דיון נוסף בנושא ייערך מחר: ועדת הקורונה סיימה היום (ראשון) את הדיון בנושא החמרת המגבלות לאזרחים בצל העלייה בהיקף התחלואה, וציינה כי תדרוש החרגות במספר מגזרים במשק וכן במוקדים שהיוו את מרכז הדיון בנושא בימים האחרונים. הוועדה צפויה לדרוש את פתיחת חופי הים ובריכות השחייה במהלך סוף השבוע, וכן ביקשו מהממשלה להסכים להמשך מתווה "התו הסגול" מבחינת מסעדות שלהן אזורי ישיבה חיצוניים, וכן לאפשר 35% מבחינת התפוסה בפנים, בדומה לנוהל שמונהג בבתי המלון.
עוד צויין כי מבחינת מקומות עבודה, תדרוש הוועדה לאפשר תפוסה של עד 35%. בחדרי הכושר, סוגיה עליה נלחמה יו"ר הוועדה, יתבקשו לשנות את היחס לתאמן ל-10 מטר לאדם, בניגוד ל-7 מטרים שהונהגו עד היום, ולמצוא דרך בהם ניתן יהיה להחריג אותם ולאפשר את פתיחתם וכן את פעילותם הסדירה של מכוני הסטודיו.
מבחינת אטקרציות חיצוניות כמו גני חיות וכן אתרי תיירות באילת, יבקשו לאפשר את פתיחתם כדי למנוע ריכוזים של תיירים בבריכות בבתי מלון או באתרים הבודדים שיוותרו פתוחים.
בתוך כך, סגן שר הבריאות יואב קיש התייחס במהלך הדיון להחמרות לציבור ובראשן לכוונה לסגור את חופי הים לרוחצים. קיש הודיע על כוונתו להציע תכנית חלופית, ואמר כי "אמליץ לממשלה לחפש מתווה שיאפשר להשאיר את חופי הים פתוחים בכפוף לכך שימנעו התקהלויות".
"ההבנה שלנו היא שאנו במגה אירוע, שאם לא נעצור אותו עכשיו - בעוד שבוע שבועיים נגיע בוודאות לסגר", הזהיר קיש. "אני מקווה שאני טועה. ההרגשה שלנו שהטנקים ברמת הגולן שועטים ואנו רוצים להביא תגבורת ולא נותנים לנו. אנו היום סביב 250 חולים קשים. אם נגיע לאלף, באותו קצב הכפלה כפי שיש היום, אנחנו נקרוס".
במהלך הדיון התייחס קיש למחסור בנתונים אודות שיעורי ההדבקה בחדרי כושר ובבריכות ואמר: "בכל העולם, לא רק בישראל, אין נתונים כמו שאתם מבקשים. אני לא חושב שמדינת ישראל יחידה בנושא חדרי הכושר. אני לא יכול לספק נתונים ספציפיים אבל זאת המציאות. חדר סגור עם מערכת אוורור סגורה ואנשים בלי מסיכות - זה פוטנציאל הדבקה. בחוץ, כל עוד אין התקהלות - אין בעיה".
הדיון נערך על רקע הסערה סביב הדחתה של יו"ר ח"כ יפעת שאשא ביטון, והדיון נסוב כאמור סביב הצווים שהממשלה אישרה בסוף השבוע להגבלת פעילויות במשק ובכלל זה סגירת מסעדות ("בתי אוכל"), חדרי כושר ובריכות שחיה. "יש פה השלכות בריאותיות נוספות", אמרה שאשא ביטון, "השלכות כלכליות נפשיות חברתיות. אנו באמת מנהלים מערכה רב מימדית ולכן בוועדה הזו יש עלינו את החובה לבחון את כל האספקטים הללו ולראות איך אנו מביאים את האיזון העדין שבין המאבק במגיפה לבין המחיר הכבד שאנו משלמים בתחומים הנוספים".
לדבריה, בכל שאלה ובכל הגבלה תמיד נשאל מה הנזק הכלכלי אל מול התועלת הרפואית, ונקבל את ההחלטות בהתאם לכך. "כמובן שאנחנו רוצים, בדיוק כמו כולם, לקטוע את שרשרת ההדבקה ולמנוע את התפשטות הנגיף, אבל אנחנו צריכים לראות שאנחנו לא שופכים את התינוק עם המים, ויוצרים נזק כלכלי ונפשי עצום".
שאשא ביטון הדגישה: "אנו יודעים שיש לנו לפחות חצי שנה אם לא שנה, והשאלה שצריכה להיות זה לא אם אנו פותחים את המשק, אם לא אלא איך אנו פותחים ואיך אנו מנהלים שגרת חיים ומה אנו צריכים לעשות כדי לחיות בצל הקורונה. לא בטוח שהמגבלות הם הפתרון הנכון והמלא".
בהמשך היא אמרה: "אנחנו לא מאפשרים לאנשים גישה למרחבים הפתוחים כמו ים ובריכה, שמאפשרים לעשות משהו בשביל הנשמה - זו רק דוגמה קטנה לכך". חברת הכנסת אמרה עוד כי "חשוב לי שניקח הגבלה הגבלה וננסה להבין על איזה היגיון ונתונים היא יושבת, ובסוף נקבל את ההחלטות הטובות עובר הציבור גם בריאותית גם כלכלית ונשכלל את הכל".
"מתוך אחריות אישית יצאתי לשטח למסעדות, לבריכות ולחדרי כושר וזה פשוט תענוג. מרווח. יתכן שאנו צריכים לחשוב איך אנו מאפשרים פתיחת של כל המקומות האלה אפילו בתו סגול מחמיר", הוסיפה יו"ר הוועדה. חברת הכנסת הילה שי וזאן (כחול לבן) אמרה בדיוק: "אם הנגיף פה כדי להשאר אולי אנחנו צריכים ללמוד לחיות אתו גם במסעדות וגם בבריכות שחיה".
חברת הכנסת מרב מיכאלי (עבודה) הסבירה כי "הוועדה צריכה להגן על התפקיד המקורי של הכנסת, של חברת וחברי כנסת. אין מה לעשות. החוכמה לא לעולם נמצאת במקום אחד. גם הממשלה מה לעשות לא כל החוכמה נמצאת בממשלה". היא ציינה כי "בכנסת הדיונים פומביים, לכן הם כל כך חשובים והמסקנות צריכות להיות עניינות לטובת מיגור המחלה ושמירת הפרנסה והיציבות הכלכלית. העובדה שזה הפך לזירה של כיפופי ידיים היא לרעת האזרחיות והאזרחים וחבל שזה כך".
המשנה ליועמ"ש: "אם היה תלוי במשרד הבריאות - מזמן היינו בסגר"
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורך הדין רז נזרי אמר בדיון "האיזון הנכון. הכנסת מאפשרת לממשלה לקבל החלטה מידיית. זה לא גומר את הדמוקרטיה. הראייה שהכנסת נדרשה לכך וחלק אישרה וחלק לא". לדבריו, כל יום קובע וכל יום חשוב. "אז נחכה שהכנסת תתכנס? הנגיף עובד בשישי שבת וגם הממשלה", הסביר, "ההחלטה היא שלכם. גם אם הנתונים וההדבקות לא השתנו בחדר כושר ספציפי המצב הכללי החמיר. אולי הפעם זה יספיק בעיניכם לאשר את הצווים". בהמשך עקץ את משרד הבריאות ואמר: "אם זה היה תלוי בפרופסור גרוטו ובמשרד הבריאות כולנו היינו כבר בסגר כללי כבר לפני כמה שבועות".
ח"כ שאשא ביטון הוסיפה: "עלינו להסתכל על האחוזים ולא על המספרים המוחלטים. רק כך נוכל ליצור תמונה אמיתית בכדי לקבל את ההחלטה הנכונה. כשאנחנו שומעים בשבוע שעבר על 1,900 נדבקים ביום זה מבהיל מאוד אך זה מתוך 30,000 בדיקות שנערכו באותו היום".
סמנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו אמר בוועדה: "אני חייב להודות שאני מודאג מהמצב - בתי החולים עמוסים בחולי קורונה, יש לנו במחלקות קורונה מעל 550 חולים במצבים שונים. אנחנו עדים למצב שבו מערכת הבריאות על הקצה, והעומס הזה גורם להם למצוקה. לצערי, אפשר להסתכל קדימה במבט מודאג". לדבריו, מספר החולים הקשים יעלה, וגם היום אם נסגור את המשק ואף אחד לא ייצא מביתו נראה את המשך ההדבקה והתחלואה של כאלה שהספיקו להידבק.
"לכן, אנחנו לא במצב של שגרת קורונה, אנחנו רוצים להגיע למצב של שגרת קורונה", הוסיף, "אני מרגיש סוג של בגידה או אולי תחושה לא נעימה. ישבתי עם חיים כהן והמסעדנים ואמרנו להם שאם מצב התחלואה יחמיר נאלץ לסגור. אנחנו לא בשגרת קורונה, אלא בשגרת חירום של קורונה. אם נוריד את מספר הנדבקים נוכל לפתוח בחזרה". הוא טען כי "הסיכוי שייכנס חולה קורונה הוא גדול פי עשרות מונים ממה שהיה, ועכשיו בעלי המסעדות באים ואומרים שלא הסברנו את זה".
גרוטו הוסיף עוד כי "בתחילת המגפה לא היו תבחינים ברורים להגדרת חולה קשה, וכל בית חולים הגדיר זאת לעצמו. אט-אט משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי גיבשו תבחינים להגדרות אלו". הוא הדגיש כי "באפריל-מאי הייתה תוספת תמותה של כ-200 חולים שברור שלמגפה יש השפעה על כך. חודשי יוני-יולי טרם סוכמו".
"ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם במספר החולים המאומתים מבין הנבדקים", הסביר, "פחות אוכלוסייה מבוגרת נבדקת, ונרשמת עליה בתחלואה ובמיתה אצל הצעירים מגיל 65". לדבריו, אדם אחד יכול ליצור שרשרת הדבקה עצומה: ברעננה כל הנדבקים ממסיבת סיום אחת, בדימונה – מחתונה אחת וכד'. מעת פתיחת מוסדות החינוך – חל זינוק במספר הצעירים הנדבקים. הוא ציין: "אין נתונים משמעותיים להדבקה בבריכות שחייה. לגבי חופי רחצה אין לנו כוונה לסגור אותם רק לגבי סופי שבוע".
מרבית מקרי ההדבקה התרחשו בבתים
מהנתונים שמשרד הבריאות העביר לוועדת הקורונה עולה כי 1,474 מתוך 2,227 מקרי הדבקה התרחשו בתוך הבתים. מדובר ב-67 אחוזים מהמקרים שנבדקו. מוסדות החינוך הגיעו למקום השני ברשימה, עם 210 מקרי הדבקה מתוך אלו המופיעים בכתבה, ואירועים שונים הגיעו למקום השלישי עם 123 מקרים. כמו כן, במוסדות הדת השונים התרחשו 106 מקרים, במקומות בילוי כמו בתי קפה ומסעדות - 89 מקרים ובמקומות העבודה התרחשו 48 מקרים.
עוד עולה מהנתונים כי 28 מהמקרים התרחשו בבתי אבות, 26 מהם בחנויות או בקניונים, 25 מהם במוסדות רפואיים ו-24 נוספים במתקני ספורט השונים כמו כן, 14 מקרים התרחשו בכלי תחבורה, 12 מההדבקות התרחשו בחלל הפתוח, עשרה מקרים התרחשו בצבא ושבע הדבקות במפגשים חברתיים. בנוסף, ארבעה מהמקרים התרחשו בבריכות שחייה ומקרה אחד בטיפול שאינו רפואי. כמו כן, אתמול אובחנו 274 חולי קורונה חדשים בירושלים ו-123 בבני ברק. אחריהם ברשימה נמצאות אשדוד (58 מקרים), תל אביב (52), בית שמש (48) וביתר עילית (45).
במשרד פירטו נתונים הנוגעים לחדרי הכושר, וציינו כי "הנגיף אינו מועבר בהזעה אך כן מופרש בנשיפה מאומצת. המתאמנים אינם עוטים מסכות במהלך האימונים". הם ציינו כי בארצות הברית, דרום קוריאה, יפן ובישראל דווחו התפרצויות בחדרי כושר וסטודיו. חדרי כושר נסגרו בכל העולם במצבי סגר, אך כעת ישנה שונות במדיניות במדינות שונות, בהתאם למצב התחלואה. הם עדיין סגורים בבריטניה ואוסטרליה, שמנהלת מדיניות לא אחידה, בהתאם לתחלואה בכל מחוז. המדיניות הזו תקפה גם בארצות הברית ובקנדה. ניו זילנד היא היחידה שפתחה מחדש את חדרי הכושר.
עוד ציינו במשרד הבריאות כי "דווח על מוקדי תחלואה המיוחסים להעברה במסעדות ברחבי העולם (ארה"ב, קנדה, גרמניה, אוסטרליה, סין). גם בישראל דווח על תחלואה שמקורה בחשיפה במסעדה".
משרד הבריאות ציינו עוד כי 19 מתוך 89 הישראלים שנדבקו בקורונה במקומות בילוי שונים, בין התאריכים 10 ביולי עד ה-16 ביולי, שהו במועדונים, ומקום ההדבקה של 33 מהם אינו ידוע. כמו כן, 16 ישראלים נדבקו במסיבות שאינן במועדונים, 11 נדבקו בברים ועשרה בבתי קפה ומסעדות.