"מנכ"ל משרד הבריאות הנוכחי מתאים יותר לטיפול בקורונה מאשר בר סימן טוב"

פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית וראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, שוחח היום (ראשון) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM, ומתח ביקורת חריפה על טיפול הממשלה בנגיף קורונה: "אנחנו נמצאים באיזו שהיא נקודת צומת בה אנחנו צריכים לראות איך אנחנו ממשיכים להתמודד, בעיקר להערכתי לקראת החורף".

לדבריו, "היה שינוי מאוד משמועתי בשבועות האחרונים בכול נושא מדיניות הבדיקות, במיוחד אנחנו רואים בעליה בא-סימפטומטיים. אנחנו מוצאים אותם, אותו קצה קרחון שלפני זה בדקנו רק את הסימפטומטיים, עכשיו אנחנו מגלים חלק חדש יותר, שקודם לא ראינו אותו. אבל בעיקר צריך לומר שהבדיקות הסרולוגיות מראות שאנחנו רחוקים מאוד מרמת חסינות עדר ואנחנו צריכים לנקוט סדרה של פעולות. אין דבר אחד שיכול לפתור כרגע את הבעיה".

מה יכול לפתור את הבעיה? הרי אנחנו רואים שמספר הבדיקות לא עולה.
"בהחלט, אנחנו צריכים ללמוד לחיות בשגרת קורונה עד שיימצא חיסון והדבר הזה יכול לקרות גם תוך כדי שנה. אנחנו לא צריכים להיות בהיסטריה מצד אחד, ובשאננות מצד שני. המזל שלנו כרגע שאנחנו מצליחים עדיין להגן בצורה טובה מאוד, גם הרבה בגלל תוכנית 'מגן אבות ואמהות' אותה מוביל פרופ' נמרוד מימון מביה"ח סורוקה, כי הם בעצם האנשים שבסיכון הגבוה ביותר. אנחנו צריכים לעשות דברים בצורה חכמה, הייתה פתיחה של בתי ספר ואני חושב שזה היה דבר מצוין, אבל זה דבר שנעשה בצורה שהיא נחפזת מדי ממש מ-0 ל-100".

היית ממליץ להורים לא לשלוח את ילדיהם לביה"ס בימים שנותרו?
"הייתי ממליץ שכל בית ספר יעשה לעצמו את התוכנית, ובכלל הרבה יותר לבזר את הדברים. אני כן חושב שמה שהולכים לדון בו עכשיו, שזה הקפסולות, זה דבר נכון לעשות שחלק מהדברים יהיו אונליין וחלק מהדברים כן בצורה פיזית, כי זה מאוד חשוב לילדים. אני מציע לאנשים שאם יש אירועים של התקהלות, מאוד חשוב לא להיות שם, גם אם לכאורה זה מותר לפי הנחיות משרד הבריאות. מקומות שאנשים יודעים שלא הולכים לשמור על ריחוק פיזי, ואנשים לא משתמשים במסכות, זה דבר שהוא מאוד בעייתי".

ההנהגה שלנו לא עומדים בלחצים וכל הפתיחה וכל ההתנהלות הייתה רשלנית?
"זה לא מדויק, אני חושב שחשוב להבין שאנחנו לא יכולנו להמשיך בסגר המאוד חמור, זה משהו שאתה יכול לעשות פעם אחת במשך מספר שבועות, ואכן שיטח את העקומה האפידמיולוגית אבל אז המחירים אדירים. אנחנו צריכים להתנהג יותר בחוכמה ומתינות, ואולי הכי חשוב – להתכונן לחורף ולחזק את מערך המעבדות כי בחורף יהיו לנו המון מקרים של תחלואה עם חום ולא נדע להבחין. יהיה צריך להפריד בין קורונה ללא קורונה, גם הרבה יותר להכניס את קופ"ח לעניינים, הם עשו תוכניות מאוד יפות שאני מכיר אותן, לראות איך ממשיכים בשגרת הקורונה ובעיקר לחזק את מערך החקירות האפידמיולוגיות".

הרבה יותר דחוף לטפל בחורף?
"המצב עכשיו הוא בהחלט דורש התייחסות והתמודדות מורכבת, גם הנושא של ההתנהגות האישית, גם הנושא של חיזוק המערכים, אבל בהחלט, כן, החורף יהיה אתגר מסובך. תהיה אז הרבה יותר תחלואה, כמו שיש כל שנה, כולל בבתי החולים ובקהילה. בסך הכול, יש אמנם עליה מסוימת אבל עליה מתונה במספר החולים הקשים והנפטרים. אני ממש לא חושב שאנחנו צריכים להיות שאננים, אבל גם לא צריך עכשיו להיכנס להיסטריה. אנשים צריכים להבין שזו שגרת קורונה, נצטרך להמשיך לחיות ככה וגם להתמודד עם דברים שהם לא קורונה. כל נושא התרבות, איך מפעילים אותה בתקופה הזאת, איך כן ממשיכים עם בתי הספר של הקיץ. לא נוכל לסגור את הדברים למשך שנה עד שהקורונה תעלם".

לקיים אירועים אבל בסדר גודל קטן יותר?
"יש למשל אירועי תרבות בהם אתה נכנס לאולם והמקום הוא של ישיבה והוא מקום ברור, אירועים שבסופו של דבר מתפתחים למסיבה, ריקודים, דברים מהסוג הזה - אני חושב שעכשיו זה לא בדיוק הזמן וצריך שכול אחד יעשה לעצמו חושבים. גם אם הוא הולך לאירוע של חתונה, גם אם זה מותר, אם הוא יודע שלא שומרים על ההנחיות, זה דבר שהוא לא הכי חכם לעשות אותו, וודאי לאנשים מבוגרים שהם בסיכון".

עמוס הראל פרסם הבוקר, הצוות המייעץ למל"ל אמר שישראל איבדה שליטה על הנגיף ויש להטיל מגבלות חדשות ולקחת מפרופ' סדצקי את האחריות. ביקורת גדולה על הצוות הקודם שממשיך לנהל. לדעתך צריך להחליף?
"אני חייב להגיד שאני מאוד כועס על הכתיבה הזאת, אני גם נמצא באחד הצוותים שמייעצים למל"ל, יש 6 צוותים שמייצעים למל"ל, שפרופ' אלי וקסמן יעסוק בדברים שהיה אמור להיות אמון עליהם. מתחילת הדרך יש לו תיאוריה שאין א-סימפטומטיים ושקטיעת שרשראות ההדבקה הן הדבר הכי חשוב, אני מצטער לומר שאם בהתחלה הוא אמר שאין א-סימפטומטיים, אח"כ הודה שיש 25, 35, ועכשיו הוא מבין שהדבר הזה שונה. אני בהחלט חושב שפרופ' סדצקי חייבת להמשיך להוביל את המהלך הזה, רק צריך לתת לה את הכלים, לחבר את המרכז הלאומי לבקרת מחלות, את האגף לאפידמיולוגיה ולתת את הכלים למי שמבין באפידמיולוגיה ולא פיזיקאים ומתמטיקאים שיכולים לסייע ולעזור, לבוא ולעשות את הדברים".

השאלה הכי פשוטה שיכול לשאול עצמו המאזין הבוקר מעבר להררי המילים – ישראל נחשבה בתחילת הדרך, או כך רה"מ נתניהו הציג 'כאור לגויים', איך התמודדנו בצורה כל כך מוצלחת ועכשיו אפילו לאירופה לא מקבלים אותנו. מה קרה? איך קרה?
"אסביר, קודם כל הדבר הזה קרה לגבי המון מדינות, כי אנשים פשוט לא סבלניים. אני זוכר איך אנגליה, הציגו אותה בהתחלה כהישג מדהים, שהם ממשיכים את החיים וזה נכשל".

זה עבר תוך יומיים.
"אבל היה את היומיים האלה של התהילה".

פה היה יותר מיומיים.
"שבדיה אותו דבר, כל המדינות שדיברנו עליהן שהיו מאוד מוצלחות, אולי למעט יפן ששם באמת יש הצלחה מאוד גדולה, כולם חווים דברים מאוד מורכבים ובישראל הבעיה שלנו שאנחנו, זוכרים את השיר סקנדל או פסטיבל? אנחנו מתמודדים בהיבטים מסוימים בצורה מצוינת, ההחלטה לסגור את השמיים הייתה מצוינת".

נתניהו אמר את הדברים האלה.
"אני לא אחראי למה שרה"מ אומר, אני יכול להגיד לך כמי שעוסק בפנדמיות 20 שנה שההתמודדות שלנו במובנים מסוימים הייתה מצוינת ובמובנים רבים לצערי לא הפעילו את המערכות של ניתוח הנתונים וקבלת ההחלטות שתורגלו 20 שנה. אני מדבר על המערך של הראשות הראשונה לאשפוז, ושל רשות החירום הלאומית".

מה גרם לשגיאה?
"אני מדבר לא על החלטות שהן בהכרח שגויות, כי הרבה החלטות שהתקבלו נכונות, אלא איך מקבלים אותם ואולי לא פחות חשוב, איך אנחנו שקופים לציבור כי נושא האמון מאוד חשוב".

לא היינו?
"בהתחלה באוניברסיטת בן גוריון, התחלנו בפברואר ועשינו 12 סקרים של אוכלוסייה מייצגת, האמון בהתחלה היה מאוד גבוה במשרד הבריאות ולאחר מכן מעט ירד. אני מאוד שמח שפרופ' חזי לוי המנכ"ל החדש, נכנס לעניינים, הרבה יותר מתייעץ עכשיו וצריך פשוט להכניס עכשיו את כל הכוחות המעולים שכול העולם מתייעץ איתם, כמו המרכז הלאומי לבקרת מחלות".

בעצם זה היה כישלון של המנכ"ל הקודם?
"אני חושב שהמנכ"ל הקודם בוודאי ניסה ככל יכולתו להתמודד עם אירוע מאוד דרמטי, אני חושב שהמנכ"ל הנוכחי וודאי יותר מתאים להתמודד עם אירועים של חירום, כי זה פשוט הניסיון שלו כקצין הרפואה הראשי, וכמי שהיה ראש מנהל רפואה ומנהל בית חולים בדרום שקרוב לכל נושא עזה. אנחנו בעיקר צריכים להבין שיהיה פה, זה קצת כמו רכבת הרים, יהיו ימים יותר טובים, קצת פחות טובים, זו שגרת קורונה. אנחנו רחוקים מלסכם את הדברים, חשוב שתבינו את זה. אנחנו עדיין יכולים לשלוט בדברים, והחורף יותר מטריד אותי".