פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע שוחח היום (רביעי) עם בן כספית וינון מגל בתכניתם ב-103FM והתייחס לדבריו של ח"כ נפתלי בנט, והאשמותיו כלפי משרד הבריאות בנוגע לאחריות להכשלת מיזם בדיקות הקורונה במכון. כמו כן, התייחס סגל להיקף התחלואה בערים השונות ברחבי הארץ וחשף היכן קיימת מגמת עלייה בקצב ההדבקה.
מה מצבנו, יש גל שני?
"לא, אני לא חושב שעברנו את הגל הראשון, אז לא הייתי קורא לזה גל שני. אנחנו מפעילים את סקרי התסמינים מתחילת האירוע, זה חודשיים וחצי. באתר קורונה ישראל אנחנו קוראים לכולם להמשיך למלא מידע, זה מאוד חשוב ונותן לנו הרבה נתונים. לאורך זמן, הכלי הזה עזר לנו לראות התפרצויות מבעוד מועד וגם לראות את המגמות וההשפעות של כל מיני פעולות שעשינו. ראינו בממד תסמינים שאחרי הסגר הייתה ירידה דרמטית של 95% במרבית התסמינים. בשבוע האחרון ומיוחד ביומיים-שלושה האחרונים אנחנו מתחילים לראות עליה מאוד משמעותית בחלק גדול מהתסמינים, גם ברמה ארצית וגם במקומות ספציפיים".
באיזה ערים?
"כל המידע נמצא באתר. רואים עלייה בערים כמו באר שבע, חדרה וראשון לציון. צריך להדגיש שהיות והרבה מהתסמינים שאנחנו שואלים עליהם משותפים למחלות אחרות, יכול להיות שזה משקף התפשטות של מחלות ויראליות באופן כללי שמייצרות חלק מהתסמינים האלה. הדבר המשמעותי, יוצא הדופן ואולי הכי גדול זה התסמין של אובדן חוש טעם וריח, הוא מאד מבחין. מי שמאבד חוש טעם וריח צריך להיות זכאי לבדיקה. נכון להיום, לפחות לפי המדיניות הנוכחית של משרד הבריאות מבחינת הבדיקות ,הנושא של אובדן חוש טעם וריח לא נכנס לקריטריונים".
חה"כ בנט פרסם פוסט בו הוא טוען כי משרד הבריאות הרס את היוזמה של מכון ויצמן לערוך 60 אלף בדיקות ביום. הגיעו רובוטים שיכולים לבדוק כמות עצומה של בדיקות סרולוגיות, ומשרד הבריאות מירר להם את החיים עד שהעסק קרס. בר סימן טוב אמר שלא עמדו בתקן והבדיקות לא היו מספיק טובות. מה אתה חושב?
"אני חושב שהיה פה בלבול בכמה דברים. הטכנולוגיה הזאת היא באמת מדהימה אבל היא לא עושה את הבדיקות הסרולוגיות, אלו בדיקות שמתבצעות אחרי שכבר חלית ופיתחת נוגדנים. הבדיקות האמורות הן בדיקות PCR סטנדרטיות שבודקות האם כרגע הנגיף נמצא אצל הנבדק והאם הוא מדבק.
מה שפיתחו במכון זו טכנולוגיה שמשתמשת בכלים החדשניים שאנחנו משתמשים בהרבה מחקרים, שמרצפת את כל מה שנמצא בדגימה שנלקחה. צריך להבין שברגע שזיהית בבדיקה הזאת את הרצף של הנגיף, זה לא יכול להיות שלאותו אדם אין את הנגיף הזה, זה לא קורה באופן מקרי. לעומת זאת בבדיקת PCRהסיכוי שאדם יצא חיובי למרות שהוא לא נושא את הנגיף – קיים".
הסתבכתי.
"הטכנולוגיה הזאת מבצעת ריצוף וזו טכנולוגיה אחרת לחלוטין מהטכנולוגיה של ה-PCR. יש לה יתרון גדול כי היא מאתרת אדם חיובי הוא באמת נשא של הנגיף".
זה אומר שמשרד הבריאות טועה ובנט צודק?
"אני לא נכנס לעניינים, אני חושב שצריך כמו כל בדיקה, להעביר אותה תיקוף. בנוסף אני חושב שיש פוטנציאל גדול בטכנולוגיה הזאת בהרבה היבטים, היבט אחד זה היבט שמאפשר למקבל ולעשות אוטומציה לתהליך הזה בצורה רחבה ולהגיע לכמויות בדיקות מאוד גדולות, והיבט שני מבחינה טכנולוגית, זו טכנולוגיה מתקדמת יותר".
ההחלטות התקבלו לשם שמיים או בשם מלחמות אגו?
"אני לא יודע, אני לא נכנס לעניין הזה. אני אישית כן מאמין שכל הגורמים ומשרד הבריאות כולם רוצים הכול לטובת העניין, אני לא חושב שיש אינטרסים".
אתם מזהים בחדרה, באר שבע וראשון לציון סוג של התעוררות של הדבקה, אתם בדיאלוג עם משרד הבריאות?
"יש דיאלוג, אנחנו מעבירים את הדוחות שלנו ואנחנו עובדים בשת"פ גם עם הקופות וגם עם משרד הבריאות, ובאתר קורונה ישראל כל המידע שלנו חשוף, ניתן לראות את דירוג הערים וגם הנתונים עצמם זמינים. חשוב להדגיש שהרמה של התסמינים היא עדיין נמוכה ממה שהייתה בשיא המגפה, אבל בהחלט, בשבוע האחרון, התחלנו לראות עליות שלא ראינו כאן בארבעה שבועות האחרונים".
בתוך כך, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הפרופסור סיגל סדצקי, אמרה בראיון לכאן ב': "חשבתי שאולי הנגיף ילך לישון בחודש מאי וזה לא קרה. יש עונתיות בנגיפים אך זה לא קרה פה - אנחנו במצב שנזרעים זרעים מאוד מסוכנים. יש שלושה מצבים שבהם אנחנו סבורים שנכון לבצע בדיקות סקר: בתי אבות, בתי ספר ובמשפחות של המגעים כי שם ראינו התפשטות מהירה ונרחבת. השאלה היום מה משמעות המקרים שאנחנו רואים, לאן זה יתפתחו ומה צריך לעשות - זאת שאלת מיליון הדולר, ואין לכך תשובה חד משמעית".