את המושג אמא טובה דיה טבע התיאורטיקן ויניקוט, כאשר האם נותנת מענה לצרכי התינוק אך גם זוכרת את צרכיה שלה. בשל הקורונה והתמודדות המשפחתית שבאה בעקבותיה, אני שואלת את המושג ומציעה לכולנו: בואו נהיה הורים טובים דיים.
הורות בימי קורונה
חווית הקורונה מביאה להתמודדויות משפחתיות רבות מכל הבחינות. באשר ללחץ כלכלי - ישנן משפחות ששני ההורים בהן הוצאו לחל"ת. באשר ללחץ חברתי ורגשי, עולה השאלה מה עושים עם הילדים במשך כל היום? הרי קיים לחץ של ניקיונות לפסח והחזקת משק בית.
בספרו של חיים עמית "הורים כמנהיגים", מתוארת התנהלות לקויה הנעה בין שני מצבי קיצון שאותם הוא מכנה "או נבוט או סמרטוט". כוונתו היא שהורה מגיב בקיצוניות לא פרופורציונלית למעשיו של הילד או לחלופין נכנס למצב נפשי של חוסר אונים ונמנע מלפעול.
גם במערכת הפוליטית אגב, לצד מעשים של התנדבות וסולידריות הבאה מקרב האזרחים, אנו רואים לצערנו לנגד עינינו התנהלות קיצונית של התלהמות מן הצד האחד – "נבוט", לצד אי שיתוף פעולה ואי עשיה כ"סמרטוט".
אז מה נכון לעשות ואיך נפעל?
איך נממש את הנוכחות ההורית שלנו כלפי הילדים? המפתח הוא להחזיר את השליטה אליכם, ההורים, הביתה. גם במצב של כאוס - תשלטו במידע ובהנהגה בבית, תביעו רגשות ותצרו שיח. אפשר לומר לילדים "גם אנחנו חוששים ממה שיקרה, אך מה שכן אפשר לעשות נעשה".
נשמור על ההנחיות, במידה ויש קושי כלכלי, נשתף ונאמר, החודש נתמקד בקניות הללו, ונשתדל לשמור על איפוק. נשאל את הילדים מה הם יודעים וממה הם חוששים ונפיג להם חששות. ניתן להם כתף ואוזן להביע מצוקות, ונסביר מדוע כרגע חשוב לשמור על הנחיות, ולבסוף ניתן להם תחושה שאנו מבוגר משמעותי שניתן לסמוך עליו.
הסוד הוא בתגובה
הקורונה אינה בשליטתנו, אך התגובות אליה ומה שנקרין לילדים בהחלט כן. התנהגות הילד נבחנת כתוצאה מתגובת המבוגר. ככל שהמבוגר יצליח לנהל את האירוע, כך הילד יהיה בטוח ושליו יותר.
ואתם הורים תזכרו להיות הורים טובים דיים, תתנו לילדים מענה לצרכים בצורה פשוטה ביותר. אין צורך להוכיח שאתם מצוינים ואין צורך לעשות תחרות עם השכנים. אין צורך להיות סופרמנים או יודעי על-חלל. מספיק שתהיו שם עבורם, משענת אוזן ולב.
הכותבת היא מומחית בגיל הרך - החוג לגיל הרך מכללת אפרתה, ממייסדי חינוך מלידה