גמזו לשרי קבינט הקורונה: "להתכונן לאפשרות של החמרה במצב"

פיקוד העורף ומפקדת הקורונה (צילום: דובר צה"ל)

"במקביל", הוא מדגיש, "עלינו להתכונן לאפשרות של החמרה במצב, זאת לאור הסיכונים האפשריים להרחבת ההתפרצות בשבועות הקרובים על רקע פתיחת שנת הלימודים וחגי תשרי. אני מאמין שזו הדרך ליצור איזון בין היכולת לדכא באופן שיטתי את התפשטות הקורונה ולהוריד את רמת התחלואה, לבין הצורך להמשיך ולהניע את גלגלי המשק, להחזיר אנשים למעגל העבודה, ולשקם עסקים שנפגעו".

במהלך ישיבת הקבינט הוצגו לשרים שלוש חלופות. הראשונה היא שגרת מאמץ נוכחי. "מטרת התוכנית", על פי גמזו, "המשך ניהול המשבר תוך מאמץ לחיזוק יכולות מערכת הבריאות לעמוד בנדרש, תוך הימנעות מרבית מצעדי קיצון, העלאה והורדה של מגבלות בהתאם למדדי התחלואה. 
החלופה השנייה היא תוכנית ״ריסון חלקי״. מטרת התוכנית היא הורדה של קצב התחלואה באמצעות החרפת מגבלות התקהלות והגבלת חלק מהמשק לזמן קצוב עד לשחרור המשק באופן הדרגתי. הפעלת תוכנית ממוקדת למשך מספר שבועות להפחתת רמת התחלואה, על ידי צמצום תחומים וסקטורים בהם קיימת התקהלות, תוך שמירה מרבית על פעילות המשק. 

היעד של התוכנית הוא הגעה ל-400 חולים ביום, ואחריה תהיה פתיחה הדרגתית של המשק. "מתווה ריסון חלקי כולל בין היתר סגירת מסעדות, קניונים, שווקים, בתי מלון, אולמות אירועים, מפעלים לא חיוניים ומקומות עבודה ללא קבלת קהל. פתיחת שנת הלימודים עד כיתה ד' וצמצום מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית ב-40 אחוז", הציג פרופ' גמזו. 

החלופה השלישית, והקשה ביותר מבחינת הציבור, היא תוכנית ״ריסון מהודק״. התוכנית מתייחסת לכל הנאמר בתוכנית ״ריסון חלקי״, וכוללת עצירת קצב התחלואה על ידי ביצוע סגרים מקומיים במקומות התפשטות, וכן צמצום פעילות במגזר הציבורי והפרטי. חלופה זו כוללת צעדים דומים לאלו שננקטו בישראל בין 19-25.03".