הממונה של בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שוחחה הבוקר (שני) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM אודות נתוני התחלואה המדאיגים בימים האחרונים, והכיוון המסתמן להידוק הסגר.
שולחת את הילדים לבית הספר?
"הייתה לנו התלבטות בלילה מה לעשות עם הבן בכיתה יא', והחלטנו שהוא לא ילך כי יש תחלואה אדירה בתוך מערכת החינוך. אני חושבת שהאנשים שיכולים לשבת במשרד החינוך, או השר גלנט, שיכולים להגיד 'יש רק 1.5 אחוז', לא מסתכלים על הנתונים, שכרגע התחלואה במערכת החינוך היא 42 אחוז".
את כאמא צריכה לקבל החלטות אישיות על המשפחה שלך ואני מנסה להבין אם אין פה בעיה.
"אני מסכימה, יש פה בעיה. אנחנו הצבענו על הבעיה ב-6 בדצמבר כשהבאנו את הנתונים שמראים עלייה בתחלואה והצענו הצעות, אמנם דורשות החלטות אמיצות, אבל הצענו כדי לא להגיע למצב שנדרש לסגור את מערכת החינוך. ההצעות לא התקבלו. מי שמקבל את ההחלטות זה הקבינט והממשלה".
42 אחוז תחלואה זה המון, אנחנו לא שומעים את המספרים האלה ממשרד החינוך. את לא מתוסכלת? הקבינט עושה צחוק.
"בוודאי שזה מתסכל. זה בסדר שהקבינט יסתכל על שיקולים רחבים נוספים – חברתיים, כלכליים, זה התפקיד שלו וזה בסדר גמור. אבל כשאנחנו נמצאים במגפה דוהרת, שעברנו את רף ה-6,000 מאומתים ולמרות הבדיקות הרבות, מעל 6 אחוז מאומתים מסך כל הבדיקות, ואנחנו עולים פי 3 חולים קריטיים וקשים, פי 3 תמותה, צריך בשלב הזה לעצור ולהגיד שהשיקולים הבריאותיים מנצחים כרגע".
מה הסיבה לעלייה בנתוני התחלואה?
"מקדם הדבקה 1.25. כל ההתקהלויות המותרות והלא מותרות, כל המצבים בהם נכנסת לנו תחלואה מחו"ל, מדינות שהיו בזמנו ירוקות ואנשים שנכנסים ממדינות אדומות ולא שומרים על בידוד. אין ספק שגם המוטציה הבריטית מתחילה לשחק תפקיד, רואים שיש העברה של המוטציה בתוך הקהילה. הצלחנו להוכיח במגזר החרדי וייתכן גם במגזר הערבי, אבל זה לא העיקר פה. אנחנו מתחילת דצמבר נמצאים במצב של תחלואה עולה, הראנו את הגרף לקבינט ואמרנו שבמקדם הדבקה 1.25 כל שבועיים המספרים מוכפלים".
סוגרת את המדינה?
"בהחלט, אין דרך אחרת כרגע להוריד את המספרים, אין דרך אחרת, לפחות לשבועיים. גם במדינות אחרות, כמו אנגליה שניסתה לסגור את המערכת בלי מערכת החינוך – זה לא עובד".
יום כיפור?
"נכון. זה כרגע מה שנדרש".
את מצוטטת כאומרת 'תבטלו את בגרויות החורף, אני אדחה את הגיוס'.
"לא אמרתי כזה דבר. זה ציטוט מצחיק, מעולם לא אמרתי כזה דבר. יפה שמייחסים לי את הכוחות האלה, אני לא שר הביטחון וזה לא מתפקידי. היה דיון פנימי שמטרתו הייתה סיעור מוחות מה אנחנו יכולים לעשות ולחשוב קצת מחוץ לקופסא, מה עושים במדינה בה יש תחלואה דוהרת ועדיין יש צרכים לכיתות יא'-יב'".
מה הבעיה עם חיסוני מורים?
"המורים בקבוצת תיעדוף אבל הבאה. כרגע מה שדחוף לנו זה לחסן את האנשים מעל גיל 60 שהם בקובצת הסיכון הגבוה אנחנו רואים תחלואה ותמותה בקבוצה הזאת שהיא עיקר התחלואה הקשה והתמותה, אנחנו חייבים לחסן אותם קודם. אני מסכימה שכשיש שאריות מה שנקרא או עודפים שצריך לסיים מהר זה באמת יכול להיות מקום בו קוראים למורים להתחסן כשבסוף היום נשארות עוד מנות. יש מקומות שקראו למורים להתחסן אבל ניהול העודפים בסוף היום הוא ניהול מקומי, משרד הבריאות לא יכול לשבת כגורם רגולטורי עליון ולוודא איך כל מגש מנוצל".
אפשר להמליץ שאם יש חיסונים מיותרים, לא לתת לצעירים אלא למורים.
"אנחנו נותנים הנחיות גם לקופ"ח, לזמן כאשר יש עודפים את האנשים בני ה-50 עם מחלות כרוניות. יש הנחיות שניתנות כל הזמן לקופות החולים איך לתעדף".
אנחנו נפסיק את החיסונים?
"אני מקווה שאנחנו לא הולכים לזה, יכול להיות שנצטרך להאט קצת, כי אנחנו מחסנים במהירות מאוד גבוהה, הרבה יותר ממה שמישהו אי פעם דמיין, ואנחנו עובדים מסביב לשעון כדי להביא חיסונים ולא לעצור. יש כל הזמן שיחות, כשנצליח אנחנו נודיע את זה בצורה ברורה. גם עם פייזר, גם עם מודרנה, במטרה להביא לפה יותר חיסונים מהר".
מנהלי בתי החולים אומרים שהם מתקריבם לסף הספיגה.
"אנחנו מוטרדים מאוד, בגלל זה אנחנו אומרים: חברים, הגענו לקצה המערכת הזאת מתוחה גם בתי החולים. אף אחד לא קורס במערכת הבריאות במדינת ישראל, אבל אנחנו מגיעים לקצה גם מבחינת היכולת לאשפז, גם מבחינת אנשי הצוות המבודדים בבתי החולים, גם בקהילה".