שלווה זלפריינד, גננת בגן ילדים עירוני בפתח תקווה, נפטרה הערב (שישי) כתוצאה מנגיף הקורונה. "שלווה הייתה גננת מדהימה וחינכה ילדים רבים בעיר, יהי זכרה ברוך", הספיד אותה ראש העיר, רמי גרינברג. היא הייתה בת 63 במותה.

מדובר בטרגדיה נוספת שניחתת על המשפחה לאחר שלפני ארבע שנים, בעלה אלכסנדר, משגיח כשרות, חזר מהעבודה בנת"צ בז'בוטינסקי, חצה את הכביש ונדרס על ידי אוטובוס בציר מוגדר כ"ציר הדמים". המוות שלו היה מכה קשה למשפחה ועבורה, אך היא ניסתה להמשיך כרגיל בעבודתה.

שלווה נחשבה לאהובה מאוד על ההורים והילדים. היא הייתה גננת בגן ממלכתי-דתי למרות היותה חרדית. הרישום אליה תמיד היה במספרים גבוהים. לקראת השנה הבאה היא יועדה לעבור לעבוד בגן גדול יותר במתחם נחלים בהדר גנים, והיא דאגה בנוגע לאופן ביצוע המעבר.

לפני כשבועיים כתבה בקבוצת הווטסאפ של הגן: "קיבלתי כמה טלפונים בימים האחרונים מגורמים מוסמכים שכנראה ונדבקתי בגן... ודאי ראית שכתבתי בעבר כי אני מבקשת לקחת אחריות מאחר ואני בקבוצת סיכון. והנה- אשר יגורתי... בא! ידוע בודאות לרשויות על משפחות שהפרו בידוד או שלא מילאו אחר הנחיית העיריה לא לשלוח ילדים שיש בביתם בן משפחה בידוד. על אנשים כמוני, באה להגן ההנחיה... לצערי, היו שהעדיפו לשלוח את הילד בגן מתוך הרגשת ה''סמוך'' הישראלי תוך פגיעה אנושה בערך חשוב של ''ערבות הדדית'' ו''לא תעמוד על דם רעך''. 

"לי זה כבר לא משנה ממי נדבקתי ומי הפר בידוד. היו לי ניסים גלויים וזה שאני כותבת לך כרגע זה בכלל לא מובן מאליו...אבל אני פשוט מתחננת ומבקשת עבור הסבים והסבתות, השכנים והדודים המבוגרים שמקיפים אותנו ולא מגיע להם למות! גם אם יש להם מחלות רקע כאלה ואחרות... אני חלילה לא מאשימה אף אחד! שלא יובן כך מדבריי. יד ה' סובבה את הנסיבות והיא זו אשר הוציאה אותי מהמצב הקשה בו הייתי... נכון... בידוד לילד קטן היא חוויה לא נעימה, אבל היא עוברת תוך מקסימום שבועיים. אפשר למצוא המון סיבות ותרוצים למה אנחנו לא חייבים לשמור בידוד. ואפשר רגע אחד להיות שותפים להצלת חיים אמיתית. לחנך את ילדינו לערבות הדדית, לכבוד האחר ולשמירה על החיים.

"אובדן של אדם קרוב, או הידיעה כי מישהו חלה בגללך, קשה פי כמה וכמה מבידוד של שבועיים... יתכן והדברים קשים לקריאה. אבל נכתבים בדם ליבי ובתפילה שאזכה בקרוב לצאת ממסע היסורים שקבלתי באהבה מאיתו ית'. מאחלת בריאות איתנה לכולם ורק בשורות טובות. אני ב"ה מתאוששת והשלב הקשה ביותר של המחלה, כבר מאחורי. ואם יהיה מישהו אחד שיקרא את הדברים ויבין את ההשלכות של חובת הבידוד. והיה זה שכרי. אוהבת באמת כל אחד ואחת מכם, חיבוק גדול לילדים".