כשלים חמורים: הוועדה המיוחדת לנושא הקורונה, בראשותו של חה"כ עפר שלח ממפלגת יש עתיד-תל"ם, מסיימת היום (חמישי) את עבודתה והגישה דוח לסיכום פעילותה, הכולל המלצות ליישום מידי. הדוח קובע כי גופי החירום במדינה הוחלשו והודרו מטיפול במשבר, וכי על אף המאמצים, ההצטיידות במכונות הנשמה כשלה ולא הייתה עמידה ביעד כמות הבדיקות לאבחון המחלה. עוד נאמר בדוח כי מצבת כוח האדם לטיפול במונשמים נמוכה וכי קיים מחסור חמור במידע אמין ורלוונטי, שהיה עשוי לשמש לקבלת החלטות מושכלות וכן לצרכי מערך ההסברה.
"הוועדה משלימה היום את עבודתה, ומניחה המלצות ליישום מיידי. למרות זמן לא מועט להיערכות, משבר הקורונה נוהל באופן לא סדור, דבר שיש לו השלכות כלכליות וחברתיות קשות, שאיתן נתמודד עוד זמן רב. יישום ההמלצות שלנו והפקת הלקחים חיוניים, אם ברצוננו לצאת מן המשבר הנוכחי ולהיות מוכנים טוב יותר לעתיד", אמר חה"כ שלח, יו"ר הוועדה.
בדוח נאמר כי כבר בשנת 2007 עוצבה תכנית שתפקידה להכין את מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, וכי בפברואר 2018 הציג עוזר שר הביטחון להתגוננות את תכנית "נחשול בריא" – תכנית לאומית להיערכות לתרחיש מגיפה, אלא שבפועל, התכניות לא בוצעו. גופים כדוגמת רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהיו אמורים להוביל את ההתמודדות עם תרחיש שכזה, נוונו והוחלשו, ולא היו מעורבים כלל בהתמודדות עם הקורונה.
כמו כן, הוועדה קיבלה לידיה מסמכים שהוכנו על ידי מרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה (משל"ט), שהוקם בסוף מרץ כיוזמה של המוסד וצה"ל אחרי חודשיים שבהם לא הוקם או הופעל שום גוף אופרטיבי לעיסוק במשבר. בהדרגה התרחב המשל"ט מאחריות בתחום הרכש לתפקידי ביצוע אחרים, תוך גיוס היכולות העצומות של גופי הביטחון לשעת חירום. דו"ח הסיכום של המשל"ט, אישש רבות ממסקנותיה של הוועדה בדו"ח הביניים שלה וסייע לגיבוש ההמלצות.
הוועדה קובעת כי החודשיים הראשונים מאז הוכרזה הקורונה כמגיפה עולמית, לא נוצלו כלל להתכוננות להתמודדות עם המשבר, לא בהיבטי רכש ולא בהיבט של עבודת המטה וגיבוש תמונת המודיעין הנדרש לקבלת החלטות, ולא בהיבטי ההתכוננות המערכתית, כלומר הקמת קבינט, חלוקת תחומי אחריות בין גופי הממשל השונים וגיבוש מערכת הבריאות להתמודדות המנצלת את מרב המשאבים.
בתוך כך, הודגש כי לאורך כל דיוני הוועדה, עלה במלוא חומרתו המחסור במידע אמין, מקיף ורלוונטי, שישמש הן בתהליך קבלת ההחלטות והן להסברה לציבור. דוח מרכז השליטה של משרד הבריאות (המשל"ט), תיאר זאת במילים "היעדר מתודה, איסוף, ניתוח ואינטגרציה של המידע, והיעדר בניית תמונת מידע ויצירת ידע להתמודדות הלאומית עם הנגיף".
ממסמכי המשל"ט שהוצגו בפני הוועדה, עולה כי למרות עבודתם המאומצת של גופי מערכת הביטחון שהובילו את התחום, עמדה ההצטיידות בפריטים חיוניים להתמודדות עם הקורונה על שיעור נמוך יחסית למה שנדרש, ויותר מכך, המערכות הקיימות בשגרה במשרד הבריאות, ובראשם חברת "שראל", הוכחו כלא מספקות בעת חירום.
למרות העיסוק הציבורי הנרחב והיעד שהוגדר למכונות הנשמה, כ-7000 פרטים, עד לתחילת מאי, נוספו, נכון לעת הזו,רק 426 מכונות. תמונה דומה עולה ביחס לרכיבי מיגון שונים. המסקנה העיקרית היא שאין לסמוך, בעת מגיפה עולמית, על רכש בחו"ל.
עוד נאמר כי הפער המשמעותי ביותר להתמודדות עם תרחישי קיצון עלול להיות הפער בכוח אדם. במצבת הנוכחית לא יהיה אפשר לטפל כראוי ב-5000 מונשמים, גם אם יהיה מצאי מספיק של מכונות הנשמה, חומרי הרדמה וחמצן. המספר המקסימלי שבו יכולה המערכת לעמוד בתנאי כוח האדם הקיים הוא 3000 מונשמים בלבד, דבר העלול להביא אותנו ל"תרחיש איטלקי" בהיקף נרחב.
עוד מתגלה מהנתונים כי לא חלה התקדמות ממשי בתחום הבדיקות בחודשי המשבר, וכי הבדיקות בפועל לא עברו את סף ה-10 אלפים, באף אחד מימי חודש מאי. במקביל, לא חל שיפור של ממש בקיצור פרק הזמן הקריטי שבין הבדיקה לקבלת תוצאותיה, ניטור החולה וסביבתו וקטיעת מעגל ההדבקה.
הוועדה ממליצה בפרק המסקנות של הדוח על הקמה ומיסוד של הרשות הלאומית לשעת משבר, והעמדה של אדם בעל ידע וניסיון בהפעלת מערכות גדולות בראש, זאת לצד פעולות חקיקה נרחבות. המלצה נוספת היא לעצב בעבודת מטה משותפת למל"ל ולמשרדי הממשלה, את שילובם של גופי מערכת הביטחון בפעולתם של המשרדים האזרחיים: פיקוד העורף, רח"ל וגופים שעיסוקם בשגרה אחר, שיגויסו לטובת המאמץ הלאומי בעת משבר.
כמו כן, ממליצה הוועדה להקים מיד, עם הכרזת שעת משבר על ידי הממשלה, קבינט מצומצם מתוך חבריה, שיהיו חברים שבו השרים ההכרחיים. בנוסף, הומלץ על יצירת מערך הסברה חזק ויציב, שיתוגבר בשעת הצורך ביועצים חיצוניים מן השוק הפרטי ש"יגויסו למילואים".
לגבי מערכת הבריאות, ממליץ הדוח להגדיר אמצעים חיוניים, הנדרשים בכל מקרה של מגיפה, אסון טבע או אירוע רפואי אחר בסדר גודל דומה, כדוגמת מכונות הנשמה, ולקבוע קווי ייצור חיוניים במפעלים ישראליים לאמצעים אלה, כשם שהדבר קיים בתעשיות הביטחוניות ביחס לאמצעי לחימה מסוימים. על פי ההמלצה, משרד הבריאות יממן, מתקציב מיוחד, הצטיידות שנתית מינימלית באמצעים אלה.
עם התקרבותה של מגיפה אפשרית, יש ליצור טבלת סיכונים המשלבת גיל, מחלות רקע ושאר גורמי סיכון, ולעצב מדיניות ספציפית להגנה על מי שנשקף לו סיכון מוגבר ויש לתת לטיפול באוכלוסיות הסיכון עדיפות ראשונית בהקצאת משאבי החירום, כדוגמת פיקוד העורף ומשאביה של מערכת הביטחון.