בצד מצב החירום והמדיניות המחמירה שהולידה התפשטותו של נגיף הקורונה, בישראל, כמו בעולם, נולדו גם הזדמנויות משמעותיות חדשות בעולם המדע, המחקר והפיתוח, בדמות השקעות חדשות וכיווני מחקר חדשים, כשהמשותף לכולם הוא מרוץ כנגד השעון.

אתמול (ראשון), למשל, הודיעה חברת MyHeritage הישראלית, שבצעד מהיר ובלוח זמנים בהול היא תקים בארץ - יחד עם ענקית הגנטיקה הסינית BGI - מעבדת בדיקות קורונה, שתאפשר לבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום, ובהמשך 20 אלף. המעבדה, שלפי לוח הזמנים המתוכנן בנייתה תושלם עד פסח, תהיה זהה למעבדות שהוקמו תוך חמישה ימים על ידי BGI בעיר ווהאן הסינית, שבה התפרץ הנגיף, ובשנזן. חברת MyHeritage ציינה שכדי לעמוד בלוח הזמנים הדחוק, היא מגייסת 110 עובדי מעבדה, שיוכשרו על ידי צוות מומחים שיגיע במיוחד מסין.

בזירות המחקריות בולט הטכניון, שביותר מ־20 מעבדות בו שוקדים בימים אלה חוקריו על פתרונות שונים למאבק במגיפה - החל מאבחון וזיהוי הנגיף בשלב מוקדם, דרך פיתוח חיסון וטיפולים תרופתיים, וכלה בפיתוח שיטות לניטור ולרפואה מרחוק. "הטכניון, המצוי בימי שגרה בחזית המדע והטכנולוגיה העולמיים, נרתם כעת, בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הבריאות ועם הצוותים הרפואיים בבתי החולים, למציאת פתרונות מהירים לאתגרים שמציבה בפנינו מגיפת הקורונה" אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון.

סיון הוסיף: "נעשה זאת באמצעות פיתוח שיטות אבחון מתקדמות, רפואה מותאמת אישית, טכנולוגיות של העברת תרופות ממוקדת בגוף (Drug Delivery), שימוש בכלים של למידה חישובית ובינה מלאכותית, כריית מידע וניהול נתוני עתק (Big Data), פיתוח רובוטים לרפואה מרחוק ועוד. הערך המוסף של הטכניון מתבטא בקשר ההדוק בין רפואה להנדסה ובשיתופי פעולה בינתחומיים, שיובילו למציאת פתרונות מהירים ויסייעו במלחמה הדחופה בנגיף הקורונה".

בדיקות קורונה במעבדה למיקרוביולוגיה במרכז הרפואי פדה-פוריה (צילום: דוברות בית החולים פוריה)
בדיקות קורונה במעבדה למיקרוביולוגיה במרכז הרפואי פדה-פוריה (צילום: דוברות בית החולים פוריה)


גם קרן מילנר, שנוסדה על ידי אחד ממשקיעי ההייטק המוערכים בעולם ופילנתרופ המדע יורי מילנר ורעייתו ג'וליה, תרמה 3 מיליון דולר לשלושה מוסדות ישראליים הנאבקים בנגיף: מגן דוד אדום, שיפעיל פרויקט חדשני לצמצום הגעת אנשים למרפאות; הפקולטות לרפואה ולמדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, שם תתמוך התרומה במאמצי המחקר לפיתוח תרופה לנגיף; והמרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי, שבו תיועד התרומה ליחידה לטיפול נמרץ המטפלת בימים אלה בחולי קורונה.

חמש קבוצות מחקר באוניברסיטת תל אביב ייעזרו בטכנולוגיות של ריצוף גנומי ועריכה גנומית, באנליזה חישובית ובשיטות מתקדמות נוספות כדי למצוא דרכים לחסום את חדירת הנגיף לתאים אנושיים; או לחילופין, לחזק את התגובה החיסונית של הגוף כדי להתגבר עליו. מדענים באוניברסיטת תל אביב ישתמשו בדגימות מחולי קורונה בבתי החולים המסונפים לאוניברסיטה, ויפעלו בשיתוף פעולה הדוק עם גופים רבים, ובהם משרד הבריאות, הטכניון, האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן, המכון למחקר ביולוגי ומוסדות מחקר נוספים בישראל ובעולם.