בצה"ל סיימו את התוכניות להקמת בית חולים שדה לטיפול באזרחים חולי קורונה ולהפעלתו, בהתאם להחלטת הדרג המדיני. דיון במועצה לביטחון לאומי (מל"ל) בנושא צפוי בימים הקרובים.
בימים האחרונים הושלמו עבודות התכנון וההתאמות הנדרשות בצה"ל, באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) ובחיל הרפואה. על פי התוכנית, בית החולים יהיה עצמאי, אך יוקם ליד אחד מבתי החולים הגדולים.
המטרה היא שהצוותים הרפואיים של צה"ל יטפלו בחולי קורונה במצב קל עד בינוני ויסייעו בכך בהורדת העומסים מבתי החולים. אם מצבו של מטופל בבית חולים שדה יידרדר והוא יהיה במצב קשה, הוא יפונה מיידית להמשך טיפול בבית החולים האזרחי הסמוך. ההערכה בצה"ל היא כי בסמוך לבית חולים כמו רמב"ם בחיפה למשל אפשר יהיה לבנות מודל הפעלה מהסוג הזה.
בית החולים הצבאי המתוכנן יוכל לטפל בכ־300 חולים, בהסתמכות על צוותי הטיפול הצבאיים ועם תגבור קל של אנשי צוות רפואי ואחיות מהמערך האזרחי. אולם יש אפשרות לעבור גם לדרגת הפעלה שנייה, שבמסגרתה יוכל בית החולים הצבאי לטפל בכ־450 חולים. עם זאת, במקרה כזה הדבר יתאפשר רק אם יספקו לצבא עוד רופאים ואנשי צוות רפואי, שישתלבו בעבודת בית החולים הצבאי.
על בית החולים, אם וכאשר יוקם, יפקד קצין בדרגת אלוף משנה. בסבירות גבוהה יהיה זה סגן קצין רפואה ראשי, אלוף משנה נועם פינק, קרדיולוג במקצועו, שמכיר היטב את המערכת האזרחית.
הציוד בבית החולים יהיה צבאי, כולל מכונות ההנשמה, שתקינותן כבר נבדקה והן מוכנות להפעלה. את המכונות שהצבא לא יהיה זקוק להן לפעילות המבצעית או בבית החולים שיקים - הוא ישאיל למערכת הבריאות.
לטובת הקמת בית החולים, צה"ל יצמצם משמעותית את צוותי הרפואה במערך הלוחם. בצבא מעריכים כי להפעלת בית החולים דרושים כמאה רופאים וכמות דומה של פרמדיקים, שביכולתו לספק. באשר לאחיות, כאן תידרש השלמה ממערכת הבריאות, משום שבצה"ל אין הרבה אחיות רפואיות.
כל הציוד של בית החולים יהיה מהמחסנים של צה"ל, חלק גדול ממנו מחירום. מרגע ההחלטה להקים את בית החולים, בצבא מעריכים כי תוך שבועיים עד חודש ניתן יהיה להקים אותו ולסיים את ההכשרות הנדרשות לצוותי הרפואה.
מדובר במודל הפעלה חדש, שאינו מבוסס על מודל בית חולים שדה מוכר המתמחה בטראומה, שהפעילה ישראל בעקבות אסונות ברחבי תבל, תוך שימוש בצוות רופאים מנוסה ומיומן בתחום. הפעם המשימה היא לבנות כמעט מאפס בית חולים, ולמטרה שונה. זה אומר למשל להכשיר רופא גדודי במהירות להיות רופא מנשים שעובד עם אחיות, ולא כמו שהוא רגיל - עם חובשים בתאג"ד.
צה"ל: חשוב למגר את המגיפה בשטחים
הרמטכ"ל רב־אלוף אביב כוכבי קבע כי סגן הרמטכ"ל האלוף אייל זמיר ירכז ויוביל צוות מיוחד, שיתמקד בהשלכות הקורונה על הזירה הפלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה ויעסוק בין השאר בהגברת הסיוע לפלסטינים בהתמודדות עם המגיפה.
הרמטכ"ל קבע בעניין זה מדיניות, שלפיה יש להעניק באופן רציף וקבוע סיוע הומניטרי לרצועה ולרשות הפלסטינית ואף להעצים את המאמץ הזה. זאת, במקום לנהל אותו באופן בלתי סדיר ולא רציף.
מדיניות זו רואה בסיוע לזירה הפלסטינית אינטרס ישראלי מובהק, ביטחוני ורפואי. ניהול מאמץ זה נעשה במקביל לעבודת מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
כבר עכשיו נקבעה מכסה קבועה של דגימות לבדיקת קורונה. ערכות הבדיקה מועברות למתאם פעולות הממשלה בשטחים, והוא מחלק אותן לרצועת עזה ואיו"ש.
למרות השקט היחסי והאינטרסים המובהקים של הרשות הפלסטינית וחמאס ברצועת עזה למקד את פעילותם בהתמודדות מול הקורונה, בצה"ל בוחנים את השלבים הבאים וחוששים מחוסר היציבות שעלול להתפתח בהמשך - אם המגיפה תתפרץ בעוצמה רבה יותר בגדה וברצועה.
עד עכשיו בישראל סבורים כי ברשות הפלסטינית מתמודדים היטב עם התפרצות נגיף הקורונה. עם זאת, בישראל מתקשים להעריך את המצב שם באופן מלא, בעיקר משום שמספר הבדיקות המתבצעות ברשות נמוך במיוחד.
ההערכה בארץ היא שבסופו של דבר מדובר ביחידה גיאוגרפית אחת. לכן, גם אם ישראל תצליח לבלום את התפשטות המגיפה ולחזור לחיים לצד הקורונה, אם המצב ברשות הפלסטינית או ברצועה יהיה קשה, יהיו לכך השלכות קשות על ישראל, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה בריאותית.
לכן העמדה בצבא היא כי יש להשקיע בכך מאמצים כבר עכשיו, כחלק בלתי נפרד מהתפיסה הלאומית. עם זאת כרגע, כך נראה, הקשב לכך בישראל נמוך. בנוסף, במודיעין סבורים כי משבר הקורונה צפוי להאיץ את תהליכי הטלטלה וחוסר היציבות השלטונית בעולם הערבי.