אפקט הקורונה מאיים להתרחב: בבית החולים הדסה מתריעים כי אם הממשלה לא תעביר אליהם 60 מיליון שקל עד יום שישי לצורך פעילותו השוטפת, יהיה בית החולים נתון בסכנת סגירה. זאת, כבית חולים ציבורי שתלוי בהזרמות כספים שוטפות מצד הממשלה. מאותה בעיה סובלים גם רבים מבתי החולים הציבוריים־פרטיים האחרים בישראל, בהם שערי צדק, מעיני הישועה, בתי החולים הצרפתי והסקוטי וכן “המשפחה הקדושה” בנצרת.
בחודש יולי האחרון הועבר להדסה סכום של 50 מיליון שקל בעיכוב של יומיים, מה שפגע לטענת בית החולים ביכולת ליחסים תקינים מול ספקים – ובכך הדבר השפיע על דילול בציוד הרפואי. אף שכל בתי החולים הציבוריים נדרשים לסיוע מהמדינה, הדסה בולט כמי שסופג “הפסדי קורונה” משמעותיים: נכון לאתמול, מחלקת הקורונה בהדסה עין כרם עומדת על 200% תפוסה - הגבוהה ביותר בכל הארץ - כשהתפוסה בכלל בתי החולים עומדת על כ־110%. 91 מאנשי צוות בית החולים שוהים בבידוד, וגם זה הנתון הגבוה ביותר בארץ.
“אנחנו סופרים בדאגה את הימים עד סוף השבוע”, התריע אתמול בשיחה עם “מעריב” מנכ”ל בית החולים פרופ’ זאב רוטשטיין. הוא הסביר כי “לאור הקורונה, הפעילות הכלכלית של הדסה תלויה בהזרמות של תקציבים מהממשלה. יש אצלנו עשרות חולי קורונה. אנחנו בית החולים המאשפז הכי הרבה ולוקח עליו את החלק הכי גדול בטיפול בחולי קורונה בארץ. הצוותים שלנו עובדים יום ולילה ללא הפסקה כדי להציל חיים. וזה עוד לפני שהגענו לחורף. בד בבד, אנחנו נתקלים בקושי של הזרמת כספים מצד המדינה. כמו שהיה ביולי”.
לדברי פרופ’ רוטשטיין, “חייבים לוודא שהסכום יועבר במלואו עד סוף השבוע, כי אחרת המשמעות היא דלדול רציני ברמת התרופות והחומרים. כשאין ודאות, דירקטוריון הדסה מכריז על ‘הערת עסק חי’ (הערה שמוסיפים לדוחות כספיים של חברה, לאותת על ספק בהמשך קיומה של החברה לטווח של יותר משנה - מ”ה). הדירקטוריון הכריז על כך לפני חודשיים, כתוצאה ישירה לכך שאין ודאות בתשלומים העתידיים לבית החולים. כפועל יוצא, ספקים מוכנים לתת לנו תרופות וחומרים רק במזומן. בהיעדר מזומן, אין לנו אפשרות לקבל חומרים שדרושים לעבודה שוטפת. נוסף לכך, 60 מיליון השקלים הם החלק העיקרי מהמשכורות שיש לשלם בסוף החודש לעובדים".
“הכסף של חודש יולי הגיע ביומיים איחור, מה שיצר בעיה קשה עם הספקים”, מוסיף מנהל הדסה. “עכשיו עוד פעם כוססים ציפורניים בהמתנה לכך שיגיע הכסף כדי שנוכל גם לרכוש מלאי וגם לשלם משכורות. אם זה לא יגיע – לבית החולים לא תהיה ברירה אלא להיסגר בהיעדר ציוד מספק וכוח אדם”.
עם זאת, רוטשטיין הבהיר כי “לא נסגור מיוזמתנו את בית החולים, אלא ניתן לטבע לעשות את שלו - ומחלקה אחר מחלקה תיסגר. אני קורא להנהלות משרדי האוצר והבריאות – אין לכם דבר יותר חשוב כרגע לעשות מעבר להסדרת התקציבים בבתי החולים במדינה, ולהבטיח את פעילותם של בתי החולים בישראל”.
רוטשטיין אף מפנה אצבע מאשימה לממשלה, בשל סכום שהוסכם עליו לשיפוי שערי צדק, לאחר ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במוסד בשבוע שעבר. מדובר בסכום שהגיע לאחר דיון בן כמה חודשים של הנהלת שערי צדק ומשרדי האוצר והבריאות. “הממשלה נוקטת מתן תרומה בסתר. מה ששערי צדק קיבלו אִפשר להם לעבור עוד כמה ימים, אבל גם הם ייתקלו שוב בבעיה. כך או כך, כל בתי החולים הציבוריים באותו מצב בדיוק”.
בשערי צדק תומכים בטענה להיעדר תקצב מספק: “בתי החולים העצמאיים־ציבוריים, ובהם שערי צדק, סובלים מאי־שוויון ארוך־שנים לעומת בתי החולים הממשלתיים. בעוד הממשלתיים, המהווים 50% מבתי החולים בארץ, זוכים לתמיכה שנתית של 2 מיליארד שקל ועוד 900 מיליון נוספים עבור פנסיות, בתי החולים הציבוריים - המהווים את ה־50% הנותרים - זוכים לתמיכה שנתית של 200 מיליון שקל בלבד. שערי צדק נלחם בחודשים האחרונים לקבלת שיפוי תקציבי בעקבות ירידה בהכנסות בשל מגיפת הקורונה – והוא קיבל שיפוי חלקי ביותר שמאפשר תשלום משכורות חודש אוגוסט".
“צר לנו שבעת משבר כה גדול, אנו ובתי חולים נוספים צריכים לעסוק במניעת קריסה כלכלית ולא ברפואה”, נמסר עוד משערי צדק. “אנו קוראים לממשלה לקדם נוסחה לתמיכה בבתי החולים לפי מספר מיטות - דבר שיביא לשוויון ולצדק. מנכ”ל שערי צדק הציג זאת בביקורו של ראש הממשלה בבית החולים, ואנו נמשיך לקדם את השוויון לכל בתי החולים הציבוריים”.
ממשרד הבריאות נמסר: “משרדי הבריאות והאוצר פועלים למצוא פתרון הולם לבעיות התקציביות והתזרימיות כאחד, מנטרים באופן רציף את מצבם הפיננסי של בתי החולים הציבוריים ומקדמים מנגנוני שיפוי משמעותיים ושוויוניים שיסייעו לבתי החולים להיחלץ ממצוקתם, כך שסך הכנסות בתי החולים בשנה הנוכחית לא ישתנה בצורה משמעותית לאור משבר הקורונה, זאת לצד פיצוי מיידי על כלל ההוצאות אשר נגרמו עקב מגיפת הקורונה”.