כחלק ממתווה הכיתה הירוקה, שנכנס בתחילת החודש לתוקפו כפיילוט ונועד לספק שגרת לימודים רציפה ונורמלית, נהגתה גם התוכנית נאמני קורונה בבתי הספר היסודיים, שבמסגרתה הוצבו בעשרות בתי ספר בישראל ממונים על כל הקשור בטיפול במגיפה בין כותלי בית הספר.
המטרה: סיוע למנהל בית הספר במילוי הנחיות הקורונה על מנת לעצור את שרשרת ההדבקה בקרב התלמידים וצוותי החינוך, כמו גם לאפשר לצוותי ההוראה להתמקד בחינוך. בימים האחרונים התבשרו נאמני הקורונה הבית־ספריים כי מתווה הכיתה הירוקה יורחב לכל בתי הספר היסודיים בארץ, כמו גם לגני הילדים. לפי בקשת שרת החינוך ד”ר יפעת שאשא־ביטון, עבודת הנאמנים תוארך עד יולי 2022. כמו כן, התכנון הוא למנות נאמני קורונה יישוביים לטובת גני הילדים.
“בסופו של דבר המטרה של התפקיד היא לשמר שגרה במערכת החינוך במידת האפשר”, מסביר שמואל אדלשטיין, נאמן קורונה בבית הספר “רכסים” במחוז חיפה של ארגון צהר הלב – רשת מוסדות לחינוך מיוחד, המעניקה מענה מקצועי לילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. “תחומי האחריות שלי כנאמן קורונה הם להדריך את צוותי החינוך בבתי הספר ואת התלמידים במניעת תחלואה, מה צריך לעשות בשביל זה, היגיינה, אורחות חיים ובקרה על קיום ההנחיות של הצוות והתלמידים. אם התגלה מאומת בכיתה, נאמן הקורונה צריך לנהל את האירוע הזה, להעביר עדכונים לכלל הגורמים הרלוונטיים”.
מהם האתגרים שעומדים בפניך כיום במסגרת התפקיד?
“יש אנשים שלא מעוניינים או לא יכולים לעשות את בדיקת הקורונה, ואז נוצר מצב שאני כנאמן, יחד עם הנהלת בית הספר, צריכים לחשוב איך לפתור את הבעיה. בנוסף, צריך לנהל כל אירוע של הדבקה מבחינת החקירה האפידמיולוגית ולהבין מי היה עם המאומת, מי היה במגע ומי לא, להעביר את הדיווחים. באופן כללי, באוכלוסיית תלמידי חינוך מיוחד יש יותר משמעות לתפקיד של נאמן קורונה ויש מורכבות יותר גדולה, כי החשיבות של שימור השגרה היא גדולה מאוד. הרצף ההתפתחותי הכרחי לילדים, ואם תלמיד יצטרך להיכנס לבידוד, שבירת הרצף יכולה להשפיע עליו מאוד. גם ההורים שלו יצטרכו לשבור את השגרה ולשהות עם הילד בבידוד, ובחינוך מיוחד זה משהו שהוא הרבה יותר קשה להורים”.
אתה רואה את ההשפעה שלך כנאמן קורונה על האווירה הבית־ספרית?
“אני רואה שזה מוסיף שליטה וסדר, זה מוסיף ביטחון וגורם לכך שאם קורה משהו, בית הספר לא מיד נכנס להיסטריה אלא הכל בשליטה מבוקרת ובטיפול יעיל ומסודר. זה מוסיף לצוותי ההוראה וגם להורים רוגע ותחושה של שליטה במצב. המטרה שלנו היא לא רק לנהל את המצב במקרה שמישהו מאומת, אלא גם למנוע אותו מלכתחילה”.
יד מכוונת
על פי מתווה הכיתה הירוקה, כאשר תלמיד נמצא חיובי לקורונה ונכנס לבידוד, חבריו לכיתה אינם מחויבים בבידוד ויכולים להמשיך להגיע לבית הספר בתנאי שיקיימו במשך שבוע בדיקות קורונה ויימצאו שליליים. נכון לכיום, נאמני הקורונה עוברים שמונה שעות הכשרה לפני כניסתם לתפקיד, חלקם מגיעים ממוסדות החינוך עצמם, ואחרים הינם “נאמנים חיצוניים”, כלומר, אנשים שעברו הכשרה ואינם מגיעים מהמוסד החינוכי, אלא מועסקים על ידי הרשות המקומית.
“האתגר העיקרי בתפקיד הוא ההסברה של התפקיד נאמן קורונה והסברה של המתווים שמשתנים בכל פעם מחדש”, מסבירה זר דוק, נאמנת קורונה בבית הספר “מגינים” בקריית שמונה. “הצורך שלי להתעדכן וללמוד כל הזמן מחדש את ההנחיות החדשות ולהעביר אותן להורים ולמורים - זה האתגר העיקרי עבורי. התפקיד שלי הוא למעשה להיות עזר ויד מכוונת למנהל בכל מה שנוגע לנושא הקורונה, אבל לא רק כשיש חולה מאומת. יש כל הזמן שאלות שצריך לברר, וכל פעם הדברים משתנים, ואני מודה שאני לא יודעת הכל, אלא לומדת יחד עם המערכת ועם ההורים והמורים. זה יוצר תקשורת טובה ואווירה יותר בטוחה ויעילה לכולנו”.
אתגר נוסף שדוק מציינת קשור לטיפול האינדיבידואלי שיש להעניק לכל מקרה של הדבקה. “לכל ילד שנמצא מאומת או בבידוד יש סיטואציה אחרת”, אומרת דוק. “אני צריכה לבדוק כל מקרה לגופו, לחקור את הסיטואציה. אתגר נוסף קשור לתיווך בין כל הגורמים: משרד הבריאות, משרד החינוך ובית הספר. אני בשיח עם עוד נאמני קורונה, ושמתי לב שכל בית ספר מתנהל אחרת, ולכן צריך כל פעם ללמוד ולהרחיב את הידע”.
תני לי דוגמה לסיטואציה מורכבת שנתקלת בה בתפקיד.
“ברגע שחזרנו מהחגים, התחילו אצלנו בבית הספר הידבקויות. כשילד נדבק וקיבל תשובה בשבת בבוקר, לא היינו בבית הספר כדי לתפעל, לא היינו מול מחשב כדי לפתוח כיתה ירוקה ולא היינו מול ההורים כדי להעביר להם הודעות בנושא. לנהל מקרה כזה ביום שבת זה מורכב, גם באופן אישי וגם באופן בית־ספרי. בנוסף, קרה לנו שהתגלה חולה נוסף בכיתה מעבר לחולה שבגללו נכנסנו לכיתה ירוקה, ואז הילדים היו צריכים לספור שוב את ימי הבדיקה מחדש מרגע החשיפה השנייה. זה יצר סיבוך ומורכבות, והצריך עוד הסברה להורים”.
איך היחס כלפייך?
“נראה שהתפקיד שלי משרה אווירת רוגע וביטחון, גם בקרב המורים שיש להם למי לפנות והם לא צריכים לשבור את הראש מול משרד הבריאות, וגם מול ההורים. זה יותר נעים שההורים יכולים לשאול כל מה שבא להם וזה נותן להם תחושה שהם לא לבד, אלא יש מענה. יש הורים שחושבים שאנחנו אלו שהבאנו את המתווים וההנחיות ולא תמיד מקבלים את הדברים, אבל יש גם מזה וגם מזה”.
"אני מגיעה לבית הספר, בודקת שכולם בכיתות עם מסיכות, שהכיתות מאווררות", מתארת שוש בן דיין, נאמנת קורונה בבית הספר "אמית תורני מדעי" בשדרות, את שגרת יומה. "ברגע שיש מאומת אנחנו בודקים עם מי הוא היה, את מי צריך לבודד. אנחנו מתעדכנים כל הזמן כי תמיד יש שינויים וחידושים, וכמובן הכל בכפוף למנהלת בית הספר שלי. האתגר העיקרי הוא כשיש מאומת, כי צריך לבדוק את כל מי שהיה יחד עם המאומת והלך איתו הביתה, לצלצל אליהם ולדאוג שהכל בסדר, להיות בקשר איתם כל הזמן. ההורים מקבלים את התפקיד שלי בכיף, כי הם לא יודעים לפעמים איך להוציא את הילד מבידוד ולא מבינים מה קורה, אז אני עוזרת להם. יש להם את הרצון לחזור מהר לשגרה".
אחד שיודע
“אצלנו בבית הספר, למנהל לא משנה אם אני נמצא בבית הספר כל הזמן או לא, כל עוד אני זמין כשיש אירוע”, אומר ר’, מורה בבית ספר באזור הצפון. “אני עובד בבית הספר במשרה חלקית, ובשאר הזמן עובד בעבודה אחרת, ככה שאני לא כל יום בבית הספר, אבל כשיש אירוע הדבקה, אני צריך להיות זמין. בבתי ספר נוספים באזור שלנו מחזיקים נאמני קורונה חיצוניים, שבכלל נותנים להם לשמש כמורים מחליפים למשחקי כדור, אפילו שהם לא מגיעים עם רקע חינוכי. התחושה שלי היא שיש בתי ספר שמתייחסים לנושא ברצינות, ויש כאלה שמחזיקים נאמן קורונה כדי לצאת ידי חובה. ככל שנאמני הקורונה מתבקשים לעשות עוד דברים שהם לא בתחום תפקידם, שהוא בעצם לסייע למנהלים בטיפול הסברתי ותפעולי במקרה של הדבקת קורונה, זה יוצר 'שכונה'. ברוב הערים בארץ אין לנאמן הקורונה מה לעשות בבית הספר בתקופה שאין אירוע”.
מה היחס שמקבלים נאמני הקורונה?
“ברגע שנאמן קורונה ממלא את תפקידו בצורה רצינית ומסייע בהסברה ובתפעול המצב, אז מעריכים אותו, אבל יש נאמני קורונה שחושבים שהם שוטרים ומתחילים לצעוק על ילדים שהם בלי מסיכה וכו’, הם כאילו אוכפי חוק, ואז מתייחסים אליהם כאל גורמים מרתיעים, כשזה בכלל לא התפקיד שלהם. קורה שההורים לא מקשיבים למה שהמורה אומר בנושא קורונה, אלא רוצים לשמוע ממני כי מתייחסים אליי כאל סוג של פוסק, אחד שיודע”.
מה הקושי העיקרי של נאמן קורונה?
“נושא ההסעות הוא הבלגן הכי גדול, כי שם יש בעצם איחוד של כל הכיתות, אין רשימת נוכחות יומית, וכשמתברר שיש חולה בהסעה, אתה לא יודע מי צריך להיכנס לבידוד ומי לא. בלגן נוסף קרה אחרי סוכות, כשחייבו את כל התלמידים לעשות בדיקות, ואת המורים לא חייבו. ואז התברר שאחת המורות היא חולת קורונה, והיינו צריכים לשלוח הביתה את התלמידים, וההורים ממש כעסו. זה יצר בעיה”.
לדברי ר’, הבעייתיות טמונה במתווה הכיתה הירוקה עצמו. “לסמוך על ההורים שיעשו בדיקות לילדיהם מדי יום וידווחו בצורה נכונה – זה בעייתי”, הוא אומר. “כמו כן, יש מי שכבר מבין שבדיקת האנטיגן לא מספיקה בשביל לגלות מקרים מאומתים. יש לי הרבה ביקורת על הנושא, אבל כנאמן קורונה אני וחבריי הנאמנים עדיין אמורים לשווק את זה להורים כמשהו טוב”.
“את התפקיד מצאתי בשיטוט לילי באינטרנט, אחרי ששבועות שברתי את הראש בחיפוש אחר דרכים להביא הביתה פרנסה”, מספר א’, נאמן קורונה בבית ספר בתל אביב, ללא רקע חינוכי. “המשמעת של ההנהלה וצוות המורים להנחיות משרד הבריאות מצוינת ומחמירה. אני מוצא את המערכת יעילה בלשמור על בריאות התלמידים, וזאת על אף לא מעט טענות וביקורת אישית שיש לי על המערכת”.
מה הקושי הגדול שלך בתפקיד?
“יחס ההורים לכל הסיטואציה ההזויה הזאת. אני יכול להבין אותם: ההורים הם אלה שצריכים לשאת בנטל הכלכלי, בקשיים הנפשיים של הילדים ובלא מעט אתגרים שמערימה עליהם הבירוקרטיה. הם כבר לרוב תשושים ונמאס להם מהמצב. אני האחרון שיכול להאשים אותם. אנשים כבר חסרי אונים ורואים את זה בהיענות שלהם לבדיקות הילדים ולשיתוף הפעולה השוטף איתנו, נאמני הקורונה”.
ממשרד החינוך נמסר: "נאמני קורונה מועסקים על ידי הרשות המקומית על מנת שיוכלו לסייע בידי המנהל בטיפול בכל ענייני הקורונה. ניתן למנות גם איש צוות מתוך בית הספר כנאמן קורונה. לפי כך, המנהל מגדיר את משימותיו בהתאם. ככל שתתקבל תלונה ספציפית היא תיבחן ותטופל בהתאם על ידי המחוז. הפיקוח מקיים בקרה שוטפת כדי לוודא שנאמני הקורונה יבצעו את תפקידם כנדרש".