צוות העזר לא מתלונן על הקורונה: "מקווים לטוב, ולא מרימים ידיים"

עזר כנגדם: "אנחנו נכנסים כל יום לחדרי חולי הקורונה. מנקים ושוטפים חדרים, מוציאים את הזבל, שוטפים פחים, כיורים, אסלות, ברזים. מחליפים את הפרגודים, שוטפים את הפרוזדורים. לפני שנכנסים לנקות, אנחנו מבקשים מהחולים שישימו מסיכות", מספרת ליליה רובין, מנהלת משק במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, מקבוצת הכללית. "אני נכנסת עם המנקים לחדרי הקורונה ועוזרת להם. כשאנשים נכנסים למחלקה כזו, אז כבר אין תפקידים. כל אחד עוזר לשני. העובדים רואים אותי כדוגמה. זה נותן להם ביטחון והם לא פוחדים. רוב העובדים מאוד צעירים, יכולים להיות הילדים שלי ואפילו הנכדים. אני צריכה לדאוג שהכל יהיה בסדר, שלא יידבקו. אנחנו מאוד שומרים על הוראות המיגון, מתקלחים, מחליפים בגדים ומאמינים שאם נשמור על ההוראות, הכל יהיה בסדר".

בכל זאת, אין חשש בכניסה לחדרי הקורונה?
"יש עובדים שמאוד מפוחדים. זה מובן, כולנו בני אדם. אנחנו לא מכריחים אף אחד להיכנס למחלקה. מי שמפחד, עובד במחלקה אחרת. התקופה הנוכחית קשה, מאתגרת ומחייבת. כמו כל עם ישראל אנחנו מתפללים שזה ייגמר כמה שיותר מהר".

סביב השעון

הצוותים הרפואיים נמצאים בחזית הלחימה בנגיף קורונה, אך לצדם פועל כוח עזר שמסייע לכל המערך הזה לעבוד – אלה הם עובדי הניקיון, אנשי המשק, המאבטחים, המזכירות וגם עובדי המטבח. הקרדיט וההכרה הציבורית מגיעים גם לאנשים האלה.
"בתקשורת כל הזמן מספרים על הרופאים והאחיות. הם אכן עושים עבודת קודש, אבל אנשים לא מבינים את העבודה הקשה המוטלת על צוותי הניקיון", אומרת סימה רובס, מנהלת התפעול של המרכז הרפואי מאיר. "כשהכנו את מחלקת הקורונה, היה צריך לעשות לה ממש חיטוי. עובדי המשק עברו הדרכה על ידי מחלקת מניעת זיהומים איך להתמגן ואיך להכין את החדרים. לאחר שהמטופלים הגיעו, צוות המשק, שכמובן מתמגן, החל לנקות להם את החדרים פעמיים ביום, כמו במלון חמישה כוכבים. למשל, כשמגיע מטופל חדש או שמטופלת מועברת מאחת המחלקות למחלקת הקורונה, אנחנו מבצעים חיטוי לכל המסלול שהיא עברה, כולל המעלית. עובדים מהשעות המוקדמות של הבוקר עד השעות המאוחרות של הלילה. זו ממש עבודה מתגלגלת שלא מפסיקה. אני כל הזמן מתלווה לצוותים הרפואיים".