על רקע האפשרויות שבוחנת ממשלת ישראל להקלות נוספות בסגר, שוחח הבוקר (חמישי) הכלכלן שלמה מעוז עם ניסים משעל וגיא פלג ב-103FM, ומתח ביקורת על הליך קבלת ההחלטות.
תסביר לי לאן אנחנו הולכים.
"בכלכלה הדבר החשוב יותר זה אופק, הם היו צריכים להגיד לאנשים, ואני רואה את זה בארצות הברית ובמדינות אחרות, ש'ב-28 לאפריל אלה ואלה יפתחו'. יש אופק, אנשים יודעים שיש אופק. פה אחת הבעיות זה שאין אופק. כלכלה לא יכולה לעבוד באי ודאות, ברגע שיש אי ודאות הדיכאון גדל והתסכול גדל. אנשים רוצים לדעת על פי הנתונים דהיום בבוקר מה אתם חושבים. את מי תפתחו, מתי תפתחו וכו'. יש מדינות שמודיעות כבר מעכשיו".
מדינות אחרות עזרו לנפגעים, למובטלים, במאות אלפי יורו או דולר, ואנחנו?
"מה שבישראל מתכוונים לתת שווה ואפילו לפעמים יותר ממדינות אחרות. אני עברתי על הולנד, גרמניה, איטליה, ניו זילנד ועוד. שיתנו לעצמאים 10,500 שקל, שזה סכום נאה מאוד ושווה להרבה מדינות אחרות בעולם".
אבל בפועל זה לא מגיע.
"הנקודה היא שגם בבירוקרטיה פה יש אי ודאות, אומרים אני אתן לך 10,500 - שואלים האנשים, מתי אתה נותן? השאלה זה לא הסכום, כי הסכום וההטבות שהממשלה מתכוונת לתת הוא טוב, הבעיה היא מתי אתם נותנים את זה. נקודה שניה, הריבית. הריבית גבוהה מדי, תיתן הלוואות בריבית 0 כי בלאו הכי האינפלציה שלילית".
אבל הבנקים לא נותנים להם הלוואות כי הערבות שהממשלה נמוכה למדי.
"אתה צודק, זו אחת הבעיות לעומת מדינות אחרות. באיטליה משתמשים בבנק ששייך למדינה לעשות את ההעברות, פה אין בנק ששייך למדינה יותר, יש את בנק הדואר אבל הוא לא בנק ולכן הממשלה עומדת מול הבנקים שרוצים למקסם את הרווחים שלהם, מטבע הדברים. יש פה בעיה מבנית - איך אני מעביר לכם את הכסף?".
אילו הדברים היו תלויים בך, מה עושים כדי לחלץ את המשק מהמשבר?
"קודם כל צריכים, אפילו אם יהיה שינוי בהמשך, איזה חנויות, מתי אני פותח - מעכשיו ועד אוגוסט, מתי אני מחדש טיסות לחו"ל. לצמצם את הבירוקרטיה ולהעביר את הכסף שהבטיחו להם, נניח 10,500 לעצמאים או כסף אחר. לתת כסף. אני מבדיל בין שני סוגי עסקים. נגיד צימר, אולם חתונות, צלם חתונות ומישהו שעושה מוסיקה - אני צריך לתת להם פיצוי גבוה כי הם לא יכולים לחזור לאחור, מה שלא מכרו בעבר לא יוכלו למכור ולהחזיר לעצמם במהלך השנה. הסוג הזה של האוכלוסייה או גני ילדים, פה חייב להזרים שיעור ניכר, אפילו פיצוי של 70-80% כי הם אלא יכולים להחזיר לעצמם. אני צריך להבחין בין עסקים רזים לשמנים, לאלה שרזים ומראים לי שיש להם יכולת ללמוד הכשרה מקצועית אני צריך לעזור, אבל אלה שאומרים לי אחרי שבועיים שהם לא יכולים להחזיק מעמד, כנראה שמלכתחילה העסק היה חלש.
"הנקודה החשובה ביותר, הממשלה בזבזה כסף כי הם היו בפאניקה. בחל"ת שעשו הם לא עזרו לשכירים, הם עזרו לעסקים השמנים, נגיד בתל אביב. הוא נתן להם אפשרות להוציא 70-80% מהעובדים, במקום על חשבונו, על חשבון המדינה ואז למדינה לא נשאר כסף, למי? עסקים קטנים ואחרים, ולכן הם מתלוננים".
אין הגיון בהנחיות, איקאה נפתח אבל שווקים סגורים.
"למה אולם מכוניות אפשר להיכנס? כשאני הלכתי לקנות מכונית, כמה היו בפנים? 3-4? למה אי אפשר בחנות בגדים להכניס ל-10 דקות? אפשר וחייבים לפתוח, כי אם לא יהיה לנו משבר סוציו-אקונומי מאוד חמור, פשיטות רגל שתשפיע לרעה על משפחות, חיי בני זוג, אנשים יישלחו יד בנפשם. מה פתאום איקאה ומכונית לא? למה לא יכול להיכנס לחנויות בגדים? בעיקר חנויות שפתוחות ברחוב, גם בקניונים אפשר. תנו לאנשים מועד תן להם תקווה. אם כל ערב מחכה ל-'מה אני אגיד לך היום בלילה', אי אפשר זה לא עובד ככה".