ישראל זה הבית: יו"ר הסוכנות על המהפך של הקהילות היהודיות

מגיפת הקורונה התפשטה במהירות בכל העולם, והכתה ביתר שאת בקהילות היהודיות ברחבי תבל. הקהילה היהודית בברוקלין עומדת במרכז התפרצות הנגיף במדינת ניו יורק בארה"ב. בבריטניה עומד שיעור הנפטרים בקרב היהודים על 5% - גבוה הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה, שלא עולה על 1%. גם בצרפת שיעור הנפטרים היהודים מקורונה עולה על חלקם היחסי באוכלוסייה, ובאיטליה עמדה הקהילה היהודית על סף קריסה.

מול המשבר, שעלה כגל ושיתק קהילות שלמות, עומדת הסוכנות היהודית ומפעילה את כל זרועותיה, על מנת לסייע לקהילות לצלוח את התקופה המאתגרת הזו כשהן חזקות ככל האפשר. "האתגר הראשון שלנו היה לסייע לקהילות ששותקו לחלוטין, כמו במילאנו וברומא", אומר יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית. הסוכנות העבירה לקהילות שם סיוע כספי בשווי עשרות אלפי דולרים, לקחה חלק בהקמת קו חם, חילקה חומרי חיטוי ומצרכים חיוניים אחרים לחברי הקהילה ועזרה בהקמת תשתית ללמידה מרחוק.

במקביל, החזירה הסוכנות לישראל 200 שליחים צעירים בשנת שירות לפני הצבא, שעיקר הפעילות שלהם הסתיימה בשל סגירת מוסדות החינוך. אחרי פסח תבחן הסוכנות אם להחזירם לתפקידם. "שאר השליחים נותרו על משמרתם והפכו בהרבה מקרים לעובדים הסוציאליים של הקהילות המשותקות", אומר הרצוג.

"המבנה המסורתי של קהילה היהודית בתפוצות בנוי על ועד קהילה, מוסדות פילנתרופיים, בית כנסת, מרכז קהילתי, גני ילדים ובתי ספר, והכי חשוב - שירותים חברתיים. מאז הקורונה הכל סגור, הכל מושבת. קהילות שחסכו ושיש להן תשתית פיננסית סבירה, שורדות ויסתדרו יפה מאוד בסוף. אבל קהילות שהתשתית שלהן רעועה, במיוחד קהילות שהן יותר מבוגרות ופחות מבוססות כלכלית, מוצאות את עצמן בפני שוקת שבורה", אומר הרצוג.

לדבריו, הסיבה להתפרצות המהירה של הנגיף בקהילות היא העובדה שהן בנויות על קשר אישי ועל אירועים חברתיים, שמתקיימים מדי ערב בקרבן. חוגים, לימודי עברית, לימודי קודש, אירועי מגבית או מפגשים אחרים. "ברור שמסיבות הפורים, שנחגגו בשמחה ובאהבה גדולה, היו תשתית לאירועי קורונה", הוא אומר.

כבר תקופה ארוכה שכל האירועים הללו לא מתקיימים, וגם קיומם של אירועים עתידיים נמצא בסימן שאלה גדול. למשל, מחנות הקיץ שמתקיימים בכל העולם, במיוחד בצפון אמריקה, ושלקראתם הכינה הסוכנות 1,500 מדריכים ישראלים. "רק במאי תהיה החלטה אם המחנות יתקיימו", מסביר הרצוג. "יש סבירות שרבים מהם לא יתקיימו, וזה מצער, משום שזו תשתית שמחזיקה קהילה, ומשום שהיא מייצרת את הדור הבא של המנהיגות".

אחרי פעולות החירום המתבקשות, עברה הסוכנות לשלב השני בהתמודדות עם המשבר העולמי, שבו היא בוחנת מהי הדרך לחבר את כל העולם היהודי, שפרוס בכל מקום על פני כדור הארץ, לשיח מאחד שישראל במרכזו, תוך מתן גיבוי ותמיכה. לשם כך מציעה הסוכנות שורה של כלי תמיכה עבור הקהילות.

"אם לפני 25 שנה היינו מדברים על הושטת יד לישראל, כיום אנחנו מדברים על הושטת יד מישראל לקהילות היהודיות", אומר הרצוג. "זו הפעם הראשונה שבולטת למרחוק המרכזיות של ישראל והיכולות שלה. בקהילות רואים שישראל שולחת מטוס אל־על למלבורן ובחזרה, 17 וחצי שעות לכל כיוון, כדי להחזיר 200 צעירים ישראלים. הם היו רוצים להיות שם.

"מכל העולם היהודי, ואני מדבר עם מנהיגים יהודים מכל העולם כל הזמן, כחוט השני עובר מסר מאוד חשוב: ישראל מצטיירת כמקום של שפיות ואחריות, עם מערכת בריאות מצטיינת, שלקחה אחריות והחלטות נכונות מלכתחילה. ואולי זה שם בפרופורציה את הביקורת והתסכול שנמצאים באופן טבעי בישראל".

ובעוד האהדה לישראל מתגברת, האנטישמיות הקלאסית תופסת פחות מקום ונמצאת בירידה. "באופן טבעי, האנטישמים הקלאסיים נשארים אנטישמים, כך שאנחנו רואים את חברי הגזענות הלבנה העליונה שחוגגים ברשת ומאשימים את היהודים", מבהיר הרצוג. "בשלב הזה, האצבע המאשימה בגין התפרצות הקורונה מופנית לעמים אחרים, ובראשם הסינים. אולם כאשר הגל יירגע, כנראה יחזרו להאשים את היהודים, כמו שאנחנו רואים בברוקלין או במקומות אחרים".

צפוי גל עלייה

הרצוג מעריך שבתום המשבר יהיה גל גדול של יהודים מכל העולם שיבקשו לעלות לישראל, ולכן על הסוכנות היהודית והממשלה לגבש ביחד תוכנית לקליטתו. עם זאת, למרות הקורונה, כאלף עולים הגיעו לארץ בחודש שעבר. "לאורך כל התקופה המשכנו לטפל בעלייה ללא הפסקה, תוך כדי הפעלת מגבלות נוקשות של משרד הבריאות והמועצה לביטחון לאומי", מבהיר הרצוג. "בכך שמרנו על איזו שפיות ארגונית ולאומית, תוך שאנחנו מראים שלעולם לא פסקה לרגע אחד העלייה לישראל באף מצב חירום, גם לא הפעם".

לדבריו, היו ביטולים מעטים, באופן טבעי, ממדינות שבהן נסגרו השערים לחלוטין. "העובדה שעלו אלף עולים מתחילת המשבר מעשרות מדינות, כולל עשרות עולים מאתיופיה, מדברת בעד עצמה", הוא מציין.

מבצע העלייה בתקופה כל כך מאתגרת לכל העולם מרוכז בסוכנות היהודית על ידי היחידה לעלייה, בראשות שי פלבר, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרד העלייה והקליטה, "שעושים עבודת קודש", לפי הרצוג. העולים החדשים זוכים לליווי מהרגע שבו הם עולים למטוס ועד שהם מגיעים למרכז הקליטה, שם הם מבודדים בדירות ומקבלים את כל הדרוש להם. גם אם זו עלייה ללא מרכז קליטה, אלא ישירות לדירות מוכנות מראש, יש מי שדואג להביא לישראלים החדשים שמבודדים בבתיהם את האוכל פעם ביום, לעמוד איתם בקשר כמה פעמים ביום, ולראות שלא חסר דבר.

"עשיתי שיחת זום השבוע למאות עולים צעירים בעלי מקצוע, שנמצאים באולפן ברודצקי בתל אביב", מספר הרצוג. "הם הגיעו לפני המשבר, היו אמורים לסיים את תוכנית ההכשרה האקדמית, ואנחנו מאריכים להם את השהות. אלו חבר'ה מדהימים, שכולם לבד בארץ, בבידוד מוחלט. דבר לא פשוט בכלל.

"סיפרתי להם שראיתי כתבה בערוץ 12 על מנהלת בית המלון לחולי קורונה ב'דן פנורמה' שעלתה מוונצואלה לפני כמה שנים. אמרתי להם, 'יום אחד אתם תהיו כמוה, ותסתכלו אחורה בגאווה ובחיוך על התקופה הזו'".

"אתגר עצום"

שיחות זום הן שיטת העבודה המרכזית של הרצוג בימים טרופים אלו. "אלו ימים עמוסים לעייפה", הוא אומר. "יש כבר מוסכמה עולמית ששיחות זום מהבית לא עושות את זה יותר כיף, כי אתה יושב כל היום מול המסך ומדבר, בעוד שבעבודה שגרתית יש לך זמן לצאת לאכול משהו, וכשאתה נוסע מטקס לטקס ומאירוע לאירוע, יש לך זמן לעצמך ברכב, לשמוע רדיו. כיום, מבוקר עד לילה אנחנו מנהלים שישה אזורים גיאוגרפיים שונים בעולם. לתאם שיחת מנהיגות שצריכה להכיל את כל מרחבי השעות מלוס אנג'לס עד אוסטרליה, זה אתגר עצום".

באמצעות השליחים של הסוכנות, התוכניות שלהם והשותפויות בין יישובים בארץ לקהילות בעולם, נשמר הקשר הרציף בכל האמצעים המודרניים. בין היתר, שימשה פלטפורמת פייסבוק של הארגון להעברת הופעה של המוזיקאי עידן רייכל, שנערכה בסלון ביתו ושבה צפו עד כה כמיליון בני אדם ברחבי העולם.

ובעוד שנראה כי אירועי העצמאות יבוטלו השנה, חידון התנ"ך - שנוסד על בסיס רעיון של אורה הרצוג, אמו של יו"ר הסוכנות היהודית - יתקיים באמצעים דיגיטליים. במקום מחנה התנ"ך המסורתי, נערכו הבחינות המוקדמות לחידון התנ״ך העולמי השבוע באמצעות אפליקציית זום, עם 64 מתמודדים מ־29 מדינות, שהשיבו בו זמנית בבחינה שנערכה ב־14 שפות, באמצעות בוחנים ומשגיחים מישראל, אשר עקבו אחריהם על ידי מצלמות רשת. ביום העצמאות ישודר הגמר בטלוויזיה, וגם בו ישתתפו הנבחנים באמצעות האפליקציה.

מלבד העלייה, אחד הפרויקטים הגדולים של הסוכנות בימים אלו בישראל הוא במסגרת חברת הבת שלה, עמיגור - חברת הדיור הגדולה בארץ, שמספקת פתרונות דיור לכ־7,000 קשישים, ניצולי שואה ויוצאי חבר העמים, שמתגוררים ב־57 בתי גיל זהב של החברה ברחבי הארץ. מתחילת המשבר נערכו בסוכנות מבחינת אספקת מזון, תרופות וחומרי חיטוי למוסדות, ושומרים על בריאות השוהים בהם, שנמצאים בקבוצת סיכון למחלה ושוהים בימים אלו בבידוד, כמו כל עם ישראל.

ובימים אלה, כאשר מועד סיומו של המשבר עדיין לא ידוע, חושבים בסוכנות היהודית על היום שאחרי ומתכוננים לקראתו. "ברור לנו שהקהילות תתכנסנה בתוך עצמן, קודם כל כדי ללקק את הפצעים ולשקם את השירותים החברתיים שלהן", אומר הרצוג. "נשאלת השאלה איך תיראה הפעילות היהודית בעולם. למשל, לגבי החוויות הישראליות בארץ בפרויקטים כמו 'תגלית' או 'מסע', ובפעילויות אחרות שהיו מביאות המוני צעירים. לא ברור מתי המנוע יתחיל לפעול שוב ותהיה התנעה מחדש של התהליכים השונים".

כחלק מהמחשבה על היום שאחרי, הקימו בסוכנות היהודית את הקרן להלוואות לעמותות יחד עם ארגון "עוגן". "הדבר המדהים הוא שהעם היהודי, למרות כל הלחץ, מתגייס להקים יחד איתנו את הקרן", אומר הרצוג. "לא פסה הסולידריות מהעולם".

ואם כבר בסולידריות עסקינן, אי אפשר שלא לתהות מה הרצוג חושב על ממשלת האחדות המתגבשת. "בלי להיכנס לפרטי המצב הפוליטי העכשווי, עקרון־העל חייב להיות אחדות בתקופת משבר שאין לה תקדים, כשרבע מהמשק מובטל", הוא טוען. "אלו מספרים שנראים דמיוניים. במצב כזה נכון שאם זה אפשרי, שיהיה שילוב ידיים לאומי כדי לצאת מהמשבר הזה. אני תמיד האמנתי בצורך באחדות, וזה בוודאי רצוי כעת"