יונתן ספידי קול, מעצב תאורה, שלא עובד מאז תחילת משבר הקורונה, שוחח הבוקר (שישי) עם ניסים משעל על מצבו הכלכלי, וסיפר ששכנים משאירים לו אוכל ליד הדלת: "תשמע, זה סיטואציה לא פשוטה. בתור גם עצמאי וגם שכיר אתה נופל בין הכיסאות. אני ביום שני פשוט, איבדתי את זה טוטאל. לקחתי את הרגליים והלכתי לביטוח לאומי אמרתי 'תמות נפשי עם פלישתים אני פוגש היום מישהו'". הוא סיפר ב-103FM כי "ב-9:20 בבוקר כשהחניתי את האוטו בפנגו, נכנסתי פנימה רק ב-13:15 כי אין תורים ורק מי שקבע תור. אמרתי לו – 'תקשיב טוב חמוד, אני היום רואה פקיד גם אם אני תופס אותו באוזן כשהוא יוצא מהבניין. אני היום רואה פקיד, לא יעזור לכם כלום. מה-12.3 אני לא עובד שקל, לא נכנס'".
ספידי קול סיפר על האירועים מרגע כניסתו לביטוח לאומי: "ישבתי מול פקידה נחמדה, אמרתי לה שאני בחל"ת ושלחתי את כל האישורים שביקשו. אז היא אמרה לי אתה עצמאי, ולא זכאי למענק כשכיר. אני אומר לה – 'את אמיתית? אתם ממרץ משחקים איתי, ואת רק עכשיו נזכרת להגיד את זה'? היא עונה לי - 'כן, תלך לחדר ליד, תסגור את התיק של העצמאי, תחזור אליי ואני מקווה שתוך שבוע יהיה לך כסף'".
מעצב התאורה הוסיף: "תגידו לי, אתם השתגעתם? המדינה הזאת נדפקה לגמרי? אם אני לוקח את כל הכסף שאני משלם ביטוח לאומי ושם אותו בפניקס, מגדל או כלל ועושה תוכנית שטובה לי, לגרוש עם 3 ילדים שמשתכר X כסף בחודש ואני רוצה לדעת שיש לי Y כסף כל חודש אם קורה משהו חס וחלילה. אתה יודע כמה כסף הייתי מקבל באופן פרטי עכשיו?".
"הכל פה מסובך וקשה ועקום, העיקר הבחור מבלפור מחלק לנו מתנה 750 שקל. מה אני אמור לעשות עם ה-750 שקל האלה? לשלם ארנונה שאני לא משלם ארבעה חודשים? או אולי חשמל כדי שלא ינתקו אותי? או אולי מים כדי שהילדים יוכלו להתקלח? מה אני עושה עם ה750 שקל האלה? מה אני אמור לעשות? זה לא נורמלי", הוסיף, "ועד הפעולה שלנו שקם וישב באוהל מחאה חודש מחוץ לכנסת הלך ועשה יוזמה – 'חבר'ה, מי שלא צריך את ה-750 תעבירו אלינו. נעשה מגבית ונחלק את זה לכולם'". מעצב התאורה אמר: "הוא אומר, ביבי, זה בשביל להניע את הגלגלים, שהמשק יחזור. תגיד, אתה חי פה בארץ ישראל? את ראש ממשלה של מדינה, אתה חי במדינה הזאת? אני גר 100 מטר קו אווירי מקניון בחדרה, אתה יודע מה הולך שם? איזה תורים ופיצוץ במסעדות? מי שיש לו כסף מוציא כסף, אין לו בעיה. מי שאין לו כסף, אנשים לא מבינים מה זה אין לו כסף".
אמרת לי שאין לך דלק לנסוע להפגנה מחר.
"איפה אני אסע? מאיפה אני אסע להפגנה מחר בערב? איך? עשו הפגנה בירושלים, ארגנו אוטובוסים. עלינו לירושלים באוטובוסים. איך אני אסע? עם איזה דלק אני אסע? אני שומר את הדלק הזה ליום ראשון כשאני צריך לקחת את הילדים חזרה לבית של גרושתי".
סיפרת לי על חבר שלך, טכנאי שעזב את הבית.
"אתה עושה לי צמרמורת עוד פעם. אני ממקימי ארגון הטכנאים, ומישהו מהארגון פנה וסיפר לי שהוא עוזב את הבית. אני אומר לו – 'למה נשמה? מה קרה'? הוא אומר לי – 'אני לא יכול לראות את אשתי, היא בדיכאון אחרי לידה, אני מפרנס יחיד ואני לא עובד ממרץ'. הוא מסדר קווים של מיקרופונים על הבמה, בחור שעובד על כל הבמות של ישראל, האישה לא מוציאה חלב מהשד, לא יוצא חלב. היא הולכת לשכנה, שילדה פחות או יותר באותו זמן, נותנת לשכנה את התינוקת כדי שהיא תניק את התינוקת. אתה מבין בכלל על מה אנחנו מדברים?"
כי אין לה אוכל?
"היא לא אוכלת, היא לא במצב נפשי לאכול ולהתמודד עם הסיטואציה שאין כסף בבית. אנשים לא מבינים, זה לא סיסמאות, זה אפס במקרר. זה חלב פג תוקף במקרר, מאיפה נביא? אנשים לא מבינים את המרוכבות הזאת, סאונדמן בן 62, כל החיים שלו מפרפר על כל הבמות, מעולם לא התחתן, מעולם לא הביא ילדים כי זה לא סגנון חיים למשפחתיות - אין לו אוכל בבית. הבן אדם שותה כוסות קפה חם, קפה שחור חם, כדי לדכא את התיאבון. אנשים לא מבינים באמת את המצב הזה. אני לוקח חצי קילו פסטה מהסופר, מבשל ודואג שיספיק לשתי ארוחות לשלושה ילדים, למה? כי אין. זה לא סיסמאות, זה לא קלישאות, זה אנשים. הלוואי ואף אחד מהאנשים ששומעים אותנו עכשיו לא יחווה את זה לעולם, אני לא מאחל את זה לאויבים שלי. אין אוכל בבית, אין, אין אוכל. אין אוכל. אתה עושה מתמטיקה של להעמיד סיר של פתיתים לילדים עם חמישה שקלים וקצת רוטב, חשמל, ומים ואולי יותר זול להביא מגש פיצה ב-20 שקל מהשכונה אבל מאיפה תביא 20 שקל פיזית? כי אין לך שטר של 20 שקל".
איך אפשר לעודד אותך?
"את האמת? חלילה, לא משהו אישי, זה לא 'רק לא ביבי', אבל תוציאו אותו משם ותכניסו את הצבא או מישהו שיודע מה הוא עושה, לא מודיעים למדינה ביום חמישי בערב 'מחר סגר', לא מתנהלים ככה. תנו לנו מישהו שיודע מה הוא עושה, לא מישהו שמונע מפחדים, זה לא עובד, ככה לא בונים חומה, זה לא עובד, לא הכלכלה ולא הבריאות הנפשית שלנו במדינה. אני בורג קטן במערכת, יש לנו מאות טכנאים בבעיה הזאת".