הגל הרביעי של הקורונה מסלים, ובשבוע האחרון מתו מהמגיפה עשרות אנשים נוספים. עד כה נפטרו בישראל למעלה מ־6,560 בני אדם מהנגיף הקטלני.
אחד מאלה שאיבדו את חייהם הוא יצחק גילעדוב (59), איש עסקים מצליח, שחילק את חייו בין רוסיה לישראל. לפני שלושה שבועות הוא נדבק בנגיף דלתא, ובתוך שבועיים מצבו התדרדר והוא מת בדיוק ביום הולדתו.
אחייניתו סטלה ויינשטיין היא חברת מועצת העיר אשדוד ומנכ"לית מפלגת ימינה. לדבריה, דודה האהוב היה כמו אבא שלה. "הוא גידל אותי מהיום שנולדתי", סיפרה. לדבריה, גילעדוב היה בריא כמו שור, ששמר על כושר - אך לא התחסן. ככל הנראה הוא נדבק בנגיף במהלך טיסה, אף שהקפיד לעטות מסיכה.
בעקבות מותו פרסמה ויינשטיין סרטון באינסטגרם שבו קראה לציבור להתחסן. "מה שעצוב הוא שאני מכירה המון אנשים כאלה, שלא מתחסנים, שחושבים שיעברו את זה בקלות, וזה לא נכון. זאת מחלה קשה שהורגת. כשמתחילה התדרדרות אי אפשר לדעת איך זה ייגמר", אמרה. "הנה, אני נשארתי מרוסקת. אני אדם מאוד חזק, אבל עכשיו אני מרוסקת, איבדתי את האדם הכי יקר לי בעולם. הפנייה שלי לאותם אלה שלא מתחסנים - תחשבו גם על הקרובים שלכם".
"עצוב לנו שלא הספקנו להיפרד ממנה"
בבית החולים הלל יפה בחדרה מתה השבוע מקורונה תושבת העיר שולמית (סלה) הובר, שבחודש הבא עמדה לחגוג 95. היא הותירה אחריה שתי בנות ובן, עשרה נכדים ו־20 נינים.
הובר הייתה מוכרת בחדרה כבעלת החנות הובר ארנקים ברחוב הנשיא, שאותה העבירה לניהול בתה עתליה ברנע. הובר נולדה ב־1926 בדנציג (היום גדנסק). ב־1939 נסעה עם אמה ואחותה לארץ ישראל באוניית מעפילים, אבל גורשה על ידי הבריטים לחמש שנות גלות באי מאוריציוס. שם גם הכירה את בעלה, והם עלו לבסוף ב־1945 והתיישבו בחדרה. לפני 25 שנה התאלמנה.
בבדיקות שגרתיות בבית האבות בית הנשיא התברר שנדבקה מהמטפלת הפיליפינית שלה. המטפלת הצעירה החלימה, אך הובר אושפזה לפני כשבועיים ומצבה הלך והתדרדר. שלשום בבוקר היא הייתה בהכרה, והרופאים דיווחו למשפחה כי חל שיפור במצבה וכי אכלה ושתתה ולא הייתה מונשמת. ואולם בצהריים חלה התדרדרות נוספת ותוך כחצי שעה הם נאלצו לקבוע את מותה.
"המחלה הזאת מתעתעת. זה קרה בתוך דקות. הרופאים אמרו לנו שזה אופייני", סיפרה לוואלה! עתליה בת ה־73. "היא מתה בשיבה טובה, אבל עצוב לנו שלא הספקנו להיפרד ממנה, כי כל התקופה הזאת לא נכנסנו אליה בגלל הסיכון, ואת הנכדות שנכנסו ממוגנות היא לא הצליחה לזהות".
הבת הוסיפה כי "לא הגיע לה למות ככה, בלי שנוכל בעצמנו להיכנס ולהגיד לה כמה אנחנו אוהבים אותה. היא נלחמה במחלה, אבל ידענו שנגרם לה נזק בריאותי ושהיא כבר לא תצא מזה. רצינו לומר לה 'די, תשחררי'. אמא הייתה אישיות חיובית מאוד, בעלת חוכמת חיים רבה, 'אמא פולנייה' טיפוסית שכולה נתינה. נתגעגע לגפילטע פיש שלה".
"חינך אותנו לאהוב ולשרת את המדינה"
קורבן נוסף של המגיפה היה יוסף אברהים, שמת בתחילת השבוע במרכז הרפואי לגליל בנהריה בגיל 101. בתקופה האחרונה הוא היה מרותק למיטה בבית ובתו הנא טיפלה בו. למרות זאת משפחתו ורופאיו כלל לא ידעו שהוא חולה.
ביום ראשון חשה הנא כי אביה מתקשה לנשום וקראה לאחיה מוניר, והשניים הזעיקו ניידת טיפול נמרץ של מד"א, שהבהילה אותו לבית החולים. שם במיון התברר כי הוא חיובי לנגיף. לאחר שחלה התדרדרות במצבו הוא הוכנס לחדר לחץ שלילי, בוצעו בו ניסיונות החייאה - אבל כעבור פרק זמן קצר נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.
אברהים הותיר אישה בת 80, 14 ילדים - תשעה בנים וחמש בנות - 48 נכדים ושבעה נינים. כל חייו הוא עבד בחקלאות - בעבר הוא גידל טבק ואת העלים המיובשים היה מוכר לחברת דובק, אבל אחרי שהענף קרס הוא שתל על אדמתו עצי זית.
במקביל עבד גם בחוץ: כשהקימו את קו בר־לב הוא יצא לשם לבניית הביצורים כדי להביא פרנסה הביתה, ובמשך השנים עבד גם בנמל חיפה, בסולל בונה, במפעלי שטראוס ועוד.
"אבא נולד בכפר סמיע ב־1920. הוא היה דתי מגיל צעיר, האמין ביושר האדם והייתה לו אמונה חזקה באלוהים", סיפר לוואלה! בנו מוניר (53), שוטר סיור ותיק, שרק לאחרונה פרש לאחר שירות ארוך בתחנת נהריה. "הוא חינך אותנו לאהוב את האחר ולשרת את המדינה. הוא היה גאה במשפחה הגדולה וברוכת הילדים שהקים עם אמא".