הם עובדים מסביב לשעון בתנאי לחץ ובמשמרות ארוכות וקשות פיזית ונפשית. הם היו הראשונים להתייצב בחזית המאבק בנגיף הקורונה ויהיו האחרונים לנשום לרווחה. בימים שבהם מפלס החרדה והמתח הנפשי הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה, עובדי בתי החולים - הרופאים, העובדים הסוציאליים, האחיות - נמצאים בחשיפה גדולה למראות קשים ובסיכון גבוה לפתח חרדה ואפילו פוסט־טראומה.
עמותת נט"ל, שהפכה ב־23 שנות פעילותה לגוף המוביל בישראל במחקר, טיפול וסיוע בהתמודדות עם טראומה על רקע לאומי וטרור, מתגייסת גם היא בימים אלה למשבר עם אחת התוכניות שלה, עבור צוותים רפואיים בבתי החולים בשגרה ובעתות חירום. בשל הקורונה, צוות נט"ל התגייס לשורה של סדנאות והכשרות לצוותים רפואיים בכל הארץ.
בשל המגיפה והמשבר המחריף, בעיקר בגל התחלואה השלישי בבתי החולים, קפץ בשנה החולפת מספר המשתתפים בתוכנית מ־200 בתשעה בתי חולים לכ־500 אנשי צוות ב־20 בתי חולים.
"עובדי מערכת הבריאות סוחבים על גבם את עיקר המאבק בנגיף הקורונה. כבר כמעט עשרה חודשים הם מתמודדים עם סיטואציות קשות ודילמות שמעולם לא נדרשו אליהן. המקצועי והאישי מתערבב בסוף היום, ועם סיר הלחץ הזה והם נאלצים להתמודד כבר תקופה ארוכה, כשהסוף לא נראה באופק", מסבירים בנט"ל.
עיקר פעילות העמותה בבתי החולים נועדה לצוותים הרפואיים ולמערך הסוציאלי בהם, ועוסקת בהכשרות וסדנאות למתן מענים רגשיים תמיכתיים מרחוק, בתנאי בידוד וריחוק, עם חולים ובני משפחותיהם, סדנאות לשמירה עצמית וצמצום השחיקה בקרב הצוותים בתוך הכאוס ובמציאות מורכבת ואינטנסיבית מאי־פעם, וכן הכשרות הצוותים הרפואיים למתן בשורה מרה בעת אובדן - התאמת הפרוטוקולים לימי קורונה והעברת הבשורה בתנאים של ריחוק.
במהלך הסדנאות הצוות המקצועי של נט"ל דן עם אנשי הצוות של בתי החולים בהשלכות של מתח וחירום, מייעץ ומלווה את הצוותים במצבים של דחק מתמשך, ומהווה משענת מקצועית ותומכת בהקניית טכניקות ומיומנויות לפיתוח המענים מרחוק ולהישרדות הנפשית של הצוותים עצמם.
ענת זכאי, פסיכותרפיסטית ומנחה קבוצות ביחידה הקהילתית של נט"ל, אמרה ל"מעריב": "הצוותים הרפואיים נאלצו עם פרוץ הקורונה ביום אחד להסתגל למציאות חדשה, שהיא מציאות טראומטית משותפת עם החולים שבהם הם מטפלים. פתאום הם מתמגנים מפני חולים שהם אמורים לטפל בהם, ומרגישים שהם בעצמם עלולים לסכן את המשפחה שלהם".
מנכ"לית נט"ל אפרת שפרוט מוסיפה: "דאגה לחוסנם הנפשי של מי שניצב בחזית היא חובתנו המוסרית ומה שיבטיח את הניצחון במאבק בנגיף. עם פרוץ המגיפה הסוגיה העיקרית שעלתה בסדנאות היא סביב האי־ודאות, האם הם יכולים להידבק למרות המוגנות שלהם ולהדביק את בני משפחתם? מתי זה ייגמר? החשש שלהם מאיבוד שליטה".