מנכ"ל בית החולים זיו בצפת, פרופ' סלמאן זרקא, שוחח הבוקר (ראשון) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM אודות העלייה המדאיגה בתחלואה בקורונה בקרב החברה הערבית.
כמה אתה מוטרד ממה שקורה במגזר הערבי בשבועות האחרונים?
"האמת שאני מוטרד מכל מה שקורה בישראל, בצער רב זכינו במקום הראשון העולמי במצבנו כרגע בגל השני, השלישי. שיעור ההדבקה אצלנו מאוד גבוה, כמות החולים הולכת ועולה, לצערי אתמול חצינו את האלף מתים. אני מאוד מוטרד, יש התרופפות, אולי עייפות החומר, בעיית אמון".
לפני כן, מבחינת מספרים אצלך במחלקות הקורונה בזיו, אתם במאה אחוז תפוסה?
"כל הצפון, מה שלא היה בגל הראשון, נמצא בתפוסה מאוד גבוה. אני עברתי את המאה אחוז וכנראה השבוע אני פותח מחלקת קורונה נוספת".
מתי?
"בסוף השבוע האחרון אני כבר מעבר לתפוסה של המחלקה".
פעם ראשונה שאתה חוצה את רף מאה אחוז התפוסה מאז תחילת גל הקורונה הראשון.
"אולי בחודש האחרון, חודש וחצי האחרונים, בכול הצפון בביה"ח נהריה, פוריה, זיו ורמב"ם אנחנו עובדים כקבוצה אחת ומנסים להעביר חולים אחד מהשני כדי למצות את הפוטנציאל של המחלקות השונות. כרגע כולנו בתפוסה מאוד גבוהה ובסופ"ש התעסקנו מול משרד הבריאות".
ביה"ח פוריה?
"פוריה במאה אחוז, נהריה בתפוסה מאוד גבוה, 90 ומשהו".
הרוב מהציבור הערבי?
"מאושפזים בביה"ח בצפון מכל הדתות, מכל העדות, המחלה הזו לא מפרידה. אם כי בתקופה האחרונה יש יותר ייצוגיות של האוכלוסייה הערבית בתוך מחלקות האשפוז".
המאושפזים הם חולי קורונה או גם מאושפזים אחרים?
"תפוסת השיא נמצאת כרגע במחלקות הקורונה, המחלקות האחרות פחות עמוסות, גם אם עדיין הציבור מגיע לקבל את השירותים הלא דחופים, האמבולטוריים, אבל עיקר העומס כרגע ואנחנו עדיין בקיץ, עוד לא הגענו לחורף מחלקות הקורונה שהם המשך של מחלקת טיפול נמרץ ומחלקה פנימית, הצוות נמשך מתוך המחלקות הפנימיות, בחלק מהמקומות סגרנו מחלה פנימית ושמנו מחלקת קורונה. זה מה שמטריד אותי, הלוואי והציבור שלפעמים אולי מבין בטעות שזו מחלה קלה, הלוואי היה ניתן להביא אותם למחלקות, לראות את המאושפזים, המונשמים, את הסבל של המשפחות שמתקשות לבוא לבקר את החולים".
אתם לא נותנים לבקר?
"אנחנו מעודדים את המשפחות אבל זה לא כמו במחלקה רגילה שבה הכניסה חופשית. זו כניסה מתואמת, עם בידוד".
לבוש מיוחד.
"החולים במצב קשה, המשפחות סובלות ולא עלינו, במקרי המוות האחרונה לאחרונה, המשפחות לא יכולות להיפרד מהמת".
מה גילאי החולים?
"המחלה שכיחה יותר בהקשר האשפוזי באוכלוסייה יותר מבוגרת, אבל גם אושפזה אצלי אישה בת 33 וגם בן 55, כך שלא נכונה המחשבה שרק בני 80 ומעלה".
בוא ננסה לפרק את זה, להבין מה קרה למגזר הערבי שכמעט מתעלם מההנחיות, והולך לחתונות המוניות, למה הוא לא נשמע להנחיות של גמזו, משרד הבריאות, רה"מ?
"אני חושב שיש לנו משבר אמון קשה, וכן משבר מנהיגות קשה, בתוך המגזר הערבי".
הציבור, המגזר הערבי לא מאמין למנהיגים?
"אני חושב שמאוד חשוב להיזהר כשמדברים על אוכלוסיות ולא להכתים את כולם. אני רואה גם בתוך האוכלוסייה הערבית וגם בתוך היישובים לא מעט אנשים שומרי חוק, מקיימים את ההנחיות. אבל הקו היותר שכיח ברחוב הערבי זה הקו שמכחיש שיש קורונה, שמתייחס לקורונה כמחלה קלה, שלא מקבל את ההנחיות".
הם יודעים שיש מתים מקורונה.
"כפי שאפשר לשמוע בחברות אחרות, הלוויה של אישה בת 84, הלוויה מאוד קשה שבד"כ הציבור משתתף בה והפעם לא. האנשים שקוברים ממגונים, די מהר מתורגם שהאישה הייתה ממילא אמורה למות ולאו דווקא זה הקורונה. יש מרכיב מאוד חזק של הכחשה וחוסר קבלה".
גם בקרב מנהיגי הציבור?
"אני חושב שבכול ציבור נבחר בדגש במגזר הערבי שהוא ציבור נבחר חמולתי, יש לגמרי משילות מאוד מורכבת, ונדרשת בחלק הזה גם סיוע. לאו דווקא למגזר הערבי, או המגזר העשיר, סוציו אקונומי 4 דרומה נמוך. פגשתי אחד מראשי הערים הערביות אמר יש לי בכול העיר שני מפקחים ו-9,0000 משימות, עם השניים האלה אני אתעסק בחתונות? יש עוד דברים שצריך לטפל בהם".
גם ראשי מועצות מגיעים למפגשים ההמוניים.
"לא בכדי אמרתי את המילה כשל מנהיגותי ובעיה מנהיגותית, ואני חושב שבמצב בו אנחנו נמצאים לצד, לטעמי, אוכלוסייה רבה שמקיימת את ההנחיות ולא ממשתתפת בחתונות המוניות יש צורך לדעתי במעורבות של הממשלה, פיקוד העורף, המשטרה, משרד הבריאות. אנחנו חייבים לסייע לראשי הרשויות".
יביאו יס"מ שיעצרו את החתונות?
"אני לא חושב שצריך להביא יס"מ כדי לפזר חתונה. אני חושב שיש מספיק פעולות שצריך לעשות לפני, אנחנו יודעים איפה הולכת להיות חתונה אולי שגינו במדיניות שאישרנו שהחתונות יתקיימו בחצר הבית ולא בנגי אירועים איפה שיכולת השליטה שלנו גדולה וטובה יותר ויש בעל בית שאפשר לקנוס אותו".
חצרות הבית לפעמים יותר גדולות.
"זה עוד יותר מסוכן, כי דחקנו את האנשים הביתה ובכ"ז רוצים להתחתן, הבית קטן, מזמינים אלף איש וההדבקה יותר גדולה".
מסלול ההדבקה של חולי קורונה זה בד"כ מאירועים כאלה?
"אני חושב שעיקר ההדבקה היום במגזר הערבי, היא מהתקהלויות שקורות בעיקר בחתונות, פחות בלוויות".
אתה שואל אותם - למה הוא הלך?
"לא הספיק לנו הזמן בשביל לנתח את החברה הערבית, החברה הערבית מאופיינת בחברה קולקטיבית ,שמסתכלת קודם או הרבה על מה קורה מסביב, מה יגידו השכנים, על החובות שאני חייב כי השכן היה בחתונה של הבן שלי; אל מול ההתרופפות שקיימת יהיה הרבה יותר קל ללכת עם הזרם, ללכת לחתונה ולאו דווקא להישאר בבית. אני הצעתי לציבור הערבי לשלוח ברכה או מתנה, לאו דווקא חובה להשתתף גם אם יש חובה ציבורית להחזיר חוב לאותה חתונה".
אתה חושב שיש חוסר סימטריה בין המגזר היהודי למגזר הערבי? חלוקת החולים אולי זהה, יש שאומרים שגם פה וגם פה אותו דבר, אבל היחס שונה אל המגזר הערבי?
"אני חושב לפחות ממה שאני מסתכל בבתי החולים בצפון יש יותר ייצוגיות של החברה הערבית בקרב החולים. אשפוז הוא לאו דווקא מייצג אם מסתכלים על נתוני משרד הבריאות יחסיות של החולים במגזר הערבי גובהה יותר חפלות קורות גם במגזר היהודי, החרדי. אבל מידת ההיענות במגזר הערבי היא במשבר וזה מחייב אותנו מעבר לכלל הציבור שהדברים מאוד פשוטים".
ההנהגה היא של כולנו והיא צריכה לתת תשובות.
"המחלה היא לצערי של כולנו, אי אפשר לסגור אותה רק בתוך יישוב ערבי, זה מהר יתפשט החוצה".
בתוך כך, חבר הכנסת אחמד טיבי אמר בשיחה עם גולן יוכפז וענת דוידוב כי ישנה בעייתיות בהחלטה על הטלת סגר כללי. "מדברים על סגר כללי ביום חמישי, אומרים שזה כמעט בטוח, אבל זה בעייתי ביותר", הסביר, "אגב כבר הוכח בעבר כי הוא מרסק את הכלכלה ועכשיו אומרים 'אבל עד אז נעשה דיפרנציאציה ורמזור' ולכן אמרתי שזו הבעייתיות הגדולה".
25% מהציבור במגזר הערבי הם חולים מאומתים, יש בעיה. אולי צריך להקדים את התרופה על ידי סגר החל ממחר?
"אני אתקן, 28% אפילו. לכן, אני אומר – הבעיה העיקרית שהייתה בתקופה האחרונה, היא בעיית החתונות וההתקהלויות. אנחנו כבר אז אמרנו 'מניעתי', אמרנו שצריך לעשות הכול כדי להפחית את החתונות ואפילו למנוע על ידי פתיחה מבוקרת של אולמות החתונות, עם הגבלות. הדבר הזה לא נעשה ולכן אנשים חזרו למה שעשו לפני 20 שנה - חתונות ברחוב בלי הגבלות, בלי שמירה על הנחיות, וזה חוסר אחריות".
לכן התחלואה עולה ולכן צריך לסגור ולהקדים?
"יש כל מיני הצעות על שולחן הממשלה, סגר לילה כדי למנוע חתונות או לבוא להגיד לחתן ולבעלי השמחה מראש על ידי המשטרה – תעשו אחד, שתיים שלוש. בינתיים אין אכיפה, אני רואה כמה כתבות יח"צ של המשטרה שמגיעים לחתונות ומשוחחים, אין אכיפה בשטח לכן הנגיף ממשיך להתפרץ".
יש חשש של המשטרה להיכנס לחתונות?
"כשרוצים להרוס בית אתה רואה שאין חשש, יס"מ, מכוניות, אגרסיביות, בזה הם בסוגריים מאוד אמיצים".
אולי חשש מהידבקויות?
"החשש מהידבקויות הוא מול הציבור כולו, אנחנו לא רוצים שהציבור יידבק. אם המשטרה לא מגיעה מחשש להידבקויות - זה נורא. אני כועס על מי שעושה את החתונות האלה ומצפצף על ההוראות ועל החוק".
איך הם מסבירים למה הם עורכים חתונות עם מאות מוזמנים.
"אני אומר את עמדתי באופן פומבי בכל השפות בעולם, אני מדבר בערבית, אני מתקשר עם אנשים ואני בעצמי הפסקתי ללכת לחתונות בתקופת הקורונה. אני לא הולך לניחום אבלים, אני לא משתתף בשמחות ובעצב של אנשים שאני אוהב לעשות את זה, זה חלק מהחיים שלי. אבל כאן אנחנו צריכים להיות מודל ויש אנשים שנענים להוראות ויש אנשים שפורצים לתוך חצר של בית ספר כדי לעשות חתונה, כי האולמות סגורים".
טיבי הוסיף: "יש גל ראשון ויש גל שני. האנשים של הגל הראשון הם אנשים עם היענות כמעט מלאה להוראות, בגל השני התחילה התרופפות ואח"כ היעדר אמון כללי בהוראות הממשלה ובהחלטות הממשלה". הוא הדגיש כי אצל "היה יו-יו בהחלטות, החלטות לא סבירות, אנשים אמרו כנראה שזה שיקולים פוליטיים 'סגר כאן וסגר שם'. אח"כ הפחידו אותם ובצדק מהנגיף, אנשים לא ראו שהשכן או המכר מת מהמחלה ומתחיל לומר 'כנראה שהז לא מסוכן' והחשש מהמחלה ירד פלאים".
אבל בסוף בתוך היישובים יש עשרות מתים במגזר הערבי בכמה שבועות, הם כן רואים לוויות או שומעים על שכנים שמאושפזים.
"אני לא רוצה שאף אחד ימות, אף חולה אני לא רוצה חולים קשים. אבל כדי שה לא יקרה ההתקהלויות האלה צריכות להיפסק, ואנשים צריכים להקשיב יותר. אומרים לרשויות המקומיות 'אתם חוד החנית בטיפול' ואין כלים לרשויות המקומיות. לא נותנים להם תקציבים וכלים לקטוע את שרשרת ההדבקה כי חסר אפידמיולוגיים, חסרים סרטוני הסברה בערבית שמסבירים היטב, שמפחידים אותם מהמחלה, כי המחלה היא מפחידה. אני מכיר סיפורים של אנשים שאני מכיר, סבל רב וסכנת חיים בשלבים מסוימים. לכן זה צריך להגיע אל כלל האזרחים, אני חוזר ואומר – מדברים על סגר ודאי בסוף השבוע, לא צריך הקדמות ודיפרנציאציה של חרדים וערבים".