ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז הערב (שני) כי הממשלה תצביע במהלך הלילה על אישור תקנות לשעת חירום, זאת בשל המשך התפרצותו של נגיף הקורונה במדינה. תקנות שעת חירום הן תקנות שבהתאם לחוק יסוד: הממשלה, רשאית ממשלת ישראל להתקינן במצב חירום כדי להגן על המדינה, על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים. תוקפן של תקנות שעת חירום הוא כפי שנקבע בהן ולא יעלה על שלושה חודשים.
התקנות הללו מהוות למעשה חקיקת משנה, שאינה מצריכה את אישור הכנסת. לפי חוק יסוד: הממשלה, רשאית זו להתקינן במצב חירום כדי להגן על המדינה, על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים. תוקפן של תקנות שעת חירום לא יעלה על שלושה חודשים.
היכולת להתקין תקנות שעת חירום התבססה לפני הקמת המדינה על תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945, שנועדו לתת בידה של ממשלת המנדט כלי למלחמה במחתרות העבריות. לאחר קום המדינה הוקנתה לממשלת ישראל יכולת דומה, באמצעות פקודת סדרי השלטון והמשפט, ועם חקיקתו של חוק יסוד: הממשלה נקבעה בו הסמכות להתקין תקנות לשעת חירום. ההכרזה של מועצת העם על מצב חירום במדינת ישראל ניתנה זמן קצר לאחר הקמת המדינה.
במהלך השנים הפך השימוש בתקנות הללו לנדיר מאוד. נעשה בהן שימוש בעיקר לצורך כלכלי (למשל, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית בין 1985 ל־1987). כמו כן, הן מופעלות לצורך הוצאת צווי ריתוק לעובדים שובתים בשירות הציבורי - והותקנו פעמיים ב־2010 וב־2017 כדי למנוע שביתה בוועדה לאנרגיה אטומית ובמתקניה.
השימוש העיקרי בתקנות אלה נועד לעיתות מלחמה, כאשר קיימים מצבים שמחייבת נקיטת צעדים שאינם קיימים בחקיקה "רגילה" של הכנסת וכאשר מצב החירום אינו מאפשר להמתין עד להשלמת תהליך החקיקה.