פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח תל השומר התייחסה היום (שני) למחקר החדש של אוניברסיטת תל אביב, לפיו חמישה אחוזים מהחולים בישראל - אחראים על 80 אחוזים מההדבקות. היא הסבירה בשיחה עם בן כספית ואריה אלדד: "מפיצי-על יכולים להגיע משני כיוונים. זו יכולה להיות קונסטלציה – בן אדם שנמצא במקום מאוד צפוף, כמו בית כנסת או מקום אחר שנמצאים בו הרבה אנשים. למשל עובדים זרים שגרים בצפיפות, ואז בגלל הסיטואציה יש התפזרות של הנגיף".

היא הוסיפה בשיחה עם 103FM כי "לצד זה, ישנה תאוריה שיש אנשים מסוימים שאולי יש להם עומס מאוד גבוה של נגיפים בגוף. יכול להיות שהם מתעטשים יותר, מדברים יותר, או עושים כל מיני תנועות שגורמות לכך שיותר אנשים יידבקו".

כספית: "את אומרת בשפתך המכובסת, שאלה שיורקים תוך כדי שהם מדברים הם מפיצי-על, נקודה".
רהב: "יכול להיות, כן".
אלדד: "אבל יש לכך עוד תנאי, הם צריכים להיות לא חולים, נכון? כי אם הם חולים, הם נופלים למשכב ונשארים בבית. אבל אם הם מרגישים בריאים ולא סובלים מחום וחולשה קיצונית – אז הם מסוכנים".

"זה נכון, אבל מדברים על זה שלמשל אחד המורים מביה"ס הגימנסיה העברית בירושלים היה כנראה מפיץ-על, שהדביק הרבה ילדים", הוסיפה מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, " אני אומרת כנראה כי אין לי את כל הפרטים של החקירה, אבל אותו מורה כן היה חולה, ולכן זה תלוי עד כמה חולים". לדבריה, אדם שמאוד חולה קרוב לוודאי לא יבוא במגע עם אנשים, אבל אנשים ש'קצת' חולים כן הולכים לעבודה ועלולים לפזר את הנגיף.

אולי הגיע הזמן להגיד שבגלל שאנחנו במשבר הקורונה – מי ש'קצת חולה', שלא ילך לעבודה?
"זה הדבר הראשון שצריך להגיד, ואני אומרת את זה כל הזמן. למשל, רופאים בדרך כלל צריכים לבוא לעבודה אם הם חולים או לא חולים, אבל אנחנו משנים את ההתנהגות שלנו. מי שחולה – שיישאר בבית. אל תהיה גיבור ותבוא לעבוד, תחשוב קודם על זה שלא תדביק את הסובבים אותך".

אנחנו יודעים כבר יותר מה הסיכוי לגלות את כמות הנדבקים באוכלוסייה הכללית בעזרת בדיקות נוגדנים ובדיקות המוניות?
"זו שאלת מיליון הדולר. יש אולי 15 גופים שונים בישראל שבודקים את הקטע של הבדיקות הסרולוגיות השונות, יש המון בדיקות שונות בשוק, שהרגישות שלהן והספציפיות שלהן שונה. הבדיקות האלה עדיין לא מספיק מהימנות. אנחנו מצפים שלכל מי שהבריא מהמחלה יהיו נוגדנים בגוף – אבל אנחנו מוצאים שרק ל-70% יש נוגדנים, ו-30% בכלל לא מפתחים נוגדנים. אנחנו יודעים גם על-פי הבדיקות שעשינו ששיעור האוכלוסייה שנמצאה חיובית לנגיף הוא מאוד נמוך, אז אני לא יודעת עד כמה הבדיקות האלה תעזורנה לנו".

את בעצם מסנגרת פה שוב על משרד הבריאות, שחוטף ביקורת על זה שלפני שבועיים התרברב המנכ"ל בר סימן טוב שישראל רכשה 100 אלף בדיקות סרולוגיות ועכשיו הן יושבות ומתייבשות על המדף. רוב המומחים אומרים שבדיקות אגרסיביות בריכוזים גבוהים של חשד לקורונה, כן יכולות לעזור לנו לשלוט במגפה
"בוא נבדיל בין בדיקות סרולוגיות לבין הבדיקות שמאבחנות את המחלה. את הבדיקות המאבחנות אנחנו כן רוצים לעשות בכמויות, וכן עושים אותן. גם במקרה הזה יש בדיקות כוזבות חיוביות ושליליות, לכאן ולכאן. מבחינת הבדיקות הסרולוגיות, שיסייעו לנו לדעת איזה אחוז מהאוכלוסייה חיובי לנגיף – אנחנו דיי רחוקים מלדעת מהן הבדיקות הטובות, האם נוכחות הנוגדנים בדם אומרת שהאדם מחוסן ולא יידבק עוד פעם, ולכמה זמן הנוגדנים האלה נמצאים בדם. אני יכולה להגיד שעל-פי סקר שאנחנו עושים אצל עובדי בית החולים, מעט מאוד אנשים חיוביים לנגיף".

אלה חדשות טובות, נסיים איתן.