משרד הבריאות הגיב היום (שני) לדוח מבקר המדינה ביחס למידת ההיערכות במערכת הבריאות. בתגובתם התייחסו לטענותיו של המבקר וציינו כי עניין המחלות המתפרצות, בייחוד התפשטות נגיף הקורונה, נלמדת על ידי המשרד בשלבים וכי חלק מהמסקנות מיושמות במשבר הנוכחי.
"אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח.
המשב החדש. נגיף הקורונה הוא סיטואציה יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה בנושא עוד מאמצע חודש ינואר כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים", נמסר מהמשרד.
עוד הוסיפו להגנתם כי "ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים אשר התבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם. מטרת מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם נגיף הקורונה היא לנסות ולהשטיח את עקומת החולים כך שלא תהיה תחלואה רבה ועלייה דרמטית במספר החולים והמאושפזים בבתי החולים".
בהמשך התייחסו לעיקרי הדוח, גם אלו שאינם קשורים לקורונה, ואמרו כי לשיטתם ישראל היא ככל הנראה אחת המדינות אשר התמודדו באופן הטוב ביותר עם ההתפרצות הגלובלית של החצבת. עוד הוסיפו כי כיסוי החיסונים בישראל הוא מהגבוהים בעולם וכי ישנן מספר סיבות לאי התחסנות בקרב הציבור שלאו דווקא תלויות בפעילות המשרד.
ראש הממשלה נתניהו התייחס גם הוא לדוח המבקר וחיזק את דברי המשרד באומרו כי "אף מדינה בעולם לא הייתה ערוכה למגיפת הקורונה, גם מערכת הבריאות הטובה בעולם לא נערכה להתמודדות הזו. הדרך היחידה היא לנקוט צעדים נחושים ומהירים כדי לבלום את התפשטות המגיפה".
כזכור, מוקדם יותר פורסם כי מסקנות הדוח מעלות שמערכת הבריאות לא הייתה ערוכה להתמודדות עם מגיפה בסדר גודל של הקורונה ועוד לפני התפרצותה היה מחסור חמור ביותר של מיטות אשפוז במחלקות פנימיות וטיפול נמרץ. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, העביר בדוח ביקורת חריף על מערכת הבריאות. הביקורת במערכת הבריאות החלה עוד בתקופת מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא ונמשכה גם מאז כניסתו של אנגלמן לתפקיד, ביולי 2019.
"בביקורת נמצאו ליקויים באופן ההיערכות של משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות", קובע מבקר המדינה בדוח, שהכנתו הסתיימה כבר בחודש נובמבר, עוד לפני פרוץ מגיפת הקורונה. הוא התמקד בתרחישים של היערכות מערכת הבריאות העמוסה במגיפת השפעת וכבר אז עלה שקיים מחסור חמור ביותר במיטות אשפוז במחלקות פנימיות ובטיפול נמרץ.
"על פי התרחיש שהמשרד (בריאות) צופה בעת התפרצות שפעת פנדמית, הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות, שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150 אלף מאושפזים, עוד כ-25 אלף חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה", ציין מבקר המדינה בדוח החמור – "גם אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו".
מחסור במיטות ובצוותים רפואיים - בלי תוכנית להשלמת הפערים
לעומת הצרכים לתרחיש קיצון של תחלואה, למערכת הבריאות העמוסה, היה מספר זעום של מיטות אשפוז, יחסית לצרכים עליהם דובר בתרחיש לתחלואה בסדר גודל של מגיפה. בסוף שנת 2017 היו רק 5,677 מיטות במחלקות הפנימיות בבתי החולים, 2,354 מיטות באגפי הילדים ורק 745 מיטות במחלקות לטיפול נמרץ בתי החולים. המשמעות היא שמספר המיטות במחלקות השונות נראה כ"טיפה בים" לעומת הצרכים בתרחיש קיצוני שהובא בחשבון כעלול להתרחש.
יש לזכור, כי על פי נתוני ה-OECD שפורסמו לא מכבר (אינם קשורים לדוח מבקר המדינה) בישראל יש רק 1.8 מיטות אשפוז לאלף נפש, בעוד שהממוצע במדינות המערב עומד על כארבע מיטות לאלף נפש.
"בבדיקה עלה, כי למשרד הבריאות אין תכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות המחלה", מתריעים עוד מחברי דוח הביקורת – "בתכנית ההיערכות הלאומית גם אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו".
דוח המבקר מתייחס גם למעורבות של משרד הביטחון ושל רשות חירום לאומית (רח"ל) במשבר. "יש לציין שמערכת האשפוז נמצאת כל השנה בעומס רב. מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ", מתריע מבקר המדינה בדוח - "היות שמדובר בסיכון של ממש למדינת ישראל, על משרד הבריאות בשיתוף משרד הביטחון ורח"ל לקבוע את האופן האפשרי והראוי למדינת ישראל להתמודדות עם התפרצות שפעת פנדמית ולהיערך לכך בהתאם".
"כהיערכות להתפרצות גובש במשרד הבריאות, בתיאום עם מטה עוזר שר הביטחון להתגוננות שבמשרד הביטחון, תרחיש ייחוס להתפרצות השפעת הפנדמית בישראל. מטרת תרחיש הייחוס היא להציג למקבלי ההחלטות את האיום הנשקף למדינת ישראל, כדי לאפשר להם לקבוע את הצעדים שיש לנקוט בהתאם להיקף האיום ולאופיו ולתכנן מערך תגובה מיטבי. בתחילת שנת 2019 שלח משרד הבריאות תרחיש ייחוס מעודכן למשרד הביטחון לבדיקתו ולאישורו של שר הביטחון, אולם עד נובמבר 2019 הוא טרם אישר אותו".
על פי החלטת ממשלה מ-2005, "היערכות לקראת התפרצות שפעת פנדמית", בעת הכרזת אב"ע על מגפה של שפעת, באחריות משרד הביטחון לפעול ברמה הלאומית בנושא המשק החיוני על ידי "צוות ניהול משבר", באמצעות מטה מל"ח ארצי ופיקוד העורף. עוזר שר הביטחון ירכז עבור שר הביטחון את "עבודת צוות ניהול משבר". בעת התפרצות, למשרד הבריאות תהיה האחריות הכוללת לניהול המשבר בהיבטים מקצועיים רפואיים. משרדי ממשלה אחרים ייערכו ויפתחו נהלים בתחומם, בהתאם להנחיית צוות ניהול משבר במשרד הביטחון.
עוד עולה מהביקורת, כי מערכת הבריאות לא הייתה ערוכה להתמודד עם פניות רבות של חולים. "על פי אומדן משרד הבריאות, בעת התפרצות שפעת פנדמית יהיו 12 אלף פניות ביום למוקדים. בבדיקת היערכותן של קופות החולים מבחינת אמצעים טכנולוגיים וכוח אדם זמין, עלה כי הן אינן ערוכות לתת מענה דרך מוקדים טלפוניים בהיקף כזה".
"תמונה עגומה של הזנחת בריאות הציבור"
משרד הבריאות השיב למשרד מבקר המדינה, כי אכן קיימת מגבלת כוח אדם וטען כי בישראל יש מספר מוגבל של רופאים ואחיות, שאי אפשר להגדילו בעת אירוע והוא אף צפוי להצטמצם בגלל תחלואה גם בקרב צוותים רפואיים. עוד טענו במשרד הבריאות, כי קופות החולים מפתחות מערכות של "ביקור דיגיטלי", אבל כל אחת בקצב שלה. עוד נמסר כי "דוח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי".
מאיגוד רופאי בריאות הציבור נמסר בתגובה, כי "דוח מבקר המדינה בנושא מחלות מתפרצות ומתחדשות חושף תמונה עגומה של הזנחת בריאות הציבור בשגרה, הפוגעת בנו גם בחירום. לצערנו, הכתובת הייתה על הקיר וחרף כל אזהרותינו לא מושקעים בשגרה ולא בחירום המשאבים וכוח האדם הנדרשים לצורך הגנה על בריאות הציבור. בלתי נתפס שגם כיום, בתוך מגיפה עולמית של נגיף הקורונה, ממשיכים לחפש רק פתרונות טכנולוגיים ומזניחים קשות את ההון האנושי".
באיגוד רופאי בריאות הציבור ציינו, כי על פי נתוני הדוח גם קיים מחסר באחיות טיפת חלב לעומת התקינה, שגם היא לא נותנת מענה מספק לצרכים. זאת, מאחר וב-13 מתוך 15 מחוזות ונפות, איוש האחיות בתחת טיפות חלב עומד על 77% ובמחוזות מסויימים, כמו מחוז ירושלים, מגיע האיוש לשפל של 44% בלבד.