"פסח מבחינתנו כבר התחיל לפני כשבועיים וחצי. ברגע שכל המשפחה נמצאת 24 שעות ביממה בבית, כמו בחגים, צריכת האוכל הרבה יותר גבוהה. בנוסף לכך יש חרדה עצומה אצל מי שנשלח הביתה לחל"ת או פוטר ולא יודע מה עתידו", אומר מנכ"ל ארגון "לתת", ערן וינטרוב.
"כמו שאנשים שיש להם כסף צובאים על רשתות השיווק ואוגרים מזון, אז יש אנשים שפונים לעמותות סיוע. זה מאוד מורגש אצל עמותות המחלקות מזון. בחג רגיל היינו מקבלים למוקד הטלפוני שלנו עשרות פניות ביום, ואילו כיום מאות פניות. הממשלה צריכה להבין, שלמרות שיש הרבה אתגרים במשק לאור משבר הקורונה, הראשונים להיפגע הם השכבות המוחלשות. לכן אם לא יעשו פה צעדים דרמטיים, אנחנו נקרוס".
ביום ראשון, בכינוס מקוון של מנהיגות אזרחית – ארגון הגג של המגזר השלישי – הזהירו ראשי המגזר האחראים על עשרות אלפי עובדים בישראל על כך שהם קורסים. "רבע מארגוני החברה האזרחית דוממו פעילות, 50% מהעובדים כבר יצאו לחל"ת", ציינה מנכ"לית מנהיגות אזרחית ליאור פינקל־פרל.
אנשי המגזר השלישי, בהובלת ארגון מנהיגות אזרחית, יצאו השבוע (שלישי) במחאת המסיכות. מנכ"לי העמותות והארגונים החברתיים עטו מסיכות מיגון על הפנים עם מסר לראש הממשלה "החלשים נמחקים", הצטלמו איתן ותייגו את עצמם תחת ההאשטג #המגזר_השלישי_קורס. במקביל למחאה, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר סיכמו שבמסגרת התוכנית הכלכלית לסיוע למשק בעקבות התפרצות הקורונה, תוקם קרן מענקים לעמותות בהיקף של 200 מיליון שקלים.
"התוכנית המוצעת היא אך ורק התחלה. זהו מענה ראשוני שאיננו מספיק למצב החירום שבו אנחנו נמצאים", קובעת פינקל־פרל. "כשהעמותות יקרסו אחת אחרי השנייה, כבר לא ניתן יהיה לשקם את מדינת ישראל ביום שאחרי הקורונה. אנחנו דורשים קרן חירום למענקי סיוע בסך מיליארד שקלים, שתהיה אוויר לנשימה למגזר שלם שקורס".
גם וינטרוב חורץ שקרן מענקים לעמותות בהיקף של 200 מיליון שקלים אינה מספקת. "הכסף הזה לא יספיק כדי לסייע לכלל העמותות וגם עדיין לא ברור מי הגופים שייתמכו. צריך לפחות מיליארד שקלים לנושא הזה", הוא אומר, וגם קורא לציבור להתנדב ולתרום: "כולנו נאלצים להישאר בבית, אבל אנחנו לא יכולים לסגור את התריסים. יש לנו חובה לערבות הדדית".
כלל העמותות והארגונים החברתיים מצויים בימים אלה בקשיים. אירועי התרמה שהיו אמורים להתקיים בוטלו, ובמקביל תורמים מקפיאים תרומות. "משבר הקורונה הוא מכת מוות למגזר השלישי", אומרת מנהלת פיתוח משאבים בעמותת אופנים, איילת הלל. "יותר ממחצית תקציב העמותות מגיע מתרומות. בימים שבהם כל המשק מנסה לשרוד, לא תהיה לחברות ולארגונים יכולת לממש את סעיף תרומה קהילתית או אחריות תאגידית המבוסס על רווחי החברה".
ערבות הדדית
עבור עמותות המספקות מזון לנזקקים במהלך השנה, שאף התחייבו לחבילות סיוע לפני הפסח, הבעיה הפכה עוד יותר דחופה בימים אלה שלפני החג. "אנחנו פועלים 20 שנים כארגון גג שמחלק במהלך השנה מזון ל־180 עמותות יותר קטנות ברחבי הארץ, שמעבירות אותו באופן ישיר לאוכלוסייה נזקקת", אומר ג'יל דרמון, יו"ר ומייסד ארגון לתת. "בדרך כלל בימי שגרה לקראת החגים יש פיק של סיוע, גידול של 30%־%50 בביקוש.
הפעם אנחנו בכלל נמצאים מול צונאמי חברתי. העמותות בשטח נמצאות בחזית החברה הישראלית במלחמה נגד הקורונה. מאות אלפי אנשים מצאו את עצמם מהיום למחר ללא הכנסה ופונים לעמותות האלה. אבל קו ההגנה הראשון הזה קורס עכשיו מול הצונאמי החברתי".
אז מה עושים עכשיו?
"למרות המצב הקשה, התעקשנו על החלוקה הרגילה שלנו של פסח וסיפקנו לרשת העמותות שעובדות איתנו את מה שהתחייבנו לחלק לחג. אנחנו נותנים פייט, נכנסנו למוד אופרטיבי של מלחמה. פנינו לכלל התורמים שלנו. ביקשנו הפעם לתרום מעל למה שהם רגילים, גם בכסף וגם במזון. נכון שכרגע חלק מהאנשים לא מסוגלים לתרום בגלל המצב, אבל מצד שני יש חברות גדולות וקרנות פילנתרופיות שמבינות שאנחנו נמצאים בשעת חירום והן מתגייסות. סוג של צו 8 אזרחי".
האם לעמותות העוסקות בתחום חלוקת המזון קל יותר לשרוד בימים אלה בהשוואה לעמותות אחרות?
"במצב חירום אנשים מעדיפים לתרום לדברים שהם סוג של עזרה ראשונה, כמו חלוקת מזון. מבינים שהדבר הדחוף ביותר הוא לטפל בצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה בארץ. אבל כלל העמותות נשארות בימים אלה לבד. הממשלה והמערכת הציבורית לא נמצאות איתן בימים שלפני החגים, ומשאירות אותן כחיילים בודדים בשטח. במקביל, מחלקות הרווחה בעיריות ממשיכות להפנות אלינו אנשים לעזרה".
"מצד אחד, כמות הפניות עולה באופן מטורף, לא רק התפשטות הנגיף. מצד שני, יש לעמותות ירידה בתרומות, פחות משאבים, פחות מתנדבים ויותר ביקושים", מוסיף המנכ"ל וינטרוב. "השנה אנחנו מחלקים לפני החג עשרות אלפי חבילות שמגיעות דרך עמותות הסיוע לכ־200 אלף אזרחים. בנוסף לאתגר הזה לקחנו על עצמנו להגיע לכ־15 אלף קשישים נזקקים ולהביא להם עד פתח הדלת חבילת מזון ומוצרי היגיינה לפני פסח. את הסיוע לקשישים אנו עושים בשיתוף קרנות פילנתרופיות, בנקים וחברות מזון גדולות. עלות כלל הסיוע שלנו בתקופה זו לקראת פסח היא כעשרה מיליון שקלים".
התלכדות באסון
גופים שונים מנסים בימים אלה לסייע לעמותות. זה יכול אולי לתת סיוע נקודתי לעמותה כזו או אחרת אבל לא לפתור את המשבר כולו. כך למשל קבוצת עוגן, ארגון פיננסי חברתי, תעניק הלוואות גישור לעמותות עד לסכום של 400 אלף שקלים, בריבית של 3%. ארגון Social Finance Israel יחד עם חברת מידות מעמידים חבילת ייעוץ וליווי אישי, ללא תשלום, בשלב זה ל־30 עמותות. הייעוץ יתרכז בגיוון מקורות מימון ובבחינת הזדמנויות להכנסות עצמיות, ניהול כללי ותעדוף משימות, טיפוח תורמים ופיתוח פילנתרופיה בשעת משבר.
כאמור, בימים טרופים אלה העמותות דורשות סיוע ממשלתי רחב היקף. "כרגע אנחנו מצליחים לא לפגוע בנזקקים לקראת החג, אבל עוד מעט לא יהיה כסף להמשיך את זה", אומר גידי כרוך, מנכ"ל "לקט ישראל" – ארגון הצלת המזון האחראי לקטיף ואיסוף עודפי מזון טריים וחלוקתם למאות אלפי נתמכים בכל הארץ. עד לפני פסח אמורה התוצרת הטרייה של הפירות והירקות שנאספת על ידי לקט ישראל להיות מועברת באמצעות עמותות שונות לכ־175 אלף איש.
"יש לנו 50 אלף מתנדבים בשנה, שחציים מתנדבים בשדות החקלאיים וקוטפים תוצרת חקלאית שמועברת לנזקקים", מספר כרוך. "החצי השני של המתנדבים עובד במרכז הלוגיסטי שלנו ועוזר במיון ובאריזת התוצרת החקלאית. כיום אין לנו מתנדבים בכלל. מבחינה לוגיסטית אנחנו לא יכולים לקבל כרגע מתנדבים כי המבנה לא עומד בתקנות של משרד הבריאות מבחינת אופי העבודה בימי קורונה. גם בשדות, מאותה סיבה, אני לא יכול לקבל קבוצות גדולות של מתנדבים. ואילו קבוצות קטנות לא כלכלי להפעיל".
אז מה הפתרון?
"אני מעסיק עכשיו כוח אדם מקצועי, כמובן לא בכמויות של המתנדבים, אלא בכמויות שמתאימות. מתנדבים למשל לא יכולים לעבוד יותר משעתיים כי זו עבודה פיזית. ואז כל שעתיים, כשבא מתנדב חדש, אני צריך להחליף ציוד מיגון. שכירים יכולים לעבוד הרבה יותר שעות, אז יש חיסכון בציוד מיגון. התפוקה של עובד אחד ביום שווה בערך לעשרה מתנדבים. אני כאמור לא יכול להכניס למקום את כמות המתנדבים שתביא את אותה התפוקה".
התוצרת החקלאית, מבטיח כרוך, תגיע בסופו של דבר לפני החג לנזקקים. "מדובר ב־600 טון יותר מאשר בשנה שעברה", הוא אומר. "העבודה לא נפגעה, רק עלתה, אבל זה עולה לנו הרבה כסף. אלה 20 עובדים ביום, המתחלקים על פני שדות והמרכז הלוגיסטי. תכפילי בכ־5,000 שקלים לחודש. זו תוספת הוצאות של 100 אלף שקלים בחודש. כרגע זה סכום שקיים אצלנו, אבל ככל שהמגיפה תימשך, יתמעטו התרומות ואז נצטרך סיוע. לא תהיה ברירה".
כרוך מסביר שהיעדר מתנדבים זה אומר גם הפחתה בתרומות. "חוסר מתנדבים זה הפסד של 120 אלף שקלים בחודש", הוא אומר. "כל מתנדב תורם כ־20 שקלים לראש וגם ארגון המתנדבים תורם. כמו כן, אנחנו מספקים מזון מבושל, 9,000 ארוחות ביום, ישירות לבתי תמחוי, לקשישים, לילדים בסיכון. היקף תרומות המזון המבושל העודף מבתי מלון ירד לאפס, כי נסגרו בתי מלון. גם הצבא, שהיה התורם הכי גדול, עבר לעבוד כמה שיותר בחמגשיות, וגם קפיטריות ומסעדות במקומות עבודה נסגרו. אנחנו עדיין מחלקים מזון מבושל, אבל עכשיו כבר קונים אותו. העלות היא 6.3 מיליון שקלים לחמישה שבועות".
"כיום אנשים שהיו תורמים לנו, הם אלה שמבקשים תרומות", אומר משה כהן, מנכ"ל עמותת "חסדי נעמ". "אבל הישראלים מתלכדים בעת אסון. בהתחלה, כשהכאוס היה בשיאו, המצב היה בהחלט מבלבל, אך עם הימים, מבצע גיוס ההמונים שלנו באתר 'גיוסים לקהילה' הצליח לגייס כרבע מיליון שקלים. יחד עם זאת, החשש הגדול שלנו הוא מה עומד לקרות בקרוב, כי אם מעמד הביניים יקרוס, הנזקקים יקרסו גם כן".
מדי שנה מחלקת עמותת "חסדי נעמי" מזון בשווי של שלושה־ארבעה מיליון שקלים לקראת חג הפסח באמצעות 20 אלף מתנדבים ועשרות רכבים ל־48 נקודות חלוקה. בכל סל מזון יש 20 סוגים שונים של מזון. השנה יהיו בסל המזון 10־15 סוגים. במקביל מתכוונים בעמותה לחלק תלושי מזון בשווי של מאות אלפי שקלים, במקום חלק מסלי המזון שדורשים ידיים עובדות.
"אנחנו נמצאים במציאות בל תתואר", אומרת עו"ד צילית יעקובסון, יו"ר עמותת "בת מלך" המסייעת לנשים דתיות וחרדיות הסובלות מהתעללות מצד בעליהן. "יש לנו שני מקלטים. כל אחד מהם מיועד ל־12 משפחות מקסימום. במשך שנים היינו נוהגים לפני פסח לעשות לנשים ולילדיהן טיול ג'יפים בטבע עם עשרות מתנדבים, בכירים במשק ומנכ"לים של חברות. היינו יוצאים לטיול בשטח, חוויה שהייתה מעצימה את הילדים והאמהות.
זה היה עוגן שנתי שהקפדנו עליו כמסורת. עכשיו כמובן בגלל ההגבלות אי אפשר לקיים זאת, וגם כל הטיולים שתוכננו לחול המועד בוטלו. כמו כן, מבחינת קמחא דפסחא, היינו אוספים תרומות כל שנה הן למקלטים והן לכ־160 נשים שעזבו את המקלט ונמצאות בקשר שוטף איתנו. היינו נותנים להן לפני פסח חבילות מזון או תלושי מזון".
מה קורה בימים אלה?
"אנו זקוקים ל־250 אלף שקלים כדי לשרוד את התקופה הקרובה, עם העסקת הילדים, הרחבת הצוות הטיפולי במקלט וחג הפסח שמעבר לפינה. לכן כל גיוס תרומות שקשור לסלי מזון לנשים שעזבו את המקלט כבר לא יוכל להתקיים. הקושי שלהן עצום. הן ללא עבודה, ילדיהן לא נמצאים במערכות החינוך, אבל השנה אין לי אפשרות לעזור להן כי אני נאבקת לשמר את המקלטים ולתת בהם את הטיפול המיטבי. כל היום הנשים מתקשרות אלינו. אני אומרת שאנסה לעשות את המקסימום, אבל הלב מתכווץ כי אני יודעת שאין לי מאיפה. זה לחפש יש מאין. זה מאוד לא פשוט, אבל הן מבינות את המצב. בימים של שגרה אנחנו הופכות עולמות בשבילן ואני מתפללת עדיין שאצליח איכשהו לסייע, לפחות לחלקן".
