רחובותיה של ירושלים ריקים מאדם, חנויותיה מוגפות והאוויר שלה נקי ורענן. האם אלה הן השפעותיו של סגר או שמדובר בחג דתי? בערבי שישי, ובמשך 25 שעות יום השבת, רמות זיהום האוויר ופליטת גזי החממה יורדות בשליש, וביום הכיפורים, שהוא היום הקדוש ביותר ביהדות, הן מצטמצמות כמעט לאפס.
מצעד האקלים שהיה אמור להתקיים ביום שישי האחרון (27 במרץ) בוטל כפי שבוטלו כל המצעדים בעולם. אך בימים אלה, במצב שבו בתי ספר, כמו גם בתי הקפה ומקומות עבודה רבים, נסגרו לתקופה ארוכה בכל קצוות תבל, מחצית הכוס המלאה של משבר הקורונה היא שהאנושות מסוגלת לקחת צעד אחורה ולנצח בקרב על האקלים. מבחינה היסטורית, מעט מדי נעשה בכל מדינות העולם בטווח הקצר על מנת לפתור את משבר האקלים, כי לא היה בעבר תקדים גלובלי לנקיטת פעולות דרסטיות. כמו כן, הייתה מודעות קטנה מדי לרמת הדחיפות שעלולה להיות להשפעות הקטלניות שתתרגשנה כתוצאה משינויים אקלימיים.
הורגשה בהחלט חתירה נגד פעולות דרסטיות בתחום האקלים על ידי מגוון פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה אשר קידמו את האינטרסים של תעשיית הדלקים המאובנים. אלה שאפו להביא להחלטות ממשלה שיצאו נגד אינטרסים הקשורים בבריאות הציבור והאקלים. בישראל, לדוגמה, אנו מבורכים בשמש אינסופית, בגגות מרובים, בשטחי קיבוצים ובסיסים צבאיים ובטכנולוגיה מעולה. למרות זאת, תעשיית הדלקים המאובנים מהווה מונופול חונק בשיעור של כ־94% מייצור החשמל בעלות הגבוהה פי שלושה מזו של אנרגיה סולרית. יעדינו עד 2030 מתרכזים בשימוש בגז.
מגיפת הקורונה השוטפת את העולם מהווה אות אזהרה למנהיגים לכך שאכן ישנם מקרים שבהם יש צורך לקבל החלטות כואבות לטווח הקצר על מנת להציל חיים ולחזק כלכלות לטווח הארוך. כמו כן, גורלות פוליטיים יכולים לקום או ליפול על בסיס הבנתו של הציבור את מאמצי מנהיגיו לשמור על שלומו.
על פי ארגון הבריאות העולמי, "שינויים אקלימיים ישפיעו גם הם על התעצמותן של מחלות זיהומיות". אלה מזרזים את התפשטותן של מחלות המועברות על ידי יתושים, כדוגמת נגיף הנילוס המערבי, הזיקה והמלריה, אשר כל אחת מהן הרגה כ־400 אלף איש ואישה בשנה שעברה, ברובם ילדים. מיליונים של אנשים כבר הושפעו ממחלות הקשורות לאקלים ואלוהים יודע אילו נגיפים הקשורים לעידן היורה טמונים בכפור עד אשר ישוחררו לאוויר כתוצאה מתופעת ההמסה המואצת. האם אנו באמת רוצים לקחת את הסיכון? על פי ארגון הבריאות העולמי, בין השנים 2030 ל־2050 עלולים לחול שינויים אקלימיים כאלה שעלולים לחסל עוד רבע מיליון איש בשנה כתוצאה מתת־תזונה, מלריה, שלשול ועומס חום. התפשטותה המהירה של מגיפת הקורונה והמחיר ההרסני – האנושי והכלכלי – עשויים להביא את הקהילה העולמית לחשוב מחדש על ההשפעה של עליית צריכת הדלקים המאובנים על האקלים. שלא במודע, אני מאמין שזה כבר קרה; שימו לב לירידה הדרמטית בערכן של חברות הגז והדלק, כאשר יותר ויותר משקיעים מודעים באופן אינסטינקטיבי לכך שעליהם לנטוש אותן.
נקודת הפתיחה בשדה הקרב כנגד נגיפים אקלימיים היא התחרות למען הגברת ייצור דלקים מאובנים בקוטב הצפוני, שם אפשרו הנשיאים החמדנים פוטין וטראמפ לפתוח את האזור לקידוח. בכך הם פתחו תיבת פנדורה אשר עלולה להביא עלינו נגיפים נוספים מסוגו של הקורונה. בשנת 2016 צפה ועלתה מתוך קרח העד אשר נמס בחצי האי ימאל בסיביר שבחוג הארקטי גווייה נגועה של אייל קפוא בן 75 שנה אשר הפיצה את נגיף האנתרקס הרדום, הצליחה להדביק את האוכלוסייה המקומית והרגה ילד בן 12.
קיימת הצדקה עסקית לנקיטת פעולה דרסטית על ידי הקהילה הגלובלית בסופו של דבר, במטרה להילחם בנגיף קורונה, והיא לקבל בעת זו את המהלומה ההיסטורית הכרוכה בהוצאה של טריליוני דולרים. עכשיו כשטעמנו מהתרופה המרה, נוכל ליישם אותה גם לגבי משבר האקלים, תוך הבנה חדשה ומתוך חשש מפני נגיפים עולמיים בעתיד, כמו גם מטרגדיות אחרות אשר ללא ספק עלולות להשתחרר לאוויר מפלנטה חמה יותר.
הנשיא טראמפ היה באופן עקרוני עד לא מזמן מכחיש נגיפים, בהמעיטו מחשיבות הסיכונים המתהווים. הוא החליט "לשנות את המנגינה" לאחר שערך מניות בגובה של כשבעה טריליון דולר נמחק ביום אחד. אירוע זה סימן עבורו את העובדה שהשווקים מאמינים במדע יותר מאשר במנהיג העולם החופשי. אותו הדבר עלול לקרות בכל הנוגע לאקלים. בסבירות גבוהה יותר עלולים הבוחרים, המשקיעים והצרכנים ברחבי העולם להעניש את מנהיגיהם מכחישי האקלים.
קרן המטבע הבינלאומית הגיעה למסקנה שבשנת 2017 העניקו מנהיגי אומות ברחבי העולם לתעשיות דלק מאובנים סכום מדהים של 5.2 טריליון דולר בצורת סובסידיות. אך אף חברת דלק, גז או פחם לא תשלם חשבונות בגובה טריליוני דולרים כדי להילחם במגיפה אקלימית עולמית שהשתחררה לאוויר העולם, כדי לעצור שריפות אשר ימחקו יישובים שלמים וגם לא יפצו ערי חוף אשר יוצפו על ידי עליית גובה פני הים או יסבלו מסערות אימתניות.
עד לפני זמן קצר לא נראה קשר בין המוות האטי המגיע כתוצאה משינויים אקלימיים לבין הצורך בפעולה גלובלית משמעותית. לדוגמה, זיהום אוויר אחראי ליותר משישה מיליון מקרי מוות בשנה אך מכיוון שהוא מיוצר בתחנות כוח ועל ידי רכבים, מתאפשר לעולם להמשיך בעסקיו כרגיל. על מנת לחסן את העולם כנגד מיתה מסיבית הניתנת למניעה, יש צורך בהקפאה של בניית מפעלים חדשים לייצור דלקים מאובנים. כמו כן, יש לבטל את כל הסובסידיות לדלקים מאובנים ולהטיל מיסוי גלובלי על פחם החל ברבעון הרביעי של 2020. בכך ניתן לעודד אימוץ עולמי של מקורות אנרגיה מתחדשים. פירוש הדבר בישראל הוא לא לפתח מפעלי גז חדשים, לעצור מתן היתרים לחקר של דלקים מאובנים אשר משרד האנרגיה אישר או מתכנן. כמו כן, יש לשים סוף להקלות המיסוי או לרווחים שהוענקו לשדות הגז. ישראל יכולה וצריכה להיות מונעת על ידי 100% אנרגיה סולרית, במשך שעות היום לפחות, ומוקדם ככל הניתן.
מתוך השקט העולה מתוך הסגר והריחוק החברתי, חשים אנשים רבים כאילו העניש כדור הארץ את האנושות בשל ניצולו החמדני והאינסופי. בעוד מנהיגים מתמודדים מאוחר מדי עם החלטות לחיים ולמוות, הרי שלא במתכוון הם מוצאים פתרונות מאוחרים לנגיף קורונה, כמו גם לאיום הגלובלי שמעבר לנושא הבריאות והכלכלה – השינוי האקלימי.
יש חלק בי שמעריך את תחושת יום השבת הכרוכה בשהייה ביתית, בחיבור מחדש עם המשפחה והחברים, בארוחות הערב המשפחתיות, ברחובות השקטים, בירידה בצריכה ובאוויר הנקי. רובנו צורכים פחות, שורפים פחות אנרגיה בזמן המגיפה. האוויר, המים, האטמוספירה והחיות יוצאים נשכרים. פעולה גלובלית מהירה היא הדרך היחידה לנצח את הקורונה. כך גם יש לעשות בכל הנוגע לשינויי האקלים. עלינו לשאוף להימנע מלחזור לפעולותינו המוגזמות של שריפת דלקים מאובנים. לחגוג ביום מנוחה שבועי בעולם שאחרי הקורונה, זו החלטה חיובית אחת מני רבות אשר תהיה ניתנת למימוש מיידי. היא תצמצם בשביעית את פליטות גזי חממה בכל העולם, היא תוריד את תרבות הצריכה ותביא לאיזון נוסף של כדור הארץ כמו גם של חיינו אנו.
הכותב הוא מנכ"ל ג'יגוואט גלובל, ושירת בצוות המשא ומתן הישראלי בוועידת האקלים של פריז