דיכאון, חרדות קיומיות וירידה בערך העצמי - כיצד ניתן לעזור לקשישים להתמודד עם הבידוד?

הנתונים האחרונים מראים כי יותר משליש מהקשישים בישראל מעל גיל 65 מדווחים על תחושת בדידות. בקרב בני 75 ומעלה היקף התופעה נרחב יותר ועומד על כ־40%. תחושת הבדידות מתעצמת כעת עם הנחיות משרד העבודה והרווחה על מניעת כניסת אורחים לבתי אבות ודיורים מוגנים, וכן עם ההמלצות של משרד הבריאות לבני הגיל השלישי, להימנע ממפגשים חברתיים או משפחתיים. האוכלוסייה המועדת ביותר להידבקות בקורונה היא גם המועדת ביותר לסבול מבדידות עמוקה.

"הבדידות בחייו של האדם הזקן באה לידי ביטוי בהיעדרם של קשרים חברתיים, בהיעדר מגע אנושי ובחוסר יכולת לחלוק מחשבות ותחושות קשות עם אנשים קרובים, כדי לקבל ולו מעט עידוד", אומרת ד"ר אביבה קפלן, אנתרופולוגית מומחית בגרונטולוגיה מבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה.

"מצב זה יוצר דיכאון וחרדות קיומיות, לעתים כתוצאה מחולי, לצד ההמתנה הבלתי נמנעת למוות הקרב. מצב מעין זה, שבו הרבה חוסר מעש, מקצין במיוחד בעת בידוד כתוצאה ממגיפה, אשר גם היא מוסיפה לא מעט חרדה. על כן, חשוב ביותר, לשמור על קשר עם זקנים בודדים, להמריצם לבצע מעט פעילות גופנית, גם בישיבה, יחד עם דאגה לתזונה מאוזנת ושתייה מספקת. יש לדאוג לאספקה שוטפת של מזון ותרופות, ובשיחה עמם יש להשתמש בהומור כתרופה להפגת לחץ. כמו כן, מומלץ לצאת מדי יום ולו למשך עשר דקות לאוויר הצח ולשמש, על מנת לאפשר לגוף לייצר ויטמין D".

"מאחר ובימים אלו, מרב האינטראקציה עם ההורה מתבצעת בטלפון, חשוב להתייחס לא רק לתוכן המילולי בשיחה, אלא גם לאופן שבו הדברים נאמרים", מסבירה רונית פפרני, מנהלת ידע ופיתוח מקצועי בחברת דנאל סיעוד מקבוצת דנאל. "נבחין בירידה במצב הרוח של ההורה, דכדוך, לעתים יספר כי התיאבון שלו ירוד וכתוצאה מכך ירד במשקל, או בתפקוד, הוא יבטא שעמום, תחושה של ערך עצמי נמוך, ידבר על כך שמרגיש כי 'שכחו אותו' מאחר שלא מתקשרים אליו או מתעניינים בו, ידבר על כך שמרגיש לבד, ולעתים ידבר על כך שממתין למוות".

פפרני ממליצה על ארבעה צעדים להפגת הבדידות בקרב ההורים: 
1. חשוב להיות ערים ומודעים לכך שההורה הקשיש עלול לחוש בדידות, ולייצר שיח משפחתי על כך. 
2. יש לספק לגיטימציה להורה לבטא את תחושות הפחד, הבלבול והדאגה, ולהיות ערים לשינויים במצב הרוח שלו או בירידה בתפקודו. 
3. יש לבנות תוכנית לשגרת תקשורת טלפונית קבועה מול ההורה ולערב את כל בני המשפחה בכך. ילדים ונכדים, למשל, שיתקשרו מספר פעמים ביום. בהקשר זה מומלץ להגדיר לכל אחד מבני המשפחה תפקיד.
4. יש לדאוג כי ברשות ההורה קיימים אמצעי תקשורת זמינים ותקינים, טלוויזיה, רדיו, וכן מכשירי טלפון המותאמים למצב תפקודו של ההורה. קיימת חשיבות לתחושת המסוגלות של ההורה שהוא יכול לשמור על אינטראקציות חברתיות מביתו, רק בלחיצת כפתור.