פרופ' חגי לוין, אפידימיולוג ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, התייחס הבוקר (שישי) בתכנית של ג'ודי שלום ניר מוזס ב-103FM להגבלות החדשות שייכנסו היום לתוקף. לוין הביע חשש, לדבריו, "שאנשים יאבדו אמון ויצפצפו על הכללים".
מה אתה חושב על ההגבלות הדרמטיות? אתה מבין מה קורה כאן?
"אני חושב שאף אחד מאיתנו לא יכול להבין מה קורה כאן, בעצם איך בכלל מתקבלות ההחלטות? למה הגענו למצב הזה? למה אנחנו לא מבינים שיש רק דרך אחת להצליח והיא לייצר קונצנזוס? לפעול בהיגיון על בסיס ראיות, יחד עם הציבור ולא נגד הציבור".
תסביר את התכל'ס.
"אקח לדוגמה את חופי הים. הכי בטוח באוויר הפתוח, כדאי שכולנו במקום להסתגר בבתים נצא החוצה, לשמורות הטבע ולחופי הים. אפשר להיות שם בלי להיות במגע הדוק עם אנשים אחרים, הסיכון להדבקה באוויר הפתוח קטן עשרות מונים מהדבקה במקום סגור. כולנו זקוקים גם לבריאות נפשית שלנו".
האופציה היא להיות סגורים בדירות, רוב ההדבקות קרו בבתים נכון?
"נכון".
אז הם מטומטמים? הם לא מבינים את מה שאתה אומר?
"לפי מה שפורסם זה המלצה של ראש המל"ל. יכול להיות שבסיכול טרור הוא מבין יותר ממני ומחברי לבריאות הציבור, אלב מה לעשות? ככה לא עושים בריאות הציבור. בריאות הציבור, אתה צריך לקבל החלטות הגיוניות על בסיס מה שאתה יודע, על איך המלה עוברת, לא על בסיס פחדים שיש לך. שמעתי את אחד השרים שאומר 'אני מפחד שאנשים מצטופפים כמו סרדינים בחופים'. כן, אבל האם יש שם הדבקה?"
הציבור שלו לא הולך לחוף בשבת.
"אנחנו חייבים להבין שהמשבר הזה איתנו להרבה זמן, לא לפעול בשליפות מהמותן באמצע הלילה. למה להגיע למצב הזה? הרי זה היה צפוי שתהיה עליה במספר המקרים, היה תרחיש מאוד סביר. אנחנו אמרנו במאי וביוני 'אל תחכו לחורף, כבר עכשיו ביולי-אוגוסט תיתכן עליה דרמטית במקרים, תכינו עכשיו תכניות, תפיקו עכשיו את הלקחים. תחזקו את מערך החקירות האפידמיולוגיות'. זה לא ייאמן שאנחנו מגיעים לישיבת לילה מאוחרת של דרג פוליטי, בלי שיש המלצות מקצועיות ברורות, בלי שיש תוכנית, בלי שיש דרך. זה פשוט, עשינו סקירה בינלאומית משווה של המדיניות בעשרות מדינות, אף מדינה לא מתנהלת ככה. כל המדינות שמתנהלות ומצליחות בהתמודדות, מתכננות תכניות, מיידעות את הציבור, מסבירות את הרציונל ומצליחות להתמודד. בניגוד לכל מכחישי הקורונה, נאחנו הכי חוששים מהקורונה, כל אחד מאיתנו צריך לראות את עצמו כאילו הוא נשא קורונה. אם אפשר לא להיפגש אז לא להיפגש, ואם אתה נפגש - אז בחוץ עם מסכות. אבל הדרך להשיג את זה היא על ידי עבודה עם הציבור, להבין את הסיכון. לא באכיפה ולא בהחלטות שרירותיות שאין בהן הגיון".
וגם הקייטנות עכשיו, אם הילדים לא יהיו שם הם יהיו בבתים ואמרנו שרוב ההדבקות קרו בבתים.
"נכון, מעבר לסיכון להדבקה. אתה לא יודע, הרי אם הילדים לא יסתובבו בקייטנות, מה הם יעשו? ילכו לבתים של חברים. כל יום לחבר אחד, במקום שתהיה לנו שליטה ובקרה ונוכל בתנאים מבוקרים לאפשר את הפעילות החיונית הזאת של קייטנות, במיוחד לילדים מתחת לגיל 10 שהם הרבה פחות מדביקים ונדבקים. אני חושש שיקבלו החלטה לא נכונה לבטל בפתאומיות את הקייטנות. אנחנו כולנו בפוסט טראומה, צריך להבין את זה. יש אנשים שממש בפוסט טראומה מהגל הראשון, מהסגר הכבד, מהתנאים הקשים".
אין אוכל להביא למשפחות, זה גם עניין.
"אנחנו במאי הוצאנו מכתב למל"ל שאנחנו מזהירים מהתופעה של היעדר ביטחון תזונתי. יש לנו נתונים על עלייה דרמטית במספר המשפחות שזקוקות למזון ושזקוקות למזון בריא. אנחנו רואים עליה במשקל בישראל, ירידה בפעילות גופנית, עליה בעישון - לדברים האלה יש השלכות קשות על הבריאות של כולנו, לא פחות מהקורונה. זה בריאות הציבור".
אם היית מנהל את המשבר, מה היית עושה?
"קודם כל הייתי משנה בכלל את דפוס הפעולה לדפוס מתכנן. מקים צוותי פעולה בנושאים שונים ובאוכלוסיות שונות".
הגבלת הבדיקות בקופות החולים זה דבר טוב או רע?
"זה בלתי נמנע, חייבים להבין - אנחנו במשבר אמיתי, במצב חירום ובמצב חירום תמיד המשאבים הם במחסור. אז בצד הצורך להגדיל את המשאבים כולל בדיקות המעבדה שקראנו עוד בפברואר ובמרץ לעשות את זה, צריך להבין שבסוף לא יהיה ניתן לבדוק את כולם. צריך להגדיר מטרה, אין לנו מטרה".
מה היית עושה עכשיו?
"להגדיר מטרה משותפת, לחיות עם הקורונה, כמה שפחות מתים אבל כמה שיותר פעילות חיונית לחיים. למנוע התפרצויות, למנוע הדבקה של אוכלוסיות בסיכון. הייתי בודק מה הצרכים של אנשים, מה יעזור להם להימנע מקרבה פיזית, והייתי מקשיב לאנשי המקצוע. זה לא שאני יכול בדקה לפרט בדיוק את כל הצעדים, אבל הייתי ממקד את הפעילות למניעת פעילות בתנאים סגורים ששם יש סיכון להדבקה, ומעודד פעילות באוויר הפתוח שגם טובה לבריאות הנפשית והגופנית שלנו, וגם שם יש הרבה פחות סיכון להדבקה".
גם גני אירועים לצורך העניין?
"זה תלוי בדפוס הפעילות. בחתונה".
אנשים במודעות, למה לא?
"קודם כל את אמרת, אם המוטיבציה היא פנימית זה כבר הדרך הנכונה, אבל ספציפית חתונה זה אירוע חברתי. הרי איך אפשר לא לנשק את הכלה? לא לרקוד? צריך להתבסס על נתונים, ראינו בנתונים מהארץ ומהעולם שחתונות הן מוקדי הדבקה. כמו שנתנו לנו הנחיות מנותקות מהמציאות – 'סעו באוטובוסים ופתחו חלונות'. בואו – צריך חיבור למציאות, לשטח, לציבור".
ממשלה ללא לב. גם לך מרגיש שאין אמא ואבא?
"בתור רופא, אני תמיד וכך אני מלמד את הסטודנטים לרפואה מה שלמדתי בחיים, למטופל לא אכפת לו כמה אתה יודע עד שהוא יודע כמה אכפת לך והאכפתיות הזאת היא חשובה".
היא לא קיימת, אתה מרגיש שאין אמא ואבא שדואגים. אני ממש בחרדות, לא מרגיש שמטפלים.
"ההודעה שיצאה מהממשלה אומרת מההגבלות אבל אין בהודעה שום דבר שאומר מה נותנים לנו, איך מגנים עלינו, איך עוזרים לנו. הסיכון אמיתי, אני מאוד דואג שאנשים יאבדו אמון, יצפצפו על הכללים".
כמו עידן רול, ח"כ שקרא לא להישמע לסגר.
"צריך להית מחוברים לציבור, ושוב, כל הכלים המשטרתיים, אומרים 'איך שוטר ידע לאן אתה הולך?' שוטר לא צריך לדעת לאן אתה הולך. זה לא עניינו. אתה צריך להבין, במודעות פנימית שאם אתה קופץ לחבר אתה מסכן אותו ואותך, דבר איתו בטלפון. ההורים שלי גרים 200 מטר ממני, מה לעשות? אני עושה להם שלום מהמרפסת, מדבר איתם בטלפון. אין מה לעשות, זה צו השעה. זה לא יקרה על ידי זה שיכו בנבוט עוד יותר חזק ועוד יותר חזק, זו לא הדרך".