בשיחה שערך עם רוני בר-און ואריה אלדד ב-103FM, הביע את דעתו מנהל המרכז הרפואי הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין על מצב הקורונה בארץ ועל העלייה בשיעור התחלואה. "המצב לא מבשר טובות. זה מחזק מאוד את אלה שתומכים בסגר מלא על כל הארץ", אמר והתייחס גם לציפיותיו מהממשלה: "כל מה שאנחנו דורשים מהם הוא שיפשילו שרוולים ויתחילו לעבוד, כמו שאנחנו בבתי החולים עובדים. אין חוכמות".
אני טענתי בתחילת התוכנית שהעניין של הערים האדומות עכשיו זה מצב שהסוסים כבר ברחו מהארווה, אי אפשר להסתפק רק בסגר על ערים אדומות. אני צודק?
"אני חושב שהרבה יותר גרוע. המצב לא מזהיר בלשון המעטה, עם 3,000 נדבקים חדשים ביום וזה מה שפורסם, זאת אומרת, זה לא שפתאום עכשיו זה 3000, זה התחיל 500, 2,000 הגיע ל-3,000. זה לא מבשר טובות. זה מחזק מאוד את אלה שתומכים בסגר מלא על כל הארץ".
מה מקדם ההדבקה בשלב הזה על פי החישובים?
"אז בואו נדבר ככה. אחד, מקדם ההדבקה שמחשבים באונ' העברית הוא כבר חצה את ה1.3 כלפי מעלה".
אתמול גמזו אמר 0.9.
"אמר".
1.3 אומר שכל חולה מדביק 1.3 אנשים.
"כן, וזה אומר שהעומס הולך וגדל. אני יכול להסתייע גם בעקומה של החולים הקשים. מספר החולים הקשים שגם הוא נמצא בעלייה".
אבל בעלייה מתונה מאוד.
"אבל זאת עלייה".
נכון.
"וזה אומר שהמצב לא מזהיר. אנחנו נמצאים לפני החגים ומיד אחרי התחלת בתי הספר, שבועיים לאחר התחלת הלימודים התורניים, כל התחזיות שלא נקטנו מהר ובזמן בהגנה על התלמידים כמו שנהגנו כלפי הקשישים בינינו, והתרעתי, והתרענו ודיברנו על כך שאי אפשר לפתוח בתי ספר בלי לקיים מבדקים כל שבועיים ולדגום את אנשי הסגל, אחרת נקבל הדבקה. זה כבר קורה בעולם התורני שהתחיל שבועיים קודם וזה יגיע גם לעולם החילוני שפתח את הלימודים בראשון בספטמבר. אנחנו לפני החגים, הקיטוב בעם הוא עצום, שים לב בין ערבים ליהודים, בין יהודים לבין עצמם, בין חרדים לפחות חרדים, והחגים דורשים התקהלויות. מכיוון שלא עשינו כלום לנושא של מניעת ההדבקות על ידי מדביקי העל, אנחנו עוד הפעם מנסים רק את צעדי ההתגוננות, למנוע התקהלויות ולא נצליח למנוע אותן".
אבל פה שתי שאלות, קודם כל תגדיר לנו מבחינת יכולת הספיגה של המערכת הרופאית מה הפרמטר הכי חשוב. המתים לא חשובים כי סופרים זקנים והבדיקות לא כל כך חשובות, הפרמטר החשוב שממנו נגזור את הפעולה הראשונה שאותה צריך לעשות.
"הפרמטר הכי חשוב הוא התקציב, אני מפתיע אתכם פעם אחרי פעם. מערכת הבריאות שלנו יש לה יכולת אדפטיבית נהדרת, בתי החולים שלנו מכילים את הטובים ביותר ברופאים ובאחיות, אנשים שנותנים את הנשמה שלהם על הכל".
אתה יודע, אני טיפלתי בתקציב, כסף שאני אתן לך היום תוכל ליישם אותו לאמצעים רפואיים נגיד במקרה הטוב בעוד שלושה חודשים. אני מדבר איתך על החודש הקרוב.
"אתה זוכר שאנחנו מדברים בעוד שלושה חודשים על החורף, שאנחנו מדברים על תחלואה כפולה כולל שפעת? ואתה זוכר שכבר אני צועק את זה שלושה חודשים אחורה?"
מה גובה הצ'ק שאיתו אתה פותר את הבעיה התקציבית?
"זה לא עניין של גובה הצ'ק, כל בתי החולים הציבוריים שאני מכיר אין להם את המשכורת הבאה לשלם. עכשיו אנחנו נמצאים בשביתה כרגע של מעבדות ובאיומי שביתה של טכנאים, בקיצור".
אבל התחלנו בזה שיש לנו שר אוצר כל כך מוצלח, ראש ממשלה כל כך מוצלח, הוא שר אוצר כלכלי על.
"אני רוצה להזכיר לכולנו שגם שר האוצר, רה"מ ושר הבריאות הם של כולנו. כל מה שאנחנו דורשים מהם הוא שיפשילו שרוולים ויתחילו לעבוד, כמו שאנחנו בבתי החולים עובדים. אין חוכמות".
סגר עכשיו מלא?
"תראה, זאת ההערכה שלי. אני ברוך השם לא בקבוצה המחליטה. כפי שאני רואה את המטוטלת נעה, אנחנו עכשיו הולכים לכיוון סגר כללי".
ואם יתנו כסף לא יהיה סגר?
"יהיה סגר, לא שייך. יש לנו עבודה לעשות, העבודה היא לסלק את הקורונה. מה שעושה סגר ונזכור את זה היטב, הוא לא מבטל את הקורונה, הוא משטיח את העקומה. זאת אומרת אנחנו מרוויחים עוד זמן שבתי החולים יתאוששו, אבל בסוף אנחנו חוזרים חזרה לבעיה העיקרית - שצריכים להכחיד את הנגיף. יש מדינה כמו בלגיה, דומה לנו, לא יכול להיות שאצלהם סך כל התחלואה כולה היא 3,000 ואצלנו זה ביום, שם הם בוכים על כך שיש להם 30-40 נדבקים ביום. אנחנו לא שונים מבלגיה".
הפחדת אותנו מספיק, תודה.