מחקר מקיף שנערך בשיתוף פעולה של קופת החולים כללית יחד עם אוניברסיטת הרווארד, גילה כי תופעות הלוואי בקרב האנשים שהתחסנו נגד הקורונה פחותות מאלו של תופעות הלוואי של קבוצת האנשים שלא התחסנה ונדבקה בנגיף

תוצאות מחקר זה התפרסמו אתמול (רביעי) בכתב העת הרפואי "New England Journal of Medicine". הובילו אותו החוקרים ד"ר נועם ברדה וד"ר נעה דגן ממכון כללית למחקר, והן "מאמתות ומשלימות את הממצאים שדווחו בעבר של הניסוי הקליני של פייזר וביונטק אשר כלל 21,720 אנשים מחוסנים, והיה מוגבל ביכולתו להעריך באופן מדויק ומקיף את בטיחות החיסונים".

במסגרת המחקר, נבדקו 884,828 אנשים מחוסנים בני 16 ומעלה הותאמו בקפידה מול 884,828 אנשים לא מחוסנים בהתבסס על קבוצה נרחבת של תכונות סוציו-דמוגרפיות, גיאוגרפיות ובריאותיות.

לפי הממצאים, דלקת שריר הלב נמצאה קשורה באופן נדיר לחיסון - רק 2.7 מקרים עודפים לכל 100 אלף אנשים מחוסנים. לעומת זאת, בקרב אנשים לא מחוסנים שנדבקו בקורונה נמצאו 11 מקרים עודפים של דלקת שריר הלב לכל 100 אלף אנשים. 

תופעת לוואי נוספת, אשר נמצאו קשורות לחיסון הן נפיחות של בלוטות הלימפה (לדוגמא – בבית השחי), תופעת לוואי קלה המהווה חלק מתגובה חיסונית סטנדרטית לחיסון - נמצאו 78 מקרים עודפים לכל 100 אלף אנשים. חמישה אנשים בלבד אובחנו עם דלקת התוספתן על כל 100 אלף, ו-16 מקרים עודפים של שלבקת חוגרת נמצאו על כל 100 אלף.

בקבוקון חיסון קורונה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
בקבוקון חיסון קורונה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

עם זאת, שיעורים גבוהים של מספר תופעות לוואי חמורות נמצאו לאחר הידבקות בנגיף הקורונה בקרב חולים לא מחוסנים. תופעות לוואי אלו כללו בין השאר הפרעות בקצב הלב - 166 מקרים עודפים על כל 100 אלף.

כמו כן, 125 מקרים עודפים של נזק לכליות אובחנו על כל 100 אלף, 11 של דקלת קרום הלב, 62 של תסחיף ריאתי, 43 של קרישי דם בוורידים, 25 של אוטם בשריר הלב ו-14 של שבץ מוחי.

"המחקר התמקד בתופעות לוואי שעלולות להתפתח בטווח הקצר עד הבינוני לאחר החיסון או ההדבקה בנגיף, תופעות בעלות משמעות קלינית. המחקר לא התמקד בסימפטומים מידיים שכיחים כגון אדמומיות ואי נוחות במקום ההזרקה או חום", מסרה קופת החולים כללית.

"סימפטומים שהתרחשו בתוך 6 שבועות מהחיסון (שלושה שבועות לאחר כל מנת חיסון) הוגדרו כתופעת לוואי של החיסון אם הם התרחשו בתדירות גבוהה יותר בקרב הקבוצה המחוסנת בהשוואה לקבוצת הביקורת אשר הותאמה באופן פרטני לכל משתתף על בסיס רשימה נרחבת ביותר של תכונות סוציו-דמוגרפיות, גיאוגרפיות ובריאותיות, אשר נבחרו פרטנית בהתאם לכל תופעת לוואי נבדקת", הוסיפה.

פרופ' בן רייס, מנהל ה-Predictive Medicine Group בבית החולים לילדים של בוסטון ובית הספר לרפואה של הרווארד, אמר כי "עד כה אחד המניעים העיקריים של הססנות להתחסן היה חוסר מידע בנוגע לתופעות לוואי אפשריות של החיסון. מחקר יסודי זה מספק מידע אמין על בטיחות החיסונים, ואנו מקווים שיעזור לאלה שטרם החליטו לגבי החיסון". הוא הוסיף, "מי שהיסס עד כה להתחסן בשל חששות מתופעות לוואי נדירות - כגון דלקת שריר הלב - צריך להיות מודע לכך שהסיכון לאותה תופעת לוואי – דלקת שריר הלב - גבוה יותר בקרב אנשים לא מחוסנים שנדבקים בנגיף הקורונה".

חיסון קורונה (צילום: אוליבייה פיטוסי)
חיסון קורונה (צילום: אוליבייה פיטוסי)

המחקר נערך ע"י: ד"ר נועם ברדה, ד"ר נעה דגן, יתיר בן-שלמה, ד"ר אלדד קפטן, ד"ר ג'ייקוב וקסמן, רעות אוחנה ופרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר. ד"ר דורון נצר מחטיבת הקהילה של שירותי בריאות כללית. פרופ' מיגל הרנן ופרופ' מארק ליפשיץ מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד. פרופ' אייזק כהנא מהמחלקה לאינפורמטיקה ביורפואית בבית הספר לרפואה של הרווארד פרופ' בן רייס מבית החולים לילדים בבוסטון ובית הספר לרפואה של הרווארד.