מחקר חדש של חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטאות תל אביב ובן־גוריון דירג את "מדד הצייתנות" של הערים השונות בישראל בשיא התפרצות הקורונה. החוקרים השתמשו בנתוני עתק (Big Data) שסיפקו חברות הסלולר (באנונימיות מוחלטת) למטרות מחקר ומדיניות.
הנתונים מגלים מה הייתה רמת הניידות בערים שונות לפני הקורונה ובעיצומה, ומאפשרים לקבוע "מדד צייתנות". אם ערך המדד הוא 1, פירוש הדבר שאין שינוי בין רמות הפעילות בחוץ לפני המגיפה ואחריה. ככל שהמספר גבוה מ־1, האוכלוסייה ביישוב הקפידה יותר על הכללים ונשארה יותר בבית. החוקרים מצאו כי על כל עלייה של יחידה במדד הצייתנות, רמת התחלואה ביישוב ירדה בכ־150 חולים לכל 100 אלף תושבים.
המחקר נערך בהובלת ד"ר אודי זומר מבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים ומהמרכז להתמודדות עם מגיפות באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ניר ברק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון וד"ר ניר מועלם מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. המחקר נערך בחודשים מרץ־יוני 2020, והתפרסם כעת בכתב העת המדעי Science of the Total Environment.
לפי נתוני המחקר, ערי ישראל שקיבלו את ציון הצייתנות הגבוה ביותר בגל הראשון הן מודיעין־מכבים־רעות - 1.61, כפר סבא - 1.58, הוד השרון - 1.55 וקריית אונו - 1.54. לעומת זאת, ערי ישראל שקיבלו את ציון הצייתנות הנמוך ביותר בגל הראשון הן רהט - 1.12 (העיר הכי פחות צייתנית), צפת - 1.2, סכנין - 1.22 וטירה - 1.22.
ממצאי המחקר, לדברי החוקרים, מפריכים את הטענה שלפיה צפיפות עירונית תורמת לתחלואה גבוהה. לטענתם, התחלואה מושפעת מרמת הצייתנות למגבלות, וזו מושפעת מהמאפיינים הפוליטיים של הקהילה. החרדים, הם טוענים, נדבקו בעיקר בשל אי־ציות להנחיות, ולא בשל הצפיפות בערים החרדיות.
החוקרים מסבירים: "בגל הראשון של הקורונה בישראל, במרץ־יוני 2020, התקבעה בישראל ובעולם התפיסה שלפיה הצפיפות העירונית מובילה להדבקה. בדקנו את הטענה באמצעות נתוני עתק על תנועה של אנשים בתוך הערים, יחד עם הגדרות משרד הפנים והלמ"ס לאוכלוסיות השונות.
"לא מצאנו קשר ישיר בין צפיפות לתחלואה, אלא רק קשר מותנה: צפיפות משפיעה על תחלואה כתלות באופייה של העיר ובמאפיינים הפוליטיים והחברתיים שלה. לכן הצפיפות השפיעה על תחלואה רק בערים החרדיות. לדוגמה, שתיים מהערים הצפופות ביותר בישראל הן גבעתיים החילונית ובני ברק החרדית. בבני ברק אנשים הפרו את ההנחיות ונדבקו יותר, ובגבעתיים לא".
החוקרים מוסיפים: "ישראל היא מעבדה מושלמת למחקר כזה. כ־90% מהאוכלוסייה חיה בערים, וההבחנה בין ערים חילוניות, חרדיות וערביות היא ברורה ומוגדרת. מצאנו שאין השפעה ישירה של רמת הצפיפות ביישוב על התחלואה.
"לעומת זאת, ההשפעה של סוג האוכלוסייה וצייתנותה על התחלואה היא השפעה מכרעת, וזאת במובהקות סטטיסטית של 95%. בתחילת המגיפה, התחלואה בערים החרדיות הייתה גבוהה מהתחלואה בערים החילוניות והערביות ללא קשר לצפיפות. בגל השני התחלואה עלתה גם בערים הערביות, מבלי שאום אל־פחם או באקה אל־גרבייה הפכו פתאום לצפופות יותר".