בית האבות "משען" בבאר שבע עלה לכותרות בנסיבות מצערות, כאשר שישה מדייריו נפטרו כתוצאה מנגיף הקורונה. מרים קרומהוץ, דיירת במעון, שוחחה הבוקר (ראשון) עם בן כספית וינון מגל ב-103FM, וסיפרה על הקשיים שחווים הדיירים בימים אלה.
ינון – מה שלומך?
"יחסית בסדר, יחסית למצב".
ינון – בת כמה את?
"91 וחצי".
ינון – חודש?
"אוקטובר".
בן – מתי? גם אני.
"ב-31".
בן – ביבי ב-21 ואני ב-18. שישה דיירים נפטרו אצלכם, הכרת אותם?
"אני לא יודעת את שמות הנפטרים כך שלא יודעת אם הכרתי, יכול להיות שלא מפרסמים את השמות כדי לא לעשות יותר לחץ על הדיירים, שיש כאלה שלא היו בסיעודי. אז בסדר, אני יודעת שהיו פה כן, אנחנו בהסגר, וזהו".
ינון – רק נגיד ש-6 ממשען בבאר שבע נפטרו ועוד 4 נמצאים במצב קשה, כמה אתם בסך הכול?
"אני מניחה שאנחנו בערך במחלקה הרגילה 160 דיירים".
ינון –כמה זמן את שם?
11" חודשים".
ינון –לפני כן היית בבית?
"כן".
ינון –איפה את גרה?
"גרתי בשנה וחצי האחרונה לפני הכניסה למשען, בבאר שבע בגלל מצב בריאותי".
ינון – לפני כן?
"הייתי שלושים שנה באילת ולפני זה הייתי 30 שנה בקיבוץ".
בן - לפני זה בברזיל.
"לפני זה הייתי בברזיל, אמא שלי הגיעה מראש פינה לברזיל".
בן – איזו עליה?
"אמא נולדה בראש פינה, אבא שלה נולד כבר בראש פינה, זה היה עליה מרומניה או מרוסיה".
בן – סיפור ארצישראלי מיוחד.
ינון – איזו משפחה?
"משפחת בלום מראש פינה".
בן – כמה נכדים?
"יש לי ארבעה ילדים, 15 נכדים ו-23 נינים".
בן – מתי ראית אותם בפעם האחרונה?
"אני רואה אותם ב'סקייפ' כשאני מצליחה לראות".
בן - אין לך זום?
"לא, אין לי".
ינון – נכנסים אלייך לחדר אנשים?
"לא, רק מי שקשור אליי ישירות. זאת אומרת האחות באה לפעמים להגיד לי כמה דברים או לעשות לי בדיקה או משהו. ככה לא נכנסים".
ינון – האחות נכנסת לחדר?
"כן, מוגנת עם מסכה וכמו שצריך".
בן - איך את מרגישה מרים? נצורה בגיל 91 וחצי בחדרך?
"אני בן אדם שתמיד הייתי זקוקה לחברה, גם עם משפחה נהדרת שיש לי, ממש נהדרת. אבל אני תמיד הייתי זקוקה לחברה בשעות הפנאי, הלכתי למועדונים כאלה וכאלה, ברגע שאני סגורה אני מרגישה עוד יותר מכיוון שאין לי, אני לא רואה איש".
ינון – איך מכניסים אוכל?
"דופקים בדלת ומביאים בשקית של טייקאווי".
ינון – את לוקחת את האוכל ונכנסת פנימה לחדר?
"ומשאירה את השאריות בתוך שקית בחוץ והם אוספים את זה".
בן – מה נותנים לכם לאכול?
"יש אוכל די טוב, זה טייק אווי".
בן – ראיתי אתמול מישהי מאותו מקום שלך מתראיינת ובוכה שהיא לא מאמינה שתזכו לצאת משם בדיכאון לא ראתה נכדים חודשים ארוכים אבל את נשמעת במצב רוח יותר טוב.
"אני רוצה להגיד לך שזה תלוי בטבע של האדם, אני מטבעי בן אדם מאוד אופטימי ואני תמיד מחפשת את הצד הכי טוב בעניין, זה עוזר לי כנראה".
ינון – בדקו אותך?
"אומרים שכן אבל עכשיו אני בספק אחרי שאני שומעת בחדשות כל מיני עניינים של הבדיקות, בדיחה של בדיקה ודברים כאלה, לא יודעת. אמרו שעשו לכל הדיירים וזה יצא שלילי ברוך השם, ואחרי שבועיים בידוד עוד פעם צריך לחזור על הבדיקה לדעת אם זה בסדר".
בן – אני קורא שמשפחות שלכם של הדיירים במעון זועמות מאוד על מה שהם קוראים לו הפקרה ומתכננים תביעה נגד משען את שותפה לזעם?
"אני לא אומרת שהכול בסדר, אני רק אומרת שזה לא באשמת האנשים שעובדים במשען או שמנהלים את משען. אני מבינה את הקושי שיש להם היום לנהל מוסד כזה. ממש קשה בתנאים האלה לנהל דבר כזה והם עושים לדעתי את המקסימום. אם יש להאשים מישהו פה, אני חושבת שזה רק משרד הבריאות".
ינון – למה?
"כי הייתי, למשל, יש לי כל מיני מחלות רקע, מחלות כרוניות קשות, אני בטיפולים כלשהם, הטיפול השותף אי אפשר לעשות, הייתי צריכה היום לשלוח דם לבדיקות זה מאוד חיובי לי לדעת איך הבדיקות של הדם שלי ובזמן שחיכיתי לזה, לא היה איך לשלוח, אין רופאים. אתמול בלילה הודיעו לי מהמוקד שביטלו את בדיקת הדם. השוטף נעצר. זה לא טוב לי, אבל מה לעשות? זה לא באשמתם".
בן – הטענה נגד משרד הבריאות בהקשר שלכם זה שלא בדקו בזמן, היו צריכים קודם לבדוק את כל הצוותים הרי התגלה בנופים בירושלים שמישהי מהצוות היא הדביקה.
"זה גם אני חושבת, זאת הייתה טעות גדולה".
בן – באיזה גיל עלית מברזיל?
"אני הייתי בת 29".
ינון – מתי נולדת?
"1928"
ינון – את זוכרת את מלחמת העולם השנייה?
"בוודאי אני כבר הייתי נערה לפני החתונה".
בן – היית פה?
"לא, הייתי בברזיל".
בן – בתור ברזילאית, הכדורגל לא חסר לך?
"מאוד".
בן – באמת?
"מאוד".
בן – את מי את אוהבת?
"את הליגה הספרדית".
בן -ריאל או בארסה?
"בארסה".
ינון – איזו צלילות.
בן – את מקסימה.
"תודה רבה".
בן- את הבאת לנו את הפנים מאחורי בני ה-90 פלוס, אתם אנשים נהדרים ואנחנו צריכים לשמור עליכם.
"יש הרבה כמוני תדע לך. יש כאלה שמקטרים ויש כאלה שמקבלים".
ינון – יש. בכלל בעידן המודרני פחות מדי מעריכים זקנים ויותר מדי מעריכים צעירים.
"יכול להיות".
ינון – כמה זה גורם לך לחרדה?
"אין לי חרדות, ממש לא".
ינון – לא מפחדת להידבק?
"לא מפחדת, אני לא נלחצת, אני מחכה כמו כולם".
בן – עברנו את פרעה נעבור גם את זה?
"בדיוק, אני הולכת לפי כל ההנחיות שאני מקבלת. הבת שלי מושבניקית, הם בהסגר אבל היא באיזה קבוצת ווצאפ של בני המשפחות של הדיירים ושם הם מקבלים את כל ההודעות שצריך ממשען, הם מעבירים להורים שלהם".
בן – שזה את.
"כן".
בן – שאלה קטנה אישית, את אלמנה?
"אני אלמנה כבר הרבה שנים".
בן – כמה?
"19".
בן - אולי אחרי הקורונה אכיר לך את אבא שלי.
"אני כבר זקנה מדי".
בן - הוא יליד 26', הכול בסדר.
"אני זקנה מדי כבר".
בן – כמובן בבדיחות הדעת, רק שתהיי לנו בריאה.
"תגיד לי, איפה זה יתפרסם הריאיון הזה?".
בן – אנחנו כל הזמן בשידור חי ברדיו.
"אה או.קיי".
בן – יש לך וואצפ?
"לא, אני לא רואה. זה קשה לי".
ינון – זה יהיה באתר של 103fm, תגידי לילדים.
"בסדר".
תודה רבה, תהיי בריאה.