ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, קיימה היום (שלישי) דיון על תקנות שעת חירום, הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש. במקביל, הממשלה אישרה את טיוטת החוק במשאל טלפוני.
בן ברק אמר בפתח הוועדה: "הממשלה, מתוך דאגה לבריאות הציבור ומכורח הנסיבות, של וריאנט חדש, שאנו לא יודעים עליו מספיק לגבי אופן וקצב התפשטותו ועמידתו בחיסון, קיבלה החלטה להפעיל את תקנות לשעת חירום ולהשתש בשב״כ בצורך ניטור מי שהוכח שנדבק בווריאנט הספציפי".
"התקנות הללו פגות ביום חמישי בלילה. אנחנו כאן בוועדה, כפי שעשתה בפעמים קודמות, שומעים את המומחים על מנת לקיים דיון ולפקח פיקוח פרלמנטרי הדוק, הן במליאת הועדה בדיונים פתוחים, והן בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאים, על מנת לוודא שהחלטות אלו הן החלטות סבירות שנעשו בתהליך סדור ומידתי", הוסיף.
ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אמרה במהלך הדיון: "משרד הבריאות עוקב במשך חודשים ארוכים אחר וריאנטים בעולם בצורה קבועה ותדירה, בשום שלב לא הרמנו דגל. הפעם עשינו את זה בגלל שלל מוטציות שיש בוריאנט הזה שהוא מאוד חריג כמו זן חדש".
"במקום האסטרטגי שבו הווירוס נצמד לתאי הגוף וחודר באמצעותם, רק באזור הזה יש 15 מוטציות. במקרים של הווריאנטים הקודמים היו בין 1 ל-4 מוטציות. הדבר היותר מדאיג הוא ההתפשטות המהירה של הווריאנט בדרום אפריקה - עליה מ-200 מקרים ל-2000 בעשרה ימים", הוסיפה.
לדבריה, כיום יש שני מקרים של הווריאנט ידועים בישראל, "יש עוד כמה בחשד גבוה, העברנו לבדיקת מגעים על ידי השב"כ. הכלי שלהם דיבר בעבר באופן רוחבי על כל המאומתים, זה לא מה שעושים היום. במדינת ישראל יש כחמש מאות מאומתים ליום, לא שולחים את הנתונים שלהם לשב"כ".
"אנו עושים משהו ממוקד כדי למנוע תחלואה של הווריאנט הזה להתפשט. חשוב לנו שהוא לא יתפשט בצורה נרחבת בקהילה ולקנות לעצמנו זמן כדי שנבין אם הוא קטלני ופוגע יותר בילדים", הסבירה.
היא הוסיפה כי ברגע שמספר המאומתים ייגדל, לרמה שאי אפשר לשלוט בו לא יימשכו איכוני השב"כ, "מגעים שבן אדם לא מדווח עליהם כי הוא לא יודע זה חשוב, למשל האוטובוס של המאומתת הראשונה - היא נתנה תאריך אחד, אבל לפני נתוני השב"כ הסתבר שזה היה בזמן אחר. לכן בשלבים הראשונים מאוד של התפרצות כשמדובר בווריאנט מסוכן יש יתרון לכלי הזה, הוא משלים".
בתשובה לשאלה, מה הרף בו הכלי מפסיק להיות יעיל השיבה אלרעי פרייס: "אני לא רוצה לקבוע כעת רף. כרגע יש לנו נתונים שאנו רוצים לבדוק האם הכלי הזה שאנו מפעילים בצורה שונה, כולל להתקשר לאנשים ולשלוח אליהם דיגום, נראה אם זה עובד. אני מקווה שחלק מהתשובות יהיו לנו עד יום חמישי".
"אנשים נחשפים למאומת ויש תקופת דגירה, למשל בגלל שקיבלנו פרטים לא נכונים על האוטובוס רק היום הגענו לאנשים שנחשפו אל המאומתת באוטובוס", אמרה.
עוד אמרה כי עד כה הועברו לשב"כ 13 שמות בלבד, עליהם התקבלו בחקירה אפידמיולוגית 136 מגעים שנחקרים ומבודדים. בנוסף, הוסיפה כי "מהשב"כ קבלנו כ-44 מגעים מתוכם רק שניים חפפו ל-186 שידענו עליהם קודם. זה רק כלי משלים".
לטענתה, זה הרגע לעשות את הפעולות האלו, "אין רגע אחר, אם נהיה עם 500 מאומתים איבדנו את זה. צריך לכבות את הגיצים, כשזה ידלק לא נצליח להשתלט על זה. הרעיון הוא באמת לנסות כמה שיותר לדחות את הכניסה של הוריאנט לישראל, כאן נתוני שבכ יכולים מאוד לעזור".
רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוסיף כי "מדובר בבעיה משפטית לא פשוטה, שימוש בתקנות לשעת חירום הוא בעייתי וגם שימוש באיכון שב"כ. במדינה דמוקרטית שב"כ לא אמור לפעול מול אזרחים בהבטים בריאותיים אלא רק בהקשרים של טרור, אבל לכל כלל יש יוצאים מהכלל - וזה המקרה עכשיו".
"התקנות לאיכון שב"כ הן 'הלוואת גישור' בלבד, הדגשנו בפני ראש הממשלה והשרים כי תקנות שעת חירום לא יחליפו חקיקה של הכנסת", הוסיף.
חברת הכנסת גבי לסקי (מרצ) השיבה: "ההחלטה שלכם מנוגדת לבית המשפט העליון שאמר שלא עושים יותר שימוש בתקנות להגנה לשעת חירום. אני לא מבינה איך נתתם לזה יד". נזרי שב והדגיש כי התקנות לשעת חירום שמאפשרות איכון שב"כ הן רק לתקופת גישור עד לחקיקה ראשית בעניין.
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הוסיפה: "האם נכון לעשות חקיקה מהירה? החפזון מהשטן. האם אין מחשבה סדורה קדימה? למה לא בונים קדימה כלים סדורים וראויים נכון ואפילו חקיקה ראויה ולא חפוזה". ח"כ מרב בן ארי הצטרפה: "לא מבינה למה הכנסת צריכה לעשות חקיקת בזק, התקנות עד חמישי בשתיים עשרה בלילה - למה לא לחכות עד אז?".
כזכור, בשבוע שעבר קבע קבינט הקורונה כי יעשה שימוש באיכונים סלולריים שיופעלו על ידי שב"כ, למעקב אחר מאומתים שנושאים את הזן החדש, אך החלטה זו תיכנס לתוקף לאחר אישור שרי הממשלה, בתקנות לשעת חירום.
אתמול, יו"ר הכנסת מיקי לוי, ניהל מגעים עם האופוזיציה, על מנת להביא להסכמתם את חוק איכון השב"כ שצפוי להעלות לקריאה ראשונה. חברי האופוזיציה מצדם, הודיעו כי יהיו מוכנים להעלות אותו להצבעה במליאה, אך הציבו תנאי - שהקואליציה כולה תתחייב לתמוך בו על ידי הטלת משמעת קואליציונית.