נכון לרגע שבו נכתבות שורות אלו, נאמד מספר דורשי דמי האבטלה החדשים במעל ל-200 אלף. לפי הערכות, גם אם אעדכן את הנתונים בכל שעה מעתה, עד שתתפרסם הכתבה יעלה המספר אל יותר מחצי מיליון "מובטלי קורונה". לפי החלטת המוסד לביטוח לאומי מתחילת השבוע, גם עצמאים יהיו זכאים לדמי אבטלה. אולם מאחורי הגדרות החוק יש כמה אותיות קטנות וכוכביות.

עו"ד אריאל שמר, מהפרקליטים הבכירים בתחום יחסי העבודה בישראל ובעל משרד עו"ד אריאל שמר ושות', ענה לנו על השאלות שנאספו במשך השבוע מהקוראים, אך הוא מבקש להדגיש כי בכל מקרה המצב הוא דינאמי ומחייב התעדכנות שוטפת בהתאם להתפתחויות.

עו''ד אריאל שמר  (צילום: צילום פרטי)
עו''ד אריאל שמר (צילום: צילום פרטי)


עובדים בבידוד

האם אפשר לנצל ימי מחלה בגין ימים בבידוד?
"עובד שמחויב לשהות בבידוד, או שמטפל בילדו שמחויב לשהות בבידוד, זכאי לתשלום ימי מחלה. העובד אינו צריך להציג אישור רפואי על מחלה, אלא למלא טופס דיווח המצוי באתר משרד הבריאות ולמסור אותו למעסיק. העובד יהיה זכאי לימי מחלה ולדמי מחלה, בהתאם ליתרת ימי המחלה הצבורים שלו".

 מה עושה עובד שנדרש לבידוד, אבל סיים את מכסת ימי המחלה?
"נכון להיום, עובד שנמצא בבידוד ואין לזכותו יתרת ימי מחלה בלתי־מנוצלים, אינו זכאי לתמורה כלשהי. אף שלפי לשון החוק, אי אפשר להמיר ימי מחלה בימי חופשה, להערכתנו, במצב המיוחד שנוצר, אפשר לנצל ימי חופשה בעת הבידוד, אם המעסיק והעובד מסכימים לכך".

האם למעסיק מותר להוציא לחופשה עובד שנמצא בבידוד?
"ימי הבידוד נחשבים לימי מחלה ולא לימי חופשה. לדעתנו, במקרה המיוחד שבו עובד בריא מקבל אישורי מחלה בהיותו בבידוד, ואם הוא סיים את יתרת ימי המחלה הצבורים שלו, אפשר להגיע עמו להסכמה כי ימי ההיעדרות הנוספים ייחשבו כימי חופשה".

האם אפשר לחייב עובד לעבוד מהבית אם הוא בבידוד?
"עובד המצוי בבידוד מקבל מעין אישורי מחלה, אך הוא בריא. לדעתנו, המעסיק יכול לחייב עובד כזה לעבוד מהבית. עם זאת, יש לבדוק כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. למשל, מהם האמצעים הטכניים הדרושים לעובד כדי לעשות את עבודתו מהבית בעודו בבידוד, ובמקרה של סירוב - סיבת סירובו של העובד.

חשוב לציין כי המעסיק רשאי לחייב את העובד לעבוד מהבית אך ורק אם הוא משלם לו את מלוא שכרו בעבור תקופה זו. אם המעסיק רוצה כי העובד יעבוד באופן חלקי ויקבל שכר חלקי, הוא אינו יכול לכפות זאת על העובד, אלא עליו להגיע עמו להסכמות חדשות בדבר תנאי העבודה הזמניים".

עובדים בחל"ת

האם הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום היא חוקית?
"מעסיקים רבים נאלצים להוציא חלק ניכר מעובדיהם לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בין אם בשל הוראה ישירה לסגירת מקומות (כגון מסעדות או הגבלות אחרות על מספר העובדים בעסק בהתאם לנהלים החדשים), ובין בשל הצמצום הניכר והפגיעה הרבה בהיקף העבודה ו/או היקף ההכנסה.

אין זו הפרה של החוק, שכן החוק אינו אוסר על המעסיק להוציא את העובד לחל"ת. עם זאת, הוצאה של העובד לחל"ת ללא הסכמתו היא הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד צריך לתת את הסכמתו ליציאה לחל"ת, לרבות הסכמה בהתנהגות. אם המעסיק מוציא את העובד לחל"ת בניגוד להסכמתו, העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורים.

ייתכן גם מצב שבו מעסיק נאלץ לפטר עובד שמסרב לצאת לחל"ת, וגם אז יקבל העובד פיצויי פיטורים. במקומות שבהם מתקיימים יחסי עבודה קיבוציים, הוצאת העובדים לחל"ת טעונה היוועצות מוקדמת עם נציגות העובדים. בחלק מן המקרים, בהתאם לתוכן ההסכם הקיבוצי החל על כל מקום ומקום, אין די בהיוועצות ויש צורך במו"מ ובהסכמה של ארגון העובדים".

אילו זכויות יש למי שהוצא לחופשה כפויה?
"יש להבדיל בין הוצאה כפויה לחל"ת לבין הוצאה כפויה לחופשה שנתית. עובד שיוצא לחל"ת עשוי להיות זכאי לקבלת דמי אבטלה, כפי שיפורט בתשובות לשאלות הבאות. עובד שמתנגד להוצאתו לחל"ת יכול להתפטר בדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורים ואף להיות זכאי לדמי אבטלה כעובד מפוטר.

לגבי חופשה שנתית, החוק מתיר למעסיק להוציא את העובד לחופשה בהודעה מעכשיו לעכשיו, בתנאי שאורך החופשה אינו עולה על שבוע. הוצאה לחופשה שנתית בניגוד לחוק עשויה לזכות את העובד בתשלום שכר מלא, ללא הפחתת ימי החופשה. גם כאן, במקומות שבהם מתקיימים יחסי עבודה קיבוציים, הוצאת העובדים לחופשה מרוכזת טעונה היוועצות מוקדמת עם נציגות העובדים וכן יש לבדוק את ההוראות בהסכם הקיבוצי המסוים למקום העבודה, המתירות או מגבילות את זכות המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת וקובעות (אם קובעות) חובה להגיע להסכמה עם נציגות העובדים".

אם עובדי מדינה נקראים לא להגיע לעבודתם, האם השכר ישולם במלואו או שהחופשה תהיה על חשבון ימי חופשת העובד?
"כאמור יש הבדל בין הוצאת העובדים לחל"ת לבין הוצאתם לחופשה שנתית, ובין הוצאתם לחל"ת או לחופשה בהתאם להסכם הקיבוצי או תוך הפרת ההסכם הקיבוצי. התשלום לעובדים אלו, זכויותיהם וחובותיהם, טרם הוסדרו סופית, ויש להניח כי יקוים מו"מ קיבוצי בנושא וייצאו הוראות של נציבות שירות המדינה. כל עוד לא נקבע דבר אחר ושונה בנוגע לעובדי המדינה, או לעובדים במקומות או בסקטורים אחרים, זכויותיהם הן כפי האמור בתשובות לשאלות לעיל".

מה יעשו עובדי צהרונים שנסגרו שעובדים פחות משנה?
"דינם של עובדים אלה הוא כדין כל העובדים האחרים, בהתאם לתשובות לעיל, אלא אם כן ייקבע להם הסדר שונה ואחר. אם ייקבע הסדר כזה, הוא צפוי להיות שונה, בהתאם למקומות ההעסקה וזהות המעסיק -משרד החינוך, עירייה, חברה עירונית, מעסיק פרטי וכדומה".

מאיזה שלב יכול עובד להגיש בקשה לדמי אבטלה? האם מספיק שאמרו לו שהוא מוצא לחל"ת או שעליו להמציא מסמכים כלשהם?
"עובד שיוצא לחל"ת של יותר מ־30 ימים זכאי לדמי אבטלה מן המוסד לביטוח לאומי, בתנאי שקיימת לו תקופת הכשרה. כרגע מדובר בשישה חודשים במקום 12, לפי הוראת הביטוח הלאומי. ובשונה מחל"ת שאינו קשור בקורונה, העובד לא צריך לנצל את ימי החופשה שלו לפני שיהיה זכאי לקבל דמי אבטלה. המוסד לביטוח לאומי פרסם הנחיות מיוחדות בדבר המסמכים שעל העובד והמעסיק למלא ולהגיש במקרה של חל"ת הנובע מקורונה. אפשר להוריד את הטפסים מאתר הביטוח הלאומי (טופס מספר 1514).

לשכת התעסוקה - ימי קורונה (צילום: אלוני מור)
לשכת התעסוקה - ימי קורונה (צילום: אלוני מור)


על העובד להירשם באופן מקוון באתר שירות תעסוקה ולהגיע בעצמו לשירות התעסוקה בתוך 14 ימים. נכון לכתיבת שורות אלו, אין קבלת קהל בלשכת שירות התעסוקה בשל מגיפת הקורונה ויש להניח כי בקרוב יצאו הוראות המסדירות או פוטרות את העובדים מחובת התייצבות".

 ומקומות עבודה שינצלו על המשבר ויוציאו עובדים לחל"ת?
"כל מעסיק יכול להוציא כל עובד לחל"ת בכל עת, בהסכמת העובד. הדבר נכון הן למשבר הקורונה הנוכחי והן לימים רגילים. יש להניח שמעסיקים לא יוציאו עובדים לחל"ת אם אין להם צורך אמיתי בכך. במקרה שהמעסיק מסר מידע לא נכון והציג מצגי שווא כדי להוציא את עובדיו לחל"ת, הוא צפוי לתביעות אזרחיות, ובמקרים חריגים כגון קבלת היתר להוצאת עובדת הרה לחל"ת על סמך מסירת נתוני שווא למשרד העבודה - גם לתביעות פליליות".

מה חובתה של חברת ביטוח לעניין נפגעים שחווים אובדן כושר עבודה. מבוטחי החברה, שחיים מדמי אובדן כושר עבודה כמשכורת?
"אין כרגע הוראות מיוחדות בנושא".

עובדים שממשיכים להגיע לעבודה

איך יודעים אילו מקומות עבודה יכולים להמשיך לפעול כרגיל ואילו לא?

"מתעדכנים באופן שוטף בהוראות הממשלה המועברות בתקשורת. ההוראות כבר השתנו במהלך השבועיים האחרונים ואפשר שישתנו גם להבא".

האם מעסיק יכול לחייב עובד להגיע לעבודה אם העובד חושש להידבק?
"כן. מעסיק יכול לחייב עובד להגיע לעבודה, בהנחה שהעובד אינו חולה, אינו בבידוד או אינו מטפל בילד הנמצא בבידוד. עם זאת, מובן שאנו ממליצים למעסיק לנהוג בגמישות ובהבנה במידת האפשר".

היכן אפשר לדווח על מקום עבודה שמכריח את העובדים שלו להתייצב כרגיל, כולל עובדים בקבוצות סיכון?
"נכון לרגע זה לא חל איסור על עובדים המצויים בקבוצת סיכון להגיע לעבודה, ולכן המעסיק זכאי לחייב אותם להגיע לעבודה. גם כאן מומלץ למעסיק לנהוג בגמישות ובהבנה במידת האפשר. אם המעסיק מפר חוק, אפשר להגיש תלונה למשטרה ולמשרד העבודה".

עבודה מהבית

מהן זכויותיו של מי שעובד מהבית? האם הוא מקבל חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי מחלה והפרשה לפנסיה? ומה על החזרי נסיעות?
"עובד העושה את עבודתו מהבית זכאי למלוא שכרו ולמלוא תנאי העבודה ללא פגיעה. ייתכן שישנם תנאי עבודה מסוימים הקשורים להגעת העובד למקום העבודה כגון החזרי הוצאות נסיעה ואש"ל, שהעובד לא יהיה זכאי להם. כאמור לעיל, המעסיק רשאי לחייב את העובד לעבוד מהבית אך ורק אם הוא משלם לו את מלוא שכרו בעבור תקופה זו. אם המעסיק רוצה כי העובד יעבוד באופן חלקי ויקבל שכר חלקי, הוא אינו יכול לכפות זאת על העובד, אלא עליו להגיע עם העובד להסכמות חדשות בדבר תנאי העבודה הזמניים".

איך העובד מהבית מוכיח למעסיק את שעות העבודה שלו?
"כל מעסיק צריך להסדיר מול עובדיו את הנושא: דיווח ידני, דיווח מקוון, דיווח יומי, דיווח שבועי וכדומה. במקרה שהנושא לא הוסדר, מומלץ מאוד שהעובד ביוזמתו ינהל דיווח וישלח את הדיווח באופן שוטף למעסיק".

פיצויי פיטורים

המעסיק מחליט להפסיק את ההתקשרות עם העובד מהבית. האם העובד המפוטר זכאי לאותן זכויות - פיצויי פיטורים וכיוצא בזה - כמו עובד רגיל במקום העבודה?
"עובד שמפוטר מעבודתו בעקבות משבר הקורונה זכאי לפיצויי פיטורים כמו כל עובד אחר המפוטר מעבודתו".

זכויות עצמאים

מהן הזכויות של עצמאי שנכנס לבידוד?
"נכון להיום, עצמאי שנכנס לבידוד אינו זכאי לקבל סיוע או תמיכה כלשהם".

ומה יעשו עצמאים שלא יכולים לצאת לעבודה? האם  הם יקבלו דמי אבטלה או מענק כלשהו?
"באופן עקרוני עצמאים אינם זכאים לקבל דמי אבטלה, אך לפי החלטה שהתקבלה בעקבות מצב החירום ישנם סוגי עצמאים כגון אומנים, מורי דרך, מרצים ומדריכים, הזכאים לדמי אבטלה בתנאים מסוימים, למרות היותם עצמאים. על כל אחד לבדוק את זכויותיו בהתאם לתחום עיסוקו ולעקוב אחר שינויים ועדכונים באתר המוסד לביטוח לאומי".

מהן ההשלכות בנוגע לשחקנים, לסטנדאפיסטים, למוזיקאים ועוד, שאינם שכירים אבל פרנסתם נגדעה ברגע?  
"בהתאם לתיקון צו הביטוח הלאומי מפברואר 2018, שחקן שנחתם עמו הסכם לתקופה של שלושה חודשים ומעלה, או 5 הופעות ומעלה (לרבות ימי צילום), ייחשב כשכיר לצורך תשלום דמי אבטלה".

האם מי שעובד לפי ריטיינר ומודיעים לו על השהיית ההתקשרות מהיום למחר זכאי לפיצוי מהמדינה?
"נכון להיום נקבעה רק זכאות לדמי אבטלה לעצמאים כאמור בתשובות לעיל".

ודוחות שצריך להגיש? למשל אם רואה החשבון שלי לא עובד כרגע כי הוא מנהל חברה של יותר מעשרה אנשים.
"נכון לרגע זה, נדחה תשלום המע"מ בלבד. יש לעקוב באופן שוטף אחר הנחיות והקלות חדשות, אם תהיינה".

האם תהיה אכיפה של תשלומי שוטף פלוס שמתעכבים?
"זו שאלה מתחום דיני החוזים ולא מתחום דיני העבודה. נכון להיום, כל אחד חייב לקיים את חובותיו החוזיות, ללא דחייה. יש לבדוק כל מקרה של עיכוב בתשלום לגופו ולבחון אם הוא מאפשר או מצדיק נקיטת הליכי אכיפה, תביעה וגבייה".

האם מבחינה משפטית המשבר הזה נחשב לכוח עליון לעניין לוחות זמנים חוזיים והאם יש פסיקה או אמירה ברורה לעניין הזה ממשרד ממשלתי כלשהו?
"הדבר טרם נקבע. מומלץ להתעדכן בשינויים שייתכנו בימים הקרובים".


עצמאים בשטח

לצד זכויות העובדים, לאחרונה הוגשה עתירה לבג"ץ מטעם עו"ד ליאת תבל, מומחית לדיני עבודה ושותפה במשרד MEILAW. העתירה דנה בשלושה היבטים עיקריים: המעסיקים, פגיעה בימי המחלה שנצברו לעובדים ופגיעה בעובדים שאין להם מספיק ימי מחלה כדי לכסות את ימי הבידוד.

עו''ד ליאת תבל (צילום: ניר סלקמן)
עו''ד ליאת תבל (צילום: ניר סלקמן)


"זהו עניין חשוב מהמעלה הראשונה, בייחוד לנוכח העובדה שמספר העובדים שנכנסים לבידוד גדל", אומרת תבל, "ומדובר בעניין שהוא אינטרס מובהק של המעסיקים, שכן נכון לעכשיו, במהלך לא חוקי לטעמנו, כל הנטל לתשלום דמי מחלה מוטל על כתפיהם".

"המדינה מנמקת את העובדה שאפשר לקרוא לעובדים השוהים בבידוד כעונים על המונח ‹חולה› בחוק דמי מחלה, אף שאינם חולים, בכך שגם בשגרה ניתנת לעתים תעודת מחלה למי שאינו מגלה תסמיני מחלה או תסמינים שאינם מגבילים את יכולתו של העובד לעשות את עבודתו, אך הוא עדיין מדבק עבור אחרים. המדינה מכפיפה את המגזר העסקי להנחיות עובדי המדינה ועוד טוענת כי ראוי בעת הזאת לתת מענה משפטי הולם שיאפשר לעובד החשוד כנשא, ולכן מחויב בידוד, לא להגיע למקום העבודה וכן לא להגיע לרופא. אנו מסכימים לחלוטין, אך זוהי פגיעה קשה בעסקים קטנים ובינוניים".

תגובת בג"ץ לעתירה צפויה להתקבל בימים הקרובים. עו"ד תבל מעוניינת להוסיף בענייני זכויות עובדים בנוגע לעצמאים: עצמאי שלא עובד בשל המצב, יש לו האפשרות למשוך חלק מכספי הביטוח הפנסיוני שהפקיד לעצמו. נוסף לכך היא מדגישה בנושא החל"ת: "אם מקום העבודה פועל כרגיל בכפוף להנחיות, ועובד שלא מוגדר בבידוד מסרב להגיע בשל העובדה שהוא מפחד, המעסיק לא מחויב להוציאו לחל"ת ולכן לא יהיה זכאי לאבטלה כמו כן המעסיק לא יהיה חייב לשלם לו שכר בגין תקופה זו".

נוסף לכל הנ"ל, כדאי להזכיר שמשרד האוצר אישר חבילת צעדים לסיוע למשק בהתמודדות בשעת החירום, ובהם: דחיית תשלומי חובה לעצמאים ולעסקים קטנים ובינוניים, מענק סיוע מיוחד לעצמאים ולמפוטרים, הקלות במתן הלוואות, הגדלת מסגרת אשראי וכיוצא בזה.  

קורונה- שאלות ותשובות