בדיוק לפני שנה, ב־19 בדצמבר 2020, יצא לדרך מבצע החיסונים של מדינת ישראל, "לתת כתף", במאבקה נגד מגיפת הקורונה. יממה לפני כן נחת בישראל המשלוח הראשון של חיסוני הקורונה של חברת התרופות פייזר, שאושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי.
ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ושר הבריאות לשעבר חה"כ יולי אדלשטיין (ליכוד), היו הראשונים בארץ שקיבלו את החיסון. אחריהם, ב־20 בדצמבר, החלו להתחסן הסגלים הרפואיים בבתי החולים ובקופות החולים ובני ה־60 ומעלה.
"אומנם זה תאריך מאוד חשוב, אבל לא פחות חשוב מה שקדם לו", אומר כעת ח"כ אדלשטיין. "הדיונים בצוות המקצועי של משרד הבריאות התחילו שמונה־תשעה חודשים לפני כן, כשהדעה הרווחת הייתה שאין הרבה סיכויים לפיתוח חיסונים יעילים בתוך פרק זמן קצר. חלק דיברו על שנת 2021, חלק על 2022, אבל לא כל כך האמינו שכבר באותה שנה יהיו חיסונים. אני חייב לומר פה מילות שבח לצוות המקצועי של משרד הבריאות, בראשם ד"ר אסנת לוקסמבורג (מנהלת חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר - א"ש), שעשו עבודה יוצאת מהכלל. כבר במאי 2020 הם ציינו שיש התקדמות יפה בחברת מודרנה, ושהם נמצאים במגעים עם חברות פייזר ואסטרהזניקה ועוד חברות נוספות, שבסופו של דבר לא הצליחו להגיע לתוצאה".
מה היו הנחיות העבודה באותה תקופה?
"היו לי שתי הנחיות: האחת, כמה שיותר מהר להקדים את חתימת החוזה מכיוון שאנחנו מדינה קטנה, וברגע שלמישהו כבר יהיה חיסון ביד, אף אחד בכלל לא יסתכל לכיוון שלנו. שנית, הנחיתי לא לשים אף פעם את כל הביצים בסל אחד. אז דיברו על ארבע טכנולוגיות, אמרתי לפזר סיכונים ולרכוש אופציות. חיכינו לראות מי יגיע ראשון לקו הסיום. בסוף פייזר פרסמה ראשונה את התוצאות של שלב שלוש של הניסויים, שהיו מאוד טובות, ואז גם ראש הממשלה נתניהו נכנס לתמונה. הוא תמך בהנחיות שלי לאורך כל הדרך. זה לא היה פשוט כי היו קולות גם במשרד האוצר וגם במשרד המשפטים שאמרו: 'למה צריך את כל החוזים האלה, זה מסוכן, אנחנו מבזבזים כספי ציבור, ולך תדע אם בכלל אי פעם יהיו חיסונים'. אמרו לי: 'לאיידס כבר 40 שנה מחפשים חיסון, ואתה מתכנן להשקיע מיליונים במשהו שעוד לא קיים'.
"בסופו של דבר, פייזר הוכיחה שיש לה יכולת יישום, ויחד עם ראש הממשלה התחלנו ללחוץ עליה ולומר שאם היא תיתן לחסן בישראל ללא הגבלת כמות ותספק כמויות יעילות, אנחנו יכולים לעשות את זה ביעילות כי יש לנו מערכת בריאות מאוד מסודרת, את קופות החולים, ואז גם יהיה מחקר גלוי של מה קורה ואיך זה משפיע על הכלכלה, על פתיחת המשק, על התנהגות המגיפה. בפייזר נענו לזה, הבינו כנראה את הפוטנציאל הטמון כאן. הופצו אז שמועות כאילו אנחנו מוכרים מידע סודי לפייזר או מידע על אזרחים. בשום שלב לא הייתה בקשה כזאת וגם לא הייתה כוונה כזאת. קיבלנו את החיסונים, התרגשנו והחלטנו עם ראש הממשלה להתחסן ראשונים כדי למנוע את הדיבורים על סיכון. אנחנו עדיין בריאים ושלמים, וכך עוד 6.5 מיליון אזרחים בישראל שקיבלו את החיסונים".
"אנשים לא מבינים מה זה לקבל בשעה שתיים וחצי בלילה חוזה שאתה עובד עליו חודשים, ואתה בעיניים דומעות מהתרגשות כי אתה מבין מה המשמעות של זה לעם ישראל", מתאר פרופ' חזי לוי, שהיה באותה תקופה מנכ"ל משרד הבריאות, וכיום חזר לתפקידו כמנכ"ל בית החולים ברזילי באשקלון. "זו הייתה עבודה סיזיפית, מרגשת, עם המון אנשים במשרד הבריאות שאני מודה להם מאוד, שבמשך לילות כימים בנו בנאמנות את הידע, וגם כל האנשים בבריאות הציבור שייצרו נתונים, עקבו אחריהם. זה היה תהליך מאתגר, יצירתי, מנהיגותי, מורכב, המבצע הלוגיסטי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל".
גם פרופ' לוי מציין שכבר בהתחלה הייתה ההבנה ש"אנחנו לא רוצים להשליך את כל יהבנו רק על חיסון בטכנולוגיה אחת. התחלנו ללמוד את ה־mRNA כשברקע אנחנו גם בודקים מה קורה בפיתוח של הטכנולוגיה היותר ותיקה ומוכרת שייצגה חברת אסטרהזניקה. הבנו שאנחנו רוצים לרכוש מחברות אופציות לחיסונים כששום דבר לא מובטח עדיין. יצרנו תשתית ששילמנו עבורה כסף רב בתקופת הקורונה, כשברור שגם אם לא יתפתח מאומה, חלק מהכסף לא יוחזר".
על מה התעקשתם באותה תקופה?
"המוטיב שהנחה אותנו היה שאנחנו חייבים חיסונים, ורק חיסונים ברגולציה מערבית. הבנו ששני התנאים האלה יגרמו לכל העולם לרדוף אחרי החיסונים האלה. החברות ניהלו שיח מאוד קשוח. היה ברור לנו גם שכל חברה תבשיל במקום אחר ובזמן אחר, וככה אנחנו מבטיחים את עתידנו. אסטרהזניקה לא הייתה מוכנה להבטיח לנו את הכמויות שרצינו, גם לא חברת מודרנה, ואילו מפייזר, שהבשילה ראשונה, קיבלנו את ההבטחה לארבעה מיליון חיסונים כבר לאחר אישור ה־FDA".
"את התקופה מאז תחילתם של החיסונים הייתי מסכם כניצחון המדע והרפואה", אומר פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית וראש קבינט המומחים המייעץ ל"מגן ישראל". "זו הייתה שנה שבה ראינו פריצות דרך מדעיות בלוחות זמנים שנחשבו לבלתי אפשריים ופשוט הצילו חיים רבים מספור. דבר נוסף שראינו הוא אומץ ונחישות של מערכת רפואית שהתגלתה בגדולתה כמובילה גלובלית של הוצאה לפועל את הכמעט בלתי אפשרי: מבצע חיסון ראשון בישראל שנעשה תוך כדי גל תחלואה והיה בעצם מה שעצר אותו בזכות מסירות שלא תיאמן של צוותים בשטח שנתנו את נשמתם יום ולילה, שחיסנו גם בסופי שבוע מסביב לשעון והביאו גם לבלימת הגל הראשון ואחר כך לבלימת גל הדלתא שנעצר על ידי הבוסטר. אלה רופאים, אחיות, עובדי לשכות הבריאות, רוקחים, אנשי אדמיניסטרציה, מעבדה ולוגיסטיקה. כל אחד התגייס, ורק ביחד הצלחנו לגרום לדברים האלה לקרות. במבצעי החיסונים מערכת הבריאות הוכיחה את המובילות הבינלאומית שלה וזכתה בצדק לתהילה עולמית בזכות היכולת להסתמך על מדע, עובדות ונתונים ולהוציא לפועל באופן יוזם מבצע שבאמת מציל חיים".
"זו הייתה שנה עם הרבה הצלחות מאוד מרשימות שמדהימות את העולם", אומר ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא אשדוד, שמרכז את הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות ואחד מראשי הוועדה המייעצת לחיסוני קורונה. "לא עובר שבוע שאנחנו לא יושבים עם איזו מדינה שמתחננת שנקדיש לה שעה בשביל להסביר כל מיני דברים. נקודות ההצלחה המהותיות הן יכולת ההתארגנות האופרטיבית המדהימה למתן החיסונים, אם זה קופות החולים, תחנות החיסון, כל השליטה הממוחשבת שדרכה המדינה יודעת מי מחוסן ומי לא. הייתה גם רתימה טובה של הציבור למבצע הזה, עשינו הסברה די מוצלחת, וגם ההחלטה על מדרגות תעדוף האוכלוסיות מבחינת מועדי מתן החיסון הייתה מוצלחת והצלחנו להציל ככה הרבה אנשים".
"העולם אסיר תודה"
"הגעת החיסונים ארצה הייתה רגע ממש מרגש עבורי, והיה לי מאוד חשוב לשכנע אנשים להתחסן", אומרת פרופ' גליה רהב, ראש היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ומי שהפכה בשנתיים האחרונות לאחת הדמויות הבולטות בחזית משבר הקורונה. "זה היה מבצע מדהים, ששם אותנו על המפה בתור המובילים בחיסון בעולם. החיסונים חיסלו את הגל השלישי, והבוסטר הוריד את הגל הרביעי. למדנו לאט־לאט את תופעות הלוואי, שהן לא נוראיות אבל קיימות".
"הבאת החיסונים הייתה אחד הצעדים המכריעים, המנהיגותיים, המרגשים והמבריקים שמדינת ישראל עשתה", מוסיף פרופ' לוי. "לי זה גרם להתרגשות רבה כשאנשים שחוו כבר כמה סגרים, ראו אותי ברחוב, אמרו לי: 'תודה רבה' וחיבקו אותי".
"זה היה באמת מהלך דרמטי, אבל כשאתה נמצא באטרף של עבודה ומתרוצץ בין קופות חולים וצריך לפתור כל מיני בעיות, אתה פחות חושב על ההישג הדרמטי וההיסטורי", אומר ח"כ אדלשטיין. "אתה רק כל בוקר בודק כמה עוד התחסנו ומה אפשר לעשות. התחלתי באמת להבין מה קורה במדינת ישראל כשהתחלתי לקבל פניות מכל כלי התקשורת המובילים בעולם: 'אתם מובילים בכל העולם, תסבירו לנו איך הצלחתם במה שכל מדינה אחרת לא הצליחה'. פתאום הבנתי איפה אנחנו נמצאים. אני זוכר שאחד המראיינים התחיל לראיין אותי, וחייכתי בתגובה. הוא הסתכל עליי ואמר: 'אני חושב שאתה שר הבריאות היחיד בעולם שמחייך', ואז התחלתי להבין באיזה אירוע דרמטי אנחנו נמצאים".
בתחילת המבצע היו תקוות שהחיסונים ינצחו את הקורונה, והנה אנחנו מתמודדים עם זן חדש.
פרופ' בליצר: "אנחנו צריכים להפסיק לעסוק ב׳ניצחון על הקורונה׳ ולעסוק בהחזרת החיים הנורמליים למסלולם בנוכחות מתמשכת של הקורונה. השיח על ניצחון נותן תחושה של זבנג וגמרנו, וזה לא שם. צריך להבין שאין פתרון קסמים לטווח המיידי וגם לא לטווח הארוך. מדובר במחלה שמשתנה, והתגובה שלנו משתנה יחד איתה, גם מפני שאנחנו לומדים עליה יותר וגם מפני שאנחנו נותנים מענה לאתגרים החדשים. ההתמודדות עם המחלה תמשיך לכלול כמה פעולות במקביל, כמו עטיית מסיכות, התנהגות אחראית בחללים סגורים, חיסונים של כל שכבות הגיל, תרופות שמונעות תחלואה קשה, פעילות של בריאות הציבור וחקירות אפידמיולוגיות שקוטעות שרשראות הדבקה. כל פעולה היא קריטית, ורק השילוב שלהן יכול לאפשר לנו לחיות חיים נורמליים ובטוחים לצד הקורונה. בסופו של דבר, כולם ייחשפו לקורונה ועלולים להידבק, גם יותר מפעם אחת. המטרה היא שזה יקרה כשהם מחוסנים ומוגנים ככל האפשר. ברמת האוכלוסייה, המטרה לאורך זמן היא למנוע גלי תחלואה מכבידים עקב מקרים בלתי נמנעים של תחלואה קשה בעקבות פריצת הגנת החיסון".
פרופ' רהב: "זה נגיף חדש, לא מכירים, לא יודעים. חיסון הוא אומנם הדבר העיקרי, אבל צריך גם להתנהל כמו שצריך. ישראל מתנהלת מדהים במצבי חירום, אבל בהתנהלות שגרתית אנחנו על הפנים הרבה פעמים. אלה חלק מהסיבות שהביאו לנו גם את הגלים הנוספים, אבל כמובן היו גם וריאנטים חדשים. יכול להיות גם שאם היו מתחסנים בכל העולם ולא רק במערב, ואם היינו גם מחסנים ילדים, הגל הרביעי לא היה קורה. אבל גם אם החיסון לא חיסל לחלוטין את המגיפה, הוא מאוד תרם".
פרופ' לוי: "היה ברור לנו, לאנשי המקצוע, שנצטרך לתת בוסטר, אבל לא ידענו מתי. כיוונו לסוף השנה הזאת, אבל הסתבר שזה היה צריך להיות מוקדם יותר. זו מחלה שמפתחת מוטציות. לאנשים במנגנונים האחרים זה לא היה ברור, ולכן גם היו הוויכוחים הכל כך קשים בממשלה ובאוצר על רכישת עוד חיסונים. היינו אז בשלהי הגל השלישי, אמרו: 'על מה המשוגעים האלה מדברים', ובא גל נוסף כמו שחשבנו".
הגל הרביעי לא הפתיע אותך?
פרופ' לוי: "הוא לא הפתיע, אבל תסכל ואכזב במהירות שבה הוא הגיע. אני זוכר שהייתי בטונים מאוד גבוהים בדיונים מול האוצר. היה קושי תקציבי ניכר, שברנו את הראש מאיפה להביא כסף, והוויכוח היה גם מקצועי וגם תקציבי. ראש הממשלה התערב ומצאנו דרך לממן זאת, והאופציות שקנינו הן מה שאפשר לנו לתת את מבצע החיסון של הבוסטר".
"התגלית של דעיכת ההגנה אחרי כמה חודשים מהמנה השנייה הייתה מפח נפש", מודה ד"ר ברוש. "היום בראייה לאחור, מפני שהחיסון היה חדש והטכנולוגיה חדשה, היינו קצת שבויים בתחושה שזה סופר־חיסון מדהים ושההגנה שלו תספיק להמון זמן מפני שהוא היה בהתחלה יעיל כל כך".
ואז הגיעה האכזבה?
"ביוני הייתה עלייה מטאורית בתחלואה, זן הדלתא נכנס, והחל הגל הרביעי. זה אומנם היה מפח נפש, אבל מצד שני גם הצלחה מדהימה כי היינו הראשונים בארץ להבין מה קורה ולהחליט, בניגוד לדעות של רבים שתקפו אותנו, על מתן הבוסטר. היום אני חושב שהעולם אסיר תודה לנו. היום האירופאים רצים ונותנים את הבוסטר בזכות ההחלטה שלנו שקטעה גם את הגל ההוא".
איך ניתן להסביר את העובדה שחיסוני הילדים לא מתקדמים בקצב שציפו לו?
"אני לא נורא מופתע מכך, ברור שיש הרבה הורים שמסתייגים, אבל יש עוד הרבה פוטנציאל שהאחוזים ילכו ויעלו. יש לי ביקורת על כך שעד כה לא חיסנו מספיק בבתי ספר, כי זו השיטה לחיסון ילדים שגם מייצרת צדק חברתי מהמדרגה הראשונה. יש אוכלוסיות, כמו למשל החרדיות והבדואיות, שנפגעו מההחלטה לא להכניס את החיסונים לבתי הספר (מבצע חיסונים בבתי הספר החל בשבוע שעבר בגרסה מחודשת – א"ש)".
דיון פתוח
מאז פתיחת מבצעי החיסונים, נאלצו חלק מבכירי מערכת הבריאות להתמודד עם איומים וגידופים מצד מתנגדי חיסונים. "אחד הדברים שראינו בקורונה הוא שרמת האלימות בשטח עלתה, כנראה בגלל הלחץ, הסגרים, הבעיות הכלכליות, השפעות פסיכולוגיות", אומרת פרופ' רהב, שבעצמה ספגה השמצות ואיומים. "אבל כמובן שלא חשבתי שההתקפות נגד אנשי מערכת הבריאות יגיעו לכאלה רמות".
"זה לא מפסיק להדהים אותי ששוליים אלימים מוסתים ואחוזי קונספירציות מרשים לעצמם להתבטא באופן הזה אל מול אנשים שמקדישים את חייהם, את הימים, הלילות וסופי השבוע שלהם, בניסיון להציל חיים ולעשות את הדברים לפי מיטב שיקול הדעת המקצועי שלהם, ואחרי הרבה מאוד חשיבה והתייעצות", אומר פרופ' בליצר. "לא רק שאנחנו לא יכולים לקבל את השיח המתלהם הזה, אנחנו צריכים להכיר תודה על המאמץ שאנשי המקצוע במערכת הבריאות עושים. במקביל חשוב לקיים דיון פתוח בגובה העיניים, כל הדעות צריכות להישמע ויש מקום לפלורליזם, לרעיונות ולמחשבות נוספים, ובלבד שהדברים מבוססים על נתונים, עובדות ומומחיות, ושהם מושמעים באופן מכבד ולא כזה שמנסה להטיל אימה, להכפיש או להכתים אדם בגלל הדעות שלו".
"הקיטוב שנוצר בין אלה שבעד החיסונים לאלה שנגד, מאוד קשה בעיניי", אומר ד"ר ברוש. "הרשתות החברתיות והתקשורת הלא פורמלית יצרו פלטפורמה לשכנוע אנשים נגד החיסון. זה מזעזע אותי, כי אנשים חולים ומתים. בקטע הזה אני חושב שנכשלנו עם אחוז מאוד משמעותי מהאוכלוסייה, שכמה שנסביר לו עם הוכחות מדעיות - זה לא מייצר אמון".