יושב ראש בית החולים "אסותא", פרופסור שוקי שמר, התראיין הערב (שני) בתוכניתם של אריה אלדד וגיא פלג והעלה את חשיבות יצירת החיסון הישראלי לנגיף הקורונה: "מהלך חשוב, מראה את העוצמה הטכנולוגית, הרפואית והמדעית של ישראל". בנוסף, הביע שמר אמון בחיסון הישראלי בעקבות המעבר לשלב ניסוי החיסון על בני אדם: "כדי שמשרד הבריאות יאשר את זה, הם עברו הרבה מאוד מהמורות ובדיקות, זה לא נעשה בכיפופי ידיים".
אנחנו בעניין החיסון, מצד אחד המוסד הבאי את החיסון הסיני לישראל ובמקביל אנו שומעים על קפיצת דרך בעבודה על החיסון במכוןן הביולוגי שלנו בנס ציונה. אם תוכל קודם כל לתת לנו תמונה איפה נמצא המירוץ אחרי החיסון והאם אנחנו באמת ישראל במקום שיכול להקדים את חברות התרופות הגדולות בעולם ולהשיג ראשונים חיסון לקורונה?
"אני חושב שאנחנו די מתקדמים. לומר שאנחנו נשיג את האחרים, אני חושב שאנחנו צריכים מידה מסוימת של צניעות כי למשל הבריטיים מדברים על זה שבתחילת דצמבר או אפילו לפני הם יתחילו לחסן את עובדי הבריאות. יחד עם זה אני חושב שיש פה בשורה לפי דעתי גם מרתקת וגם חשובה שהמכון למחקר ביולוגי שלנו כחול לבן מצליח להביא לנו כבר מוצר וכמו שאני מכיר את משרד הבריאות, כדי שהוא יאשר ניסוי קליני בבני אדם הם עברו הרבה מאוד מהמורות ובדיקות מאוד דקדקניות, זה לא דבר שנעשה עם כיפופי ידיים או הקלות כאלה ואחרות. אנו מכירים את המכון יש שם אנשים יוצאים מהכלל, וירולוגיים, פרמקולוגיים ואנשי מחקר מהמעלה הראשונה, והם כבר מוכנים למעשה לצאת לדרך הניסויית. היא תיקח עוד כמה חודשים כי על פי ריאיון של פרופ' שפירא בבוקר מדברים על שלב ראשון של כ-90-100 בני אדם שיעברו את השלב הראשון שהוא כעיקרו הבטיחות".
אני רוצה להכניס עוד נתון. אנחנו מבינים את העניין של המכון הביולוגי, אבל לשם מה הביאו לארץ את החיסון הסיני? מה מבקשים ללמוד ממנו? איך זה נשזר אם בכלל במעמד של המכון הביולוגי?
"אני רוצה לומר לך שאם היום היית מציע לי לקבל את החיסון הסיני או את החיסון הישראלי בלי שאני בודק בציציות איזה דרך החיסונים האלה עברו ודאי שהייתי בוחר בישראלי. ייתכן שיש כוונה בכל מקרה שתהיה אופציה אחרת אם חס וחלילה במערכת הבדיקות שלנו החיסון שלנו ייכשל באיזשהי דרך ויבדקו את החיסון הסיני שהוא אכן עומד בכללי בטיחות ויעילות טובה אז אם לא תהיה ברירה ישתמשו גם בזה. למעשה אתה גם רוצה לא לשמור את כל הקלפים בקופסה אחת ושיהיו לך את כל האופציות, יש גם הסכמים עם חברות אחרות".
עליהם רציתי לשאול. נניח שאנו לא נהיה הראשונים, ייקחו לנו שלושה, ארבעה או חמישה חודשים יותר מאשר החברה הראשונה שתצא עם אישור של חיסון מאושר קלינית. אבל מי לידנו יבטיח שימכרו לנו את החיסון הזה? ובכל מקרה אנחנו נצטרך חיסון משלנו. ועוד שאלה אחת תעזור לי, יהיו בעולם בעוד חצי שנה חמישה חיסונים, איך נדע מה הכי טוב?
"קודם כל, הלוואי ונהיה במצב הזה, זו צרה של עשירים. אנו נדע כי ככל שינקוף הזמן שנמע על תופעות לוואי, פגמים כאלה ואחרים והלוואי וכל החיסונים האלה יהיו שווים אחד לשני ואז תהיה תחרות גם על המחיר. אני חושב שמדינת ישראל באירוע כל כך משמעותי ודרמטי מבחינת המגפה הזאת שהולכת לשנות סדרי עולם, טוב שתהיה לה יכולת של ייצור עצמי, של יכולת לטפל לפי קדימויות שלה בסדרי הגודל שלה יש לנו גם אוכ' אחרת שאנו אחראים עליה מסביב, ואני חושב שיש כאן בשורה אדירה ושזה דבר שצריך לברך עליו, לקדם אותו בכל דרך, ויכול להיות שנעשה גם וגם אם לא יהיה מספר מספיק של חיסונים. אנחנו עדיין לא יודעים אם צריך חיסון אחד או שתי מנות, אנו עדיין לא יודעים אם נצטרך לחזור על החיסון הזה אחת לשנה. תראה מה שקורה היום בתחום השפעת, אם הייתה לנו היום יכולת ייצור לחיסוני שפעת לא היינו נמצאים היום בשוקת שבורה כשאנחנו נמצאים במחסור אדיר של חיסונים לשפעת שהיו יכולים לעזור לנו מאוד להתגבר על השפעת והקורונה בחורף. כך שהמהלך הזה הוא מהלך חשוב, מראה את העוצמה הטכנולוגית, הרפואית והמדעית של ישראל ורק אפשר לברך על זה".
ביחס לשפעת תמיד הסבירו לנו שכל שנה יש זן או מגוון זנים ספציפי ולכן צריך כל שנה חיסון אחר או שונה קצת.
"זה נכון אבל אם הייתה לך יכולת ייצור בארץ".
נכון אבל יכול להיות שזה יהיה המצב גם ביחס לחיסוני הקורונה? שנצטרך כל שנה חיסון?
"בואו נקווה שלא אבל אם זה יהיה המצב נצטרך כל פעם לייצר חיסון חדש אבל ברגע שיש לך את התשתית הטכנולוגית המדעית תוכל לייצר במהירות גם חיסון לזן אחר".
גיא: ששאלתי אמרו לי שבעוד שלנגיף השפעת יש מוטציות ולכן יש זנים חדשים כמעט בכל עונה, בינתיים בכל מה שקשור לקורונה לא התגלו מוטציות משמעותיות ולכן מקווים שכשיימצא חיסון הוא יהיה חיסון.
"אתה בהחלט צודק. אני רק מקווה שהנגיף שומע אותך ולא יבואו מוטציות. אנחנו לא יודעים הרבה על הנגיף הזה, הוא מתעתע בנו כל הזמן וטוב שנהיה מוכנים לכל מצב".