שרת הפנים איילת שקד שחחרה אמש אמירה אומללה על כך שצריך להכיל את המתים כי "במגפה אנשים מתים". היא אומנם התנצלה לאחר מכן, אבל זה לא מנע את הביקורת כלפיה. בתוך כך, נרשמת עלייה במספר המואמתים לקורונה בבית האבות. ענת דוידוב וניסים משעל שוחחו הבוקר (רביעי) ב-103FM עם רותם, נכדה של קשישה המתגוררת בבית אבות ועם ד"ר יצחק אוריין, מייסד עמותת משפחות הקשישים בבתי האבות.
רותם, שהיא גם אחות בטיפול נמרץ, נשאלה תחילה על האמירה של השרה שקד, ואמרה כי מדובר באמירה אומללה. "כל אחד יכול לפרש את המשמעות שלה איך שהוא רוצה, אבל גם איש מבוגר עם מחלות רקע איש בן 80 עם יתר לחץ דם יכול להיות מתפקד וחיוני ולא ראוי לסיים את חייו". לדבריה, השאלה היא האם אנחנו מאפשרים לכולם לחלות ומי שישרוד ישרוד, או שנוקטים בכול מה שאפשר כדי להגן על מי שראוי וצריך להגן עליו. אני חושבת שאנחנו כרגע לא עושים את זה ומשלמים מחיר כבד".
רותם סיפרה על סבתה בת ה-90, שכאמור מתגוררת בבית אבות: "יש לי סבתא מדהימה, מרותקת לכיסא גלגלים כך שהיא מאוד תלויה במי שנמצא. היא מתקשרת, נהנית מהחיים עם ירידה קוגניטיבית מסוימת. כשהתחיל הסגר הראשון נעצרו בבת אחת כל הביקורים ולא ראינו אותה חודשים. אחרי זה אישרו לנו ביקורי גדר, היינו נתונים לחסדי הצוות. בחודש שעבר היא נדבקה במוסד בו היא נמצאת בקורונה ואושפזה בבי"ח ובאופן אבסורדי זו הייתה התקופה בין היפות כי יכולנו לבקר אותה, לשבת לידה שעות, לחבק אותה, ללטף אותה. חזרנו לנוהל ביקורים מסוים, ושוב האיום הוא שיקשיחו את הנהלים עוד יותר".
ד"ר אוריין הסביר על כללי הביקורים בבתי האבות. "בתי האבות בישראל נמצאים תחת הרגולציה של משרד הבריאות, לפחות בתי החולים הגריאטריים. בתי אבות מצויים תחת משרד הרווחה, ויש נהלים של מתווה ביקורים, לבתי אבות איך סמכות לנהל אותם איך שהם רוצים. יש תופעה נרחבת של סגירת מסודות לביקורים".
"המצב בבתי אבות מאוד קשה אבל הוא לא מצדיק סגירת בתי אבות לביקורים. זה אומר שבשלושה שבועות קפצנו מ-0 חולים ל-280 מאושפזים עד אתמול, 47 אחוזים במצב קשה והתפזרות של ההתפרצויות ב-150 מוסדות עד עכשיו, נתונים מאוד קשים. אבל ידענו גם לנהל מערך ביקורים מסודר גם באמצע המגפה המאוד קשה בגל השני והשלישי וזה אפשרי, כי הנתק בין המשפחות לבין הדיירים גורם להתדרדרות כל כך קשה של הדיירים גם ברמה הקוגניטיבית, הפיזית והנפשית. לכן אנחנו לא יכולים להכיל את התופעה הזאת".
רותם סיפרה מתי היא יכולה לבקר את סבתה: "מי שמחוסן אצלנו יש שעות מסוימות בהן אפשר, אבל הנינים שלה לא יכולים לבקר אותה. אני מבינה שבתי אבות נמדדים במספרי המקרים החיוביים אבל גם את זה אפשר לצמצם כי רוב ההדבקות מהצוות וזה לא יכול לבוא על חשבון ניתוק של אדם סיעודי. יש דרך לנטר. בבית החולים מותר לי לבוא אפילו אם הייתי חשופה לאדם חולה אם אני עושה בדיקה מהירה לפני משמרת".
סבתא יושבת על כיסא גלגלים ואתם מעבר לגדר מנהלים דיאלוג בצעקות, איך זה עובד?
"זה להביא ילדים ישנים באוטו כשקצת מתחיל להחשיך, איש צוות שתואם מראש מגלגל אותה לאזור הגדר, אנחנו נמצאים בחניית כורכר, עומדים-יושבים והביקורים הטובים היו אלה שאיש הצוות גלגל אותה לגדר ויכולנו קצת לגעת וללטף. ואלה שלא? זה לעמוד במרחק 2 מטר ולנסות לנהל שיחה חמה ולהתעניין ולהעביר את הדאגה והאהבה".
מה את אומרת רותם? צריך לתת לכל אחד להיכנס? הנגיף קיים.
"ברור שצריך להגן. קורונה היא מחלה נוראית באמת[, אבל עצם הניתוק גורם לכך שהם לא חוזרים באותה צורה. אני רוצה שיהיה לי מקום שאוכל לבקר אותה, ממוזג בקיץ. המחיר שקשיש שלא זוכה למגע ולחיבוק במשך חודשים ארוכים משלם הוא בלתי נסבל, זה סוג של התעמרות בעיניי לא לאפשר את זה לאדם בשנה האחרונה לחייו או בחודשים האחרונים לחייו לפגוש את משפחתו. היום יש לנו בדיקות מהירות שמאפשרות סינון. אם כולם נמצאים עם מסכות במקומות פתוחים אין בעיה. אני הצעתי לבוא עם חליפת קורונה ולא הרשו לי".
אוריין: "יש מתווה ביקורים ברור אותו התקין משרד הבריאות לנוכח הנתונים הקיימים, שאומר ביקורים במרחב פתוח, בדרך מכובדת, שהקשיש יכול להתאקלם ולנהל סוג של התנהלות מול המשפחה המבקרת. זה קיים ואפשרי, פשוט לא מבוצע בחלק מבתי האבות. בהמשך למה שאמרה רותם, יש פתרון איך לצמצם את היקף התחלואה וההדבקה – בהתקנת בדיקות מהירות לצוותים עצמם, לוודא שמי שמאומת לא ייכנס למשמרת וידביק, כי 95 אחוזים מהמדביקים הם המטפלים והצוותים וחשוב להכין את זה. בהמשך למה שאמרה השרה שקד אתמול, זה מעיד על שחיקת ערכים ואיבוד המצפן הלאומי שזה קידוש החיים. עצוב מאוד ששרה בישראל שאמונה על החלטות כאלה למעשה תצהיר בפנינו שהם יוותרו על אמצעים מהסוג הזה".