תרמילאים ישראלים שנתקעו בדרום אמריקה עקב משבר הקורונה: "אנחנו חסרי אונים"

מאות ואולי אלפי תרמילאים ישראלים תקועים כרגע במדינות ברחבי העולם, וספציפית בדרום אמריקה, ומבקשים רק לחזור הביתה. בשעות הערב, ביום שני השבוע, יצאו הודעות רשמיות מטעם השלטונות: קולומביה, פרו, אקוודור ומדינות נוספות החליטו על סגר כללי ועל סגירת גבולותיהן החל בחצות. המטיילים והמטיילות מישראל הבינו שנותר להם חלון של כמה שעות על מנת לרוץ לשדה התעופה. טיסות בוטלו, ובאלה שיצאו לא נותר מקום. ההורים פתחו חמ”ל, סוכני הנסיעות התגייסו לעזור, אבל סגירת הגבולות הגיעה ורובם מצאו את עצמם בסגר במדינה זרה, ככל הנראה למשך שלושת השבועות הקרובים.

“כרגע אנחנו נמצאים בהוסטל של ישראלים בלימה. אי אפשר לעשות כלום, הכל סגור. יש מכולת קטנה אבל אין בה ממש אוכל ויש רגעים שאנחנו ממש רעבים”. מספרת סהר סליטובסקי (21), שמטיילת בדרום אמריקה בחודשיים האחרונים והגיעה עם חברותיה לבירת פרו לפני ימים ספורים.

“בכל ההוסטלים מסביב אין מטבח חוץ מאחד בהוסטל של ישראלי מקסים שעוזר לכולנו, ומאכיל את כולם בתשלום. יוצא לנו להוציא על ארוחות כ־100 שקלים ביום, וגם לו נגמרת האספקה לפעמים. אנחנו אוכלים בעיקר טוסטים, אורז וסלט. למשל הבוקר נגמר לו הלחם, ואנחנו ממש נתונים לחסדיו כי הוא היחיד בסביבה. היום יצאנו לחפש סופרמרקט, ומיד המשטרה דרשה שנתפצל ונלך רק בזוגות. זה מצב ממש קשה, כי אנחנו במדינה זרה ורק מחפשות אוכל, לא יודעות איך להתנהל איתם, מפחדות שניפול ביום רע של השוטרים והלך עלינו. יש מלא חיילים ושוטרים ברחובות שמעירים לנו.

רמת הסטרס מאוד גבוהה. אתמול כולנו בכינו המון ויש הרבה תסכול. הוצאנו המון כספים כדי לצאת מפה, קנינו טיסה והיא בוטלה. כולנו חוששים מהדבקה, שוטפים המון ידיים בסבון ואין מסיכות בשום מקום. הדבר היחיד שמרגיע זה שכל הישראלים מרוכזים יחד”.

סליטובסקי וחברותיה מטיילות כבר חודשיים בדרום אמריקה. מבוליביה הן המשיכו לפרו. בקוסקו הן נמצאות מתחילת מרץ. בשני בבוקר, כשהחלו שמועות על סגר במדינה, הן טסו ללימה כדי למצוא משם טיסה לארץ. לסליטובסקי הייתה טיסה מוזמנת בעוד שבוע לניו יורק, אבל זו בוטלה בשל הסגר וכך מצאה את עצמה בחוסר אונים מוחלט.

“ידענו שהחלו לסגור מדינות מסביב, וההבדל הוא שבאקוודור וקולומביה נתנו לזרים שלושה־ארבעה ימים לצאת", היא מספרת. "חשבנו שזה מה שיקרה פה, הגענו ללימה, שהיא עיר גדולה, והתכנון היה לברוח בכל מקרה. היה לי כרטיס ליום שני לניו יורק ולחברות היה כרטיס לארץ, כך שהיו לנו תוכניות אבל הטיסות בוטלו. בשעה 14:00 יצאה הודעה ארוכה בנושא ובעל ההוסטל אמר שכרגע אין הסגר אלא מצב חירום של 30 יום ונרגענו. ואז ב־19:00 הנשיא פתח בנאום והכריז על הסגר שייכנס לתוקף בחצות. בשדה התעופה היה טירוף, אנשים קפצו על כל כרטיס, המון אמוציות, בלגן גדול, המון חזרו להוסטלים. חיפשנו טיסות ברשת ומול סוכנים אבל הכל היה מלא או במחיר מופקע”.

טיסה ב־4,500 דולר

כמו סליטובסקי, גם רותם שמשי מראשון לציון וחבריה נצורים בפרו. הם לא ישנו כבר 36 שעות, ולאחר למעלה מיממה בשדה החליטו לחזור לעיר הנצורה. “היינו 36 שעות בשדה התעופה בלימה. הציעו לנו טיסה עם שני קונקשנים ב־4,500 דולר, כמעט 16 אלף שקלים, שזה חצי מהכסף שחסכנו לטיול בעבודה קשה”, היא מספרת.

“זה בלתי נתפס פשוט לנצל ככה את המצוקה שלנו. חיפשנו כל טיסה, רק לא להישאר בלימה. הבנו שאם לא נצא משם מיד לא נוכל לצאת מכאן במשך חודש שלם. לא התקלחנו, לא אכלנו, אנחנו מורעבים ועייפים. יש תורי ענק בשדה, ברמה של עשרות אלפי אנשים. צעקות וויכוחים ואנשים אלימים שיעשו הכל רק להימלט מהמקום הזה. רק אחרי שעמדנו בתורים כמה שעות, אמרו לנו שאין טיסות. משלים פה את האנשים ואף אחד לא טורח להודיע שאין טיסות. רק בלימה יש בערך 300 ישראלים שמחכים לחזור לארץ”.

סיר הלחץ בשדה התעופה הביא את רותם וחברותיה לחוות כמעט לינץ’ בידי נוסעים זועמים. “כבר עלינו על טיסה לקולומביה, ואז הודיעו בכריזה שהוכרז שם סגר ושעלינו לשהות בבידוד במקום”, היא משחזרת. “ביקשנו לרדת מהמטוס, ואז החלו להתנפל עלינו בזעם נוסעים, צרחות, אלימות, דחפו אותנו והצוות עומד ולא עושה כלום. קיללו אותנו וצעקו עלינו בספרדית ואנחנו לא מבינות מה הם אומרים. בסוף הגיעה משטרה והחתימו אותנו על מסמך שלא ידענו מה כתוב בו. אחרי כמה שעות שחררו אותנו. זו הייתה חוויה מאוד מפחידה”.

כמו ישראלים רבים אחרים, הן חזרו בלית ברירה ללימה שבה כבר החל סגר מוחלט, ללא תחבורה ציבורית או פרטית פעילה, ללא מסעדות, סופרמרקטים ומקומות לינה סגורים. “אנחנו תקועות בלי כסף ובלי מקום לאכול”, מספרת שמשי. “מרגישות חסרות אונים. פחות מודאגות מהקורונה עצמה כי היא פחות משפיעה על צעירים. עדיין אנחנו מאוד מודאגות מהרפואה המקומית וברור שלא נהיה בראש סדר העדיפויות שלהם אם יקרה לנו משהו. לרגע לא דמיינו שנגיע למצב כזה".

"באנו מברזיל לפני שבועיים. קשה להתעדכן עם הדיווחים. אנחנו בקושי מדברות עם המשפחות שלנו ואין לנו מושג מה קורה. בגלל שהיינו באווירה של טיול ולא קראנו חדשות, נראה שהמחלה לא הגיעה לכאן ולא הורגשה עד לפני יומיים, כי בשבילנו הכל קרה בפתאומיות, ברגע אחד. עכשיו אף אחד לא מסתובב ברחוב, אנשים עם מסיכות והמשטרה והצבא פה מסיירים עם אלות. אנחנו בסך הכל ילדים בני 20 שממש זקוקים לעזרה, ורק רוצים להגיע הביתה”.

בינתיים, בבית בישראל ההורים המודאגים של רותם, יחד עם עוד הורים למאות צעירים, הקימו מעין חמ”ל. “אנחנו לא ישנים בלילות. אני לא מפסיקה לבכות. יש לי עוד שלוש בנות כאן בבית ואני פשוט לא מתפקדת”, מספרת מיטל, אמה של רותם. “כל היום אני נמצאת עם רותם בטלפון ולא יודעת איך לעזור לה, איך להציל אותה. אני רואה את הילדה שלי קורסת, בוכה ומתחננת לעזרה. ואני לא יכולה לעזור לבת שלי. זה פשוט מתסכל. איפה משרד החוץ שלנו, שייתן תשובות”.

“יש תכנון לקחת ישראלים מקוסקו ללימה בדרך מאוד מסוכנת שנהרגו בה כבר המון מטיילים, כולל ישראלים”, אומרת איריס, אמו של טל חיון התקוע ביחד עם חברתו בפרו. “אם יקרה להם משהו מי ייקח אחריות, ואם אחד מהם נדבק בקורונה, מי יטפל בהם שם? אנחנו סוגרים את כל המדינה פה ואת הילדים שלנו מפקירים שם? הם פחות חשובים? אין לי בעיה לשלם כדי להוציא את הילד שלי”.

המצוקה הזאת אינה אופיינית רק לדרום אמריקה. מאור אסולין נמצא בדה נאנג, בווייטנאם, ולא מקבל תשובות לגבי הטיסה חזרה ארצה. “אני מסיק שהטיסה לא תצא אל הפועל”, הוא מסביר. “אני לא מצליח לקבל תשובות משום מקום וזה מלחיץ. הטיסה שלי כבר לא מופיעה באתר ובסוכנות הנסיעות אומרים שיש שינויים אבל לא מספקים פרטים נוספים ופתרונות. אני מרגיש תקוע וזה מתסכל. בווייטנאם לוקחים את כל העניין מאוד ברצינות ונוקטים אמצעי סגר וכולם ממושמעים. אני מאמין שברוב העולם יעזרו לתיירים שתקועים, אבל כרגע הכל מאוד ראשוני. הייתי שמח לקבל החזר על הכרטיס שלי לפחות וכנראה שזה גם לא יצא אל הפועל, וגם אין טיסות יוצאות בכלל. ההורים מאוד לחוצים בארץ כמובן, אבל הם מתנחמים בעובדה שסגר בווייטנאם יותר בטוח מאשר במדינות אחרות בעולם כרגע”. 

בענף הנסיעות מודים כי לא חוו מעולם חוסר אונים כמו במשבר הנוכחי. הידיעות מתעדכנות בכל דקה. מלבד קולומביה, אקוודור, פרו ובוליביה, שנתונות בסגר, בברזיל עדיין לא הוכרז סגר, אולם מסתמן שכך יהיה. מטוס מטעם אמסלם טורס צפוי להגיע לסאו פאולו ביום חמישי בעלות של כ־3,200 דולר לכיוון אחד. מאות סוכני נסיעות בארץ ונציגי חברות התגייסו והקימו קבוצה שמסייעת להורים המודאגים. יוזמת הרעיון היא עמית פלס, סוכנת בנתיב טורס. “אנחנו מוצפים במאות פניות של הורים מודאגים, ומנסים לעזור”, אומרת פלס. “בימים האחרונים לא הצלחנו בשום דרך להחזיר אותם מדרום אמריקה. לשמחתי מספר חברות מוציאות מטוסים, אבל מדובר במחירים של 3,000 ואפילו 4,000 דולר לכיוון. ככה יוצא שאלה עם הגב הכלכלי החזק יחזרו והיתר ייאלצו להישאר שם”. 

לפני חמישה ימים פתחה פלס קבוצת טלגרם שכוללת אלפי סוכנים מכל הארץ וגורמים בתחום התעופה, במטרה לסייע. “ההורים בלחץ גדול, הילדים קצת פחות”, היא אומרת. “אפילו חלקם בוחרים להמשיך לטייל. בגלל הלא נודע מעדיפים להחזיר אותם עכשיו. לפני כמה ימים הבנו שזו המגמה והתרענו, אז המחירים עמדו על 1,500 דולר. אנשים היו שאננים והיום הם מבינים שעשו טעות. הבעיה היא שגם טיסות פנים אין למצוא”.

תענו לטלפון

אמש יצאה ממשרד החוץ הודעה על הוצאת מטוס אל על לחילוצם של הישראלים מפרו. "בפעילות שקיימתי מול חברת אל על גויסו המשאבים המתאימים וסוכם על הוצאת מטוס ראשון על ידי החברה בטיסה מיוחדת לפרו להבאתם ארצה של הצעירים הישראלים", פרסם השר ישראל כ"ץ בהודעתו. "כעת נציגי משרד החוץ יתאמו עם החברה ושלטונות פרו את מועד הטיסה המדויק. במסגרת המבצע יובאו הצעירים ארצה חינם וללא תשלום". בנוסף למטוס אל על שיצא לפרו ביום חמישי במשרד החוץ אומרים כי "כעת מתארגנת פעילות להשגת מימון והוצאת מטוס נוסף".

אולם כעבור שעה קלה התקבל חידוד מדוברות משרד החוץ על כך שהמימון לטיסה לא יגיע ממשרד החוץ או מחברת אל על, שפנתה לתורמים ולגורמים בכירים במשק לצורך כך. עם זאת, המשפחות והתרמילאים מתארים קושי רב שבו נתקלו כדי להשיג מענה ממשרד החוץ. “המשפחות שלנו מנסות במשך שעות ליצור קשר עם משרד החוץ והשגרירות, וגם אנחנו, אבל השגרירות פה בלימה סגורה. זה לא ייאמן”, אומרת סליטובסקי. “התקשרנו המון פעמים ואין אפילו מענה טלפוני”. 

“אני מוכנה לשלם גם 20 אלף שקל לטיסה, רק שיחזירו לי את הילדה הביתה", אומרת מיטל שמשי. ישראלים רבים עדיין תקועים במדינות אחרות בדרום אמריקה, כמו גם ביבשות נוספות, ועבורם טרם נמצא פתרון להשבתם לחיק משפחותיהם בארץ.

ממשרד החוץ נמסר: "האגף הקונסולרי במשרד החוץ מפנה את תשומת הלב לעובדה כי לאור התפשטות הנגיף קורונה בעולם, מדינות רבות מכריזות על צמצום או ביטול הטיסות הבינלאומיות, נכנסות ויוצאות. נציגויות ישראל בחו"ל יחד עם האגף הקונסולרי במשרד החוץ התגייסו על מנת לסייע ככל הניתן לישראלים הנמצאים בחו"ל להגיע חזרה לישראל. חשוב להדגיש כי האחריות למציאת כרטיסי טיסה חזרה לישראל מצויה אך ורק בידי התייר הישראלי. אנו שבים וממליצים לכל הישראלים השוהים בחו"ל לחזור ארצה מוקדם ככל האפשר".