על אף העלייה בתחלואה בנגיף הקורונה בישראל, הממשלה אישרה אמש הקלות נוספות, בהן פתיחת רכבת ישראל וענף התרבות. פרופ' מוטי רביד, מנהל בית החולים מעייני הישועה, שוחח הבוקר (חמישי) עם גיא פלג וניסים משעל ב-103FM, והביע תמיכה בהחלטה.

פרופ' סדצקי הכריזה שהגל השני כאן והקבינט התכנס ומשחרר את הרכבת, תיאטראות, מופעים, חתונות – איך זה מסתדר?
"אומר לך, בוא נאמר כך, תרשום - חריג. אני תומך בפעולות של הממשלה במקרה זה ואני אומר מדוע. אני לא יודע אם זה גל שני, זה לא גל שני, המגפה פה. הייתה ירידה במספר הנדבקים כי הציבור הקפיד על ריחוק, על מסכות ואנשים לא התקהלו. שיחררו את המשק, בעיקר פתחו את מערכת החינוך, והפתיחה לא לוותה במספיק הסברה ובמספיק אכיפה אולי, והציבור כמו כל ציבור, אגב זה קרה לא רק אצלנו".

אבל אתמול..
"תן לי להשלים, ואז התחילה הדבקה. ההדבקה כרגע ברובה המכריע בקבוצות צעירים, שמבחינה אפידמיולוגית זה טוב שהם נדבקים כי לאט-לאט אולי תיווצר חסינות עדר ואנחנו נראה ירידה. בינתיים מה שקורה הוא שכנראה הקשישים למדו להיזהר, ואולי גם הצעירים מכבדים את הריחוק מהקשישים, כי יש פי 10 חולים ממה שהיו לפני שבועיים, לא חולים – נדבקים, ואין יותר חולים, או יש אבל מעט מאוד".

אתה לא מתרגש מהנתונים של 300 חולים ליום?
"282 זה פונקציה גם של מספר הבדיקות, אל תשכח. מאז שהשר יולי אדלשטיין נכנס שונתה המדיניות עושים הרבה בדיקות. עושים הרבה בדיקות - מגלים הרבה נשאים".

אני לא יודע איך להתייחס לנתונים כי זה פועל יוצא של הבדיקות, לא? 
"אתה צריך למצוא יתר כי מה שאתה רוצה לעשות ואת זה עדיין לא עושים מספיק ואני מקווה שיעשו, אבל כרגע לא עושים מספיק, זה כשאתה מאתר נדבק, תבדוק את הסביבה שלו, תמצא מקרי מגע תבודד אותם כדי להקטין את ההתפשטות הלאה".

עדיין למיטב הבנתי התשובה היא לא ביום אלא שלושה ימים. זה פרק זמן לא סביר.
"נכון ועל זה גם, לא מלחמה, אבל על זה אנחנו מדברים ודיברנו עם כל מי שרוצה לשמוע בדרגים הממשלתיים כולל עם השר, אני התרשמתי שהוא מבין היטב את הבעיה, אין לי ספק שהמנכ"ל הנוכחי מבין את הבעיה כי הוא רופא, היה מנהל בית חולים ויודע טוב מאוד. אז צריך לקוות שבזה יהיה שינוי, כי בינתיים זה לא טוב".

מה הקו האדום עבורך שבו תגיד שצריך לעשות עצירה?
"אני לא יודע אם לעצור זה הפתרון, אני גם בדיעבד, אנחנו מניחים כן? שהעצירה שהייתה בהתחלה הייתה אפקטיבית, יש הרבה קולות ואני קטונתי מלהביע דעה בוויכוח הזה, אבל יש הרבה שאומרים שהעצירה הייתה מוגזמת ואפשר היה אחרת, אבל זה חוכמות בדיעבד. היום אני לא חושב שעצירה זה פתרון, הפתרון זה איתור מהיר, מה שעדיין לא עושים, ובידוד של מקרי מגע ואם כן עצירה - אז נקודתית. שכונה פה, שכונה שם, רחוב פה, רחוב שם. לא כללי כי אין לזה טעם, ואפילו לא עירוני. זאת אומרת, אתה מוצא 50 איש בעיר מסוימת? היום יש מספיק אמצעים לדעת איפה האנשים ולסגור את המקום לכמה ימים, עד אתה מאתר ובודק ושם בבידוד, ולא צריך לסגור עיר שלמה כדי לפתור בעיה כזאת. ככל שיש יותר אמצעים, מפטיש גדול לפינצטות, זאת השיטה שצריכה להיות".

יש שתי אסכולות. האחת, איתור אזורים אדומים, מוקדי התפרצות ושם נמקד את הבדיקות. שניה, צריכים לעשות נקודות ולנסות לבצע כמה שיותר בדיקות מכלל האוכלוסייה בלי קשר לאזורים.
"אני חושב שכל מי שאני מכיר מהאנשים האפידמיולוגיים שעוסקים בדברים, תומכים בשיטה הראשונה. מה שיותר איתור, מה שיותר בידוד, ואזורים אדומים לנסות ולמצוא את מוקדי ההדבקה. יש למשל בדרום תל אביב מוקד היה אפשר לבודד את האזור לכמה ימים, לעשות מסה של בדיקות, לאתר את רוב הנשאים, אף פעם לא תאתר את כולם, לבודד, ללכת למקום אחר. זה מה שצריך לעשות וזה מה שיעשו אני מניח. זה שפתחו את הרכבת זו חדשה נהדרת, אני טוען את זה כבר שבועיים, כי אפשר לפקח על הרכבת שלא תהיה צפופה מדי ואי אפשר לפקח על אוטובוסים שם מצטופפים כמו סרדינים. הגיע הזמן לחזור לחיים איכשהו ולעבוד בשכל ולא במאסות".