ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בראשות ח"כ אפרת רייטן-מרום לא קיימה הצבעה על התקנות שהגישה לה הממשלה לצורך אישור התו הירוק החדש (הגדרת תוקף חדשה, שינוי הגדרות מחוסן ומחלים). רייטן-מרום הודיעה כי בכוונתה לקיים דיון נוסף בנושא ביומיים הקרובים.
בתוך כך, ח"כ רייטן-מרום נזפה במשרדי המשפטים והבריאות על שהתקנות לא הובאו לאישור הוועדה מראש וחרף פניות יזומות של הוועדה לממשלה על כך, הממשלה יצרה קשר רק ביום חמישי בערב ובקשה לזמן בבהילות את הוועדה.
"מדוע ביקשתם לדרוס את הכנסת ואת תפקידה? הסמכות שלנו היא לפקח על עבודת הממשלה ואתם דורשים דיון מעכשיו לעכשיו כדי לאפשר באופן חריג את התקנות? ועוד טענתם שהוועדה היא זאת שעיכבה את הדיונים. אין לזה שחר. תעשו חשבון נפש", אמרה.
רייטן-מרום, יחד עם חברי הכנסת איתמר בן-גביר ויוראי להב-הרצנו, מתחו ביקורת על כך שההגדרה מיהו מחלים לא נמצאת בתקנות ולא ניתנת לדיון או לשינוי על ידי הכנסת, אלא תיקבע על ידי משרד הבריאות.
בתגובה לדברים אמרה ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס: "ההגדרות לכך הן מקצועיות-רפואיות ומשתנות תדיר, זו לא החלטה של הממשלה. לדוגמה, מי נדרש להיות בבידוד אחרי מגע עם חולה מאומת".
רייטן-מרום השיבה: "אבל השלכה שלהן עלולה לפגוע בזכויות אזרחי המדינה. מדוע ההגדרות לא יובאו בפני הוועדה כדי שנשמע ונקיים דיון ציבורי? הפקעתם את תפקיד הכנסת מידיה". בן גביר הוסיף כי "גם הגדרה רפואית זה לא קודש קודשים, אפשר לשאול שאלות".
עו"ד טל פוקס מהשלכה המשפטית במשרד הבריאות אמרה כי: "אין כאן שאלות של מדיניות, אלא הגדרה רפואית קלינית בלבד. בוודאי שאת המדיניות ניתן לאשר או לדחות".
פרופ' חגי לוין מההסתדרות הרפואית התייחס לדברים גם הוא: "השיקולים בבריאות הציבור צריכים להיות שיקולים רחבים. לא צריך להסתכל רק על הצד הרפואי הצר. הגדרת מחלים היא לא הגדרה לרופאים, זאת הגדרה שממנה נגזר התו הירוק ועוד החלטות. לדוגמה, מדוע מחייבים בני נוער במנה שלישית כשעדיין אין מספיק נתונים על כך?".
יו"ר הוועדה הוסיפה: "מה גם שהילדים בדרך כלל אינם חווים סימפטומים קשים של המחלה". ד"ר אלרעי-פרייס בתגובה: "זה לא קשור לתחלואה קשה, אלא הסיכוי של הילד להידבק ולהדביק אחרים. בכל מקרה, גילאים 12-15 לא נדרשים כרגע לקבל בוסטר, אלא רק בעוד כחודשיים. עד אז, נוכל לשנות בהתאם לנתונים".