כחודשיים אחרי תחילת מבצע החיסונים, אל מול שיעור ההתחסנות הנמוך בקרב צעירים, ובמגזרים החרדי והערבי, ולנוכח הפייק ניוז שמרים ראשו מצד מתנגדי החיסונים, הפכה ההסברה לזירת הקרב החדשה במגיפת הקורונה. לצורך כך הוקם לאחרונה צוות מיוחד במשרד הבריאות, ששם לו למטרה להילחם בפייק ניוז, להתאים לכל מגזר את המסר ולהרגיע את המתלבטים.
"עיקר הנזק והפייק ניוז נעשה ברשתות החברתיות, זה נזק מטורף", אומרת עינב שימרון־גרינבוים, סמנכ"לית אגף הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות. "מתנגדי חיסונים הם תופעה עולמית, ואנו מכירים אותה גם בישראל. הם מתנגדים לכל סוגי החיסונים, והמסרים שלהם עובדים על חששות של אנשים ומעצימים אותם כי המטרה שלהם היא שהציבור לא יתחסן. אנחנו מנהלים מאבק יומיומי מול שקרים ומידע מטעה, ואנחנו פועלים מבוקר עד לילה כדי לשקף כמה שיותר. הרופאים מתראיינים כל הזמן, וכל המידע שלנו יוצא ומופץ לתקשורת. כל גילוי של וריאנט, תופעות לוואי, נתונים על יעילות - הכל שקוף. ועדיין קצב ההתחסנות במדינת ישראל הוא מהמובילים בעולם, ובימים האחרונים אף רואים שיפור ניכר בהיענות".
הצוות שבראשו עומדת שימרון־גרינבוים כולל שתי ועדות: אחת העוסקת בהסברה ובה יושבים, בין היתר, נציגי פייסבוק ישראל, גוגל ישראל, נציג חברת קיימא של פרופ’ דן אריאלי, דוברת ההסתדרות הרפואית, מנהלת ההסברה במשרד הכלכלה, נציגי לשכת הפרסום הממשלתית, יועצים לענייני חרדים, לענייני הציבור הרוסי, לחברה הערבית ועוד. צוות זה קובע מדיניות ומשפיע על השיח. הצוות השני מסייע למעקב אחר תופעות הלוואי והיעילות של החיסונים. המשימה שלהם היא להנגיש את הנתונים לציבור. "לפני שנה, עם פרוץ הקורונה, הוקמו כמה מערכי הסברה: למגזר החרדי, לאוכלוסייה הערבית ולדוברי רוסית", מספרת שימרון־גרינבוים. "בנוסף, הוקמו שלוש קבוצות של היוועצות עם הציבור – פורום נשים חרדיות, פורום נשים ערביות ופורום מועצת תנועות הנוער. החברה הישראלית היא לא מקשה אחת, ואני מאמינה באנשי השטח. לא ניתן לבצע הסברה בלי להיות בשטח. ברשותנו כמובן דפי פייסבוק בשפות שונות עם עשרות אלפי חברים, טלגרם עם 170 אלף איש המשדר בעברית ובערבית, וכמובן חמ"ל פייק ניוז שהוקם לפני כשלושה חודשים".
המשרד מנהל מאבק התשה קשה בפייק ניוז לסוגיו: סרטונים, הרצאות, מצגות ו"עדויות" של מתנגדי חיסונים המופצים ברשתות החברתיות; פשקווילים במגזר החרדי; או תכנים ממדינות ערב שמופצים במגזר הערבי.
איך נאבקים בפייק ניוז?
"בחמ"ל יושבים 11 אנשים ומנטרים את הרשת 24/7. כשהם רואים הודעה שקרית, הם מעבירים למחלקת הסייבר במשרד המשפטים, שם בודקים אותה מבחינה משפטית. כשמקבלים החלטה שמדובר בפייק ניוז, מעבירים את זה לפייסבוק או לגוגל העולמי, והם מסירים את העמודים הרלוונטיים. תפקידנו הוא להציג מה אמת ומה שקר. אם עולה סרטון או מסמך שקרי, נציג מסמכים של ה־FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) ונבהיר את העובדות. אנחנו לא מהססים לפנות למשטרה אם צריך. למשל, כשבפייסבוק הוקמה קבוצה במטרה לקבוע תורים ולא להגיע - וכך לבזבז את החיסונים, עצרנו את זה בעזרת המשטרה. בגזרת הצעירים, השקנו קמפיינים הפונים נטו אליהם באמצעות משפיעני רשת וסלבס הקוראים להתחסן. בוולנטיינ’ס דיי יצאנו בקמפיין ‘התתחסני איתי?’. בכל המגזרים הפצנו סרטונים עם רופאים שמסבירים על החיסון, על הבטיחות והיעילות שלו. במקביל, אנו מבצעים סקרים לכל אורך הדרך. בודקים מה החסמים שבגללם אנשים לא יתחסנו, ואם כן, מה השפיע עליהם כן להתחסן. אנחנו לא מכוונים לגרעין הקשה של המתנגדים, אלא למהססים. זה טבעי שאדם מהסס, והדרך שלנו היא לשפוך אור על הנתונים שמצטברים. כמו למשל העובדה שהחיסון יעיל, וכבר רואים היום ירידה בתחלואה בקרב מתחסנים".
על פי הסקרים של משרד הבריאות 30% מהציבור חוששים מהתופעות בסמיכות לחיסון, וחשש זה נפוץ בעיקר בקרב נשים. 15% לא בטוחים לגבי החיסון ולא סומכים עליו. 10% לא מתחסנים כי היו כבר חולים או החלימו, ו־10% לא מאמינים בחיסון. 3% חוששים מפגיעה בפוריות ו־3% לא יודעים מה תהיה השפעתו לטווח הארוך. יש גם מי שאינם מתחסנים מסיבות רפואיות כגון אלרגיות.
איך מסירים חסמים בקרב המתלבטים?
"מסבירים להם שמאחורי הפייק ניוז עומדים אנשים שמתנגדים לכל החיסונים, למשל לפוליו ולשפעת החזירים. חלקם מתנגדים גם לתרופות. המחשבה ש’לי זה לא יקרה’ היא חסרת אחריות. טבעי שיש חשש, אבל הרופאים לא יגידו סתם דברים. ואם יש חשש, תתייעצו עם הרופא המטפל שאתם סומכים עליו, ולא עם הרשתות החברתיות".
חתול ועכבר
אחד הקרבות הגדולים בסוגיית ההסברה מתנהל בימים אלה בקרב החברה החרדית. "המפתח לדבר עם הציבור החרדי עובר בהנהגה הרבנית, וכחודש וחצי לפני הגעת החיסונים גיששנו מה הלך הרוח אצלם", מספר אבי בלומנטל, יועץ משרד הבריאות של המגזר החרדי ומנהל מטה ההסברה. "בגדול הייתה גישה חיובית, אבל הייתה התלבטות בנוגע ליעילות ולבטיחות. תיאמנו מפגשים של רופאים ובכירי המשרד עם ראשי החסידויות. בתחילה חסידות גור התיישרה עם ההנחיות, ובעלז קצת פחות. בחצרות אלה מתנגדים לכל מה שהמדינה מייצגת, ולכן הקמפיינים שפעלו שם היו ללא סמלי המדינה ומשרד הבריאות".
מה החסמים העיקריים בחברה החרדית?
"רבים סומכים על כך שכבר חלו והחלימו, וכעת בודקים אופציה לבדיקות סרולוגיות. בהנהגה עצמה יש קונצנזוס מלא של תמיכה בחיסון. יש מאבק גדול בפייק ניוז מסוג שונה ממה שקורה בציבור הכללי. הצלחנו לחסום להם את הדלתות בתקשורת החרדית הממוסדת. לא תמצאו רמז לפייק ניוז ביומונים ובשבועונים או בפייסבוק. זה נעשה בעבודה מאומצת ובהרבה דיאלוג. היה בחור שניהל רשת קבוצות וואטסאפ נגד החיסונים ועשה נזק ממשי, ולאחר שיחה של שלוש שעות שבה הצגנו נתונים מדעיים, הוא כיום מדברר אותנו. בלוחות המודעות מתנהל קרב של ממש. מופצים מודעות ופשקווילים שכתובים בצורה אלימה ומרתיעה. לדוגמה: ‘שימו לב, החודש עם החיסונים הוא עם הכי הרבה תמותה ותחלואה’. גורמים במגזר מכנים זאת ‘חיסוני המוות’. שיא הפייק הוא פרסום שקרי בשמם של רבנים תומכי חיסון, כאילו הם מתנגדים. לא לכולם יש נגישות ישירה לרב, ואנשים לא מבחינים. אז אנחנו מנהלים מלחמת גרילה – הם תולים מודעה בלילה באופן פיראטי, ואנחנו מדביקים את שלנו ביום. דוגמה נוספת לפייק ניוז היא קו טלפון שנקרא ‘מגלות לגאולה’, שמעלה כל הזמן מידע נגד החיסונים בנוסח ‘תיזהר, החיסון יהרוג אותך ואת משפחתך’. אנשים חוזרים למספר, ושם שומעים טענות והפחדות. אנחנו חוסמים את הגישה שלהם, אבל הם מחליפים מספר וחוזר חלילה. חתול ועכבר".
חסמים נפוצים נוספים במגזר הם השפעת החיסונים לכאורה על פריון, וההתנגדות לחיסון בקרב צעירים חרדים שמעדיפים לחלות ולא להתחסן. אחת הזירות להפצת הפייק ניוז היא בתי הכנסת. "יש המון פרסומים כתובים שהמתפללים לוקחים איתם", מספר בלומנטל. "בתגובה הפקנו חוברות שמביאות את יחס הרבנים לחיסונים לאורך ההיסטוריה. הכי חשוב שזה נראה פיראטי, כאילו אברך כתב את זה, כי רק ככה זה יתקבל".
איך מתמודדים עם סוגיית הפריון?
"הוצאנו מידע מוסמך מגינקולוגים בקהילה, שלחנו הודעות קוליות לפני שבת, הפצנו דיווחים על מצבן של נשים חרדיות שחלו ונאבקות על חייהן בבית החולים, וגם הרבנית לאה קולדצקי, בתו של הרב חיים קנייבסקי, גויסה. האתגר הוא כעת בקרב צעירים חרדים שסבורים שלחלות זה לא סוף העולם. שם אנחנו משתמשים בכלים מגוונים: חוברות הלכתיות, עיתונות חרדית, גיוס של רבנים, המוסדות החינוכיים, רכבי כריזה, והגעה של ניידות מד"א אל השכונות".
במגזר הערבי, קהל היעד של מאבק ההסברה הוא ציבור הצעירים. "במגזר יש 69% צעירים עד גיל 35, שמבלים שמונה שעות ביום ברשתות החברתיות, חשופים לכל מסרי הפייק ניוז המופצים ברשת, כולל מהעולם הערבי", אומרת סוזן מזאווי, ראש מערך ההסברה בחברה הערבית במשרד הבריאות. "בשבוע שעבר, למשל, נפוצה הודעה במגזר שלפיה החיסון שמקבלים הערבים הינו פג תוקף. זה זרע בהלה. מיד הפצנו הודעה בכל אמצעי המדיה בערבית, בשם מנכ"ל משרד הבריאות, שהמידע מזויף. הוצאנו הודעות לעיתונאים, לקבוצות הוואטסאפ ולראשי רשויות ומועצות. עוד טענה הייתה שהחיסון פוגע בפוריות. זה זרע חשש בקרב צעירות לא נשואות שפחדו להתחסן. עלינו ללייב עם רופאה גינקולוגית צעירה, שסתרה את המידע. בנוסף, עשינו קמפיין עם ספורטאים מעולם הכדורגל שקראו להתחסן. בימים אלה כבר עובדים על קמפיין לקראת החתונות שמתחילות בסוף מאי".
שיעור המתחסנים בחברה הערבית הכללית עומד על 25%, בעוד מעל גיל 60 התחסנו כבר 75%. "אנחנו מציגים מקרים של מונשמים קשים כדי שאנשים יראו בעיניים כמה זה מסוכן ומה ההשלכות", מוסיפה מזאווי. "פתחנו פורום נשים שנפגש אחת לשבוע בזום, אנחנו משתפים פעולה עם ראשי רשויות, מצלמים ומפיצים סרטונים של מובילי דעת קהל מתחסנים. גם האימאמים והשייח'ים התגייסו לעזור, ומפיצים את הקריאה בתפילות השישי. בסכנין אחוז המתחסנים היה נמוך עד שרופא מוכר נפטר מקורונה, וראינו עלייה משמעותית בחיסונים. הפקנו חוברות חווייתיות עם הסברה על החיסון לאמא ולילד, ועכשיו עובדים על משחק דומה. לקראת הרמדאן באפריל, אנחנו מתחילים להעביר מסרים שכדאי להגיע מחוסנים כדי שנוכל לחגוג ללא הגבלות".
פורום אימאמים
במגזר הבדואי עומד שיעור המתחסנים על 13% בלבד. "החסמים העיקריים שזיהינו הם פייק ניוז וחשדנות של האוכלוסייה כלפי החיסון", אומר עבדו ג’בארין, נציג ההסברה מטעם משרד הבריאות בחברה הבדואית בדרום. "יש המון פייק ברשתות של העולם הערבי, והוא מתבסס בעיקר על ההשלכות של החיסון ועל שינוי בדנ"א ופגיעה בפוריות, שזה מאוד רגיש בחברה הבדואית. הצעירים תפסו את הקורונה כפוגעת בקשישים בלבד, ולכן מעדיפים לחלות בקורונה ולא לנסות חיסון חדש. מול זה יצאנו בקמפיין שהמסר העיקרי בו היה המוטציה הבריטית שפוגעת גם בצעירים. בנינו מערך המבוסס על שיתוף פעולה עם רופאי המשפחה, שהם סמכות משפיעה ביישובים. צילמנו רופאים שהפריכו את הטענות והרצנו את זה ביישובים. זיהינו שיש ציבור שלא מתנגד, אבל מעדיף להמתין. מול זה עלינו בקמפיין שהציג שיש כבר מיליוני מתחסנים כדי לייצר אפקט עדר".
גבארין המשיך: בימים האחרונים אנחנו כבר רואים שינויים בהיענות לחיסון. הקמנו פורום אימאמים ואנש דת שנתפסים כאמינים, ובדרשות השישי שלהם הם מביאים פסוקים מהקוראן ודוגמאות מההלכה כדי לעודד התחסנות. זיהינו שבני הנוער מבולבלים, ואנחנו משתפים פעולה עם תנועות נוער וארגונים חברתיים בפעילות שטח. ערכנו אירוע של 500 בני נוער בזום, שבו קראנו להם להביא חומרים מטיקטוק ואינסטגרם. מומחים עברו איתם על החומרים וענו לשאלות שלהם. הופתענו עד כמה ההתלבטות שלהם גדולה".
רוב אוכלוסיית הבדואים בדרום היא מתחת לגיל 60, ועיקר המהססים הם צעירים מתחת לגיל 30. "הטענה העיקרית שלהם היא שהקורונה לא משפיעה על צעירים, ואנחנו מחדדים את המוטציות ואת העובדה שזו לא רק מחלה של קשישים", אומר ג’בארין. "בעלי משפחות מתחסנים יותר מרווקים. מול זה אנחנו מעלים קמפיינים עם כוכבי רשת מקומיים שקוראים לאנשים לחזור לחיים. אנחנו יוצאים גם עם רכבי כריזה המדווחים על נקודת מד"א קרובה ודואגים להסעות אליה".
