יותר דגש על שיתופיות ודיבור בגובה העיניים".

כיצד שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי? הרי הסניף נפתח מעט לפני פרוץ משבר הקורונה, וזה בטח אתגר גדול.
"קודם כל, אני מבין עד כמה התפקיד שלי נהיה חשוב יותר, בייחוד בעולם מושבת שבו אנשים לא טסים. מה שאפיין תמיד את הישראלים הן תעוזה והעובדה שחברות ישראליות מצליחות להגיע לכל מקום. היום זה נעשה מאתגר יותר, ואני הכתובת, הצינור שנותן מענה ליזמים לעזרה, לחיבורים".

מימון?
"התפקיד שלי נמדד בעיקר בשני פרמטרים. הראשון הוא הסחר, שלפני שנה הסכום בו עמד על כ־460 מיליון דולר. זה לא רע, אבל עוד יש לנו לאן לשאוף. השני הוא לעזור לחברות שרוצות לחדור לשוק האמריקאי - למצוא בסיס, או מטה או פעילות באריזונה".

האם זה לא מסייע לתופעת בריחת המוחות? לעזיבתם של אנשים שאנחנו צריכים כל כך, בייחוד כרגע?
"אני לא רואה בזה בריחת מוחות, אלא קידום הכלכלה בין שתי המדינות. בסופו של דבר אני ציוני, וישראל חשובה לי. יש חברות שבסיס המפעל והייצור שלהן נותר בארץ, ויש כאלו שהבייס שלהן עובר לאריזונה, אבל הן עדיין מעסיקות עובדים גם בארץ. אבל למען האמת, אנחנו מדינה שיש בה בסך הכל 9 מיליון אנשים, וכדי להצליח אנחנו חייבים להגיע לשווקים הגדולים. בכל זאת יש 330 מיליון איש  באמריקה. רק ברדיוס של ארבע שעות נסיעה מאריזונה יש 85 מיליון אנשים. זה עניין גיאוגרפי נטו. כשאת נמצאת שעתיים מסן דייגו, מרחק קצר מנבדה, לאס־וגאס, קליפורניה ומקסיקו, שיש לנו שם שלוש לשכות סחר, זה מקום קלאסי אם המטרה היא להגיע לסוגים רבים של קהלים".

איך האמריקאים מתמודדים עם המשבר הכלכלי החמור?
"אריזונה נכנסה למשבר הזה חזקה, וזה יתרון ניכר. הסיפור המעניין ביותר הוא שאנשים לא הפסיקו לרגע לעבוד וליזום גם בישראל. אנשים עובדים וממשיכים לחשוב איך להתקדם. חודש מרץ היה טוטאל לוסט. אני לא מכיר אדם שלא היה צריך את הזמן הזה כדי להסתגל. אז הסתגלנו, והמשכנו לעבוד".

ניידות בעידן קורונה
אריזונה נחשבת למדינה מובילה בארה"ב בחדשנות ובשורה של נושאים טכנולוגיים כגון רכב אוטונומי, טכנולוגיית 5G, הגנת סייבר, הפקת מים נקיים, הנדסת אווירונאוטיקה, טכנולוגיה פיננסית והשכלה גבוהה. "אני פנוי לפגוש כל חברה שרוצה בשיתוף פעולה", אומר יערי, אבל מוסיף שיש עדיפות לסקטורים שלהם התאמה טבעית כמו תעופה וחלל, אבטחת סייבר, ניידות ואפילו פינטק.

חברת אירונאוטיקס הישראלית, העוסקת בייצור מערכות מוטסות לא מאוישות ומערכות תקשורת, החליטה להעביר את החברה־הבת שלה מקליפורניה לפרסקוט, אריזונה. והיא לא היחידה. יותר מ־20 חברות ישראליות בתחומי התעופה והחלל, הטכנולוגיה, החדשנות והשירותים הפיננסיים כבר פועלות מאריזונה. אחת מהן היא מובילאיי. אפרופו מובילאיי וההצלחה החדשה של מוביט דווקא בעתות קורונה, תחום הניידות פורח - ולא רק בישראל, עד כמה שזה אירוני ברוח התקופה. "תחום שדי מתפתח בעשור האחרון ונחשב לאחת ההצלחות הגדולות של ישראל הוא תחום הניידות", אומר יערי, "לפני עשור היו רק 50 חברות בארץ שעוסקות בכך, וכיום יש 600. גם באריזונה יש עניין ופיתוח בתחום. הנושא הזה חשוב מאוד למושל".

תחום נוסף שישראלים חזקים בו הוא המד־טק. יערי: "בפרט בימים כאלה, של מגיפה עולמית. יש בישראל כמה חברות מפותחות מאוד, שמעוררות עניין חזק". כאמור, ישראל חזקה גם בתחום המים, וכבר יש כמה חברות שנמצאות במגעים מתקדמים לשיתופי פעולה. יערי מספר שאף שתחום הפינטק מתחבר פחות עם אריזונה, זהו סקטור שמביעים בו עניין רב. "יש לנו הרבה מה לתת לחברות ישראליות שעוסקות בתחומי הפינטק. כשאומרים הייטק ותעשיות, חושבים על אריזונה,  אבל לא כשאומרים פינטק. זה דווקא תחום טוב, ויש לנו הרבה מה לתת. וזה התפקיד שלי - לעזור ולקדם".

פינטק היא מילה נרדפת לרגולציה בישראל. האם גם באריזונה?
"לא רק הפינטק הישראלי מושפע מרגולציה, זה בכל העולם. הנושא הבוער ביותר בפינטק הוא הרגולציה. אבל המושל הבין את זה ויצר אופציות, הטבות, אלטרנטיבות ותמריצים.

ובעניין היזמות והתמריצים: בחודש הבא עתיד לצאת קול קורא לסטארטאפיסטים ישראלים להשתתף ב־Arizona innovation challenge, שפרטיה יפורסמו בהמשך, והיא תהיה מעין תוכנית אקסלרטור לסטארט־אפים שזקוקים לדחיפה ולמנוע. "אני נפגש בכל יום עם יזמים, חלקם בשלב A וחלקם כבר בחברות מייצרות, אפילו כאלה שאת מכירה, שחושבות על השלב הבא. הדלת שלי פתוחה".

איך הגעת ליזמות?
"אני תמיד ככה, מאז שאני מכיר את עצמי. אני אוהב יזמות לא רק במישור העסקי, אלא גם במישור החברתי. אני אוהב לחשוב ולהסתכל על מה חסר ואיך אני יכול לשפר את המצב". ליערי היו בעבר כמה סטארט־אפים בבעלותו. אחד מהם בתחום הקוסמטיקה, והשני, שלא יצא לפועל, עסק בניסיון למנוע התמכרות של ילדים למסכים. "גיליתי בתקופה הזאת שיש פה קהילה תומכת מאוד של אנשים. יש פה משהו שאני לא חושב שיש באף מקום אחר בעולם. יזמים עוזרים ליזמים אחרים, מעניקים מהניסיון שלהם ועוזרים להם לחשוב. לא ראיתי דבר כה מיוחד בשום מקום, וזו עוד נקודת השקה עם אריזונה.הדיבור בגובה העיניים והרצון לשתף פעולה הם דברים שנדיר למצוא".

אתה למעשה עובד עבוד משרד הכלכלה של אריזונה. ומה קורה מבחינת התמיכה הישראלית? האם יש כאן התעניינות?
"אני עובד בסדר עם משרד הכלכלה הישראלי. יש פה אנשים טובים. מה שאני אוהב באריזונה היא העובדה שהם לקחו אנשים שיש להם ניסיון עסקי לעבוד, והם לא באים מפוליטיקה, אלא מניסיון של עסקים. יש פה אנשים טובים ושיתוף פעולה. מה שמיוחד בארץ הוא שיש פה חוסן לאומי לאנשים. אז לא משנה אם הייתה ממשלה או לא. זאת ליגה אחרת של יזמים, שיודעים לעבוד באפס תנאים בתקופות משברים, ויש תמיכה ממשלתית בסטארט־אפים. הרשות לחדשנות עובדת נכון, יש חשיבה נכונה".