מכון "מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל – המכון למחקר חברתי יישומי", השיק היום (רביעי) את "שנתון בני +65 בישראל" לשנת 2020. השנתון, שמפיק המכון זו השנה ה-22, מספק נתונים עדכניים לקבלת החלטות לשיפור השירותים לאזרחים המבוגרים, ועוקב אחר מגמות בהשתנות עולם הזיקנה בישראל, תוך הסתכלות לעתיד.
בריאות הנפש
מהדוח עולה כי לזקנים יש חוסן חברתי נפשי ברמה גבוהה יותר משל הצעירים, והם דיווחו פחות על תחושות לחץ וחרדה. כך למשל 70% מבני +65 מדווחים כי הגבלות חברתיות בתקופת משבר הקורונה לא השפיעו על מצבם הנפשי. אבל 23% דיווחו שמצבם הנפשי החמיר או החמיר מאד. רק 30.4% מבני +65 דיווחו כי חשו לחץ וחרדה בתקופה זו, לעומת 35.3% מהצעירים (בני 64-21).
נושא הבדידות בתקופת ההגבלות החברתיות עמד במרכז השיח הציבורי. 29.5% מבני +65 דיווחו כי חשו בדידות ו-22% בקרב הצעירים. מבחינת בני +65 הנתונים דומים מאד למצב ב-2019 (28% ב-2019), אך בקרב הצעירים נראה שתחושת הבדידות הייתה דווקא קשה יותר בזמן המשבר (17.9% ב-2019).
מצב כלכלי
31.1% מבני ה-65 הביעו חשש שלא יוכלו לממן את הוצאותיהם לעומת 54.7% מבני ה-64-21. בעקבות משבר הקורונה, מדווחים 26.5% מבני ה-65 ו-50.7% מבני ה-64-21 שמצבם הכלכלי החמיר או החמיר מאוד. לעומת זאת, 72.2% מבני ה-65 ו-46.1% מבני ה-64-21 מדווחים שמצבם לא השתנה. עם זאת, זקנים דיווחו יותר מצעירים על קושי בנגישות למצרכי מזון ועל צורך בעזרה בהבאת מצרכים הביתה. 45.5% מבני +65 נעזרו במישהו שסייע להם בהבאת מצרכים כגון מזון, תרופות וכדומה לעומת 9.4% מבני 64-21.
מצב בריאותי
76.5% מבני ה-65 ו-96.5% מבני 64-21 דיווחו על מצב בריאות טוב או טוב מאוד בתקופת ההגבלות החברתיות החמורות שהוטלו עקב משבר הקורונה. הנתון מפתיע לטובה בהשוואה למצב שדווח ב-2019: 57.5% בקרב בני +65 ו-89.8% בקרב בני 64-20.
"הסבר לממצאים אלו דורש מחקר מעמיק יותר. ייתכן כי בזמן משבר הקורונה, כאשר המגפה מתפרצת בכל רחבי העולם, התפיסה הסובייקטיבית היא שמצב הבריאות האישי טוב מבדרך כלל. יש לזכור שבאותה תקופה של הגל הראשון, התחושה הציבורית הייתה שזהו משבר קצר, ואולי זה סייע לגייס כוחות להתמודדות. יתכן שהמצב שונה כעת, כשמתברר שיש להתמודד עם מצב זה לאורך זמן" אומרים אנשי מכון ברוקדייל.
ד"ר יצחק שנוּר, חוקר מומחה במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל שערך את השנתון, מדגיש:"הממצאים מעלים כי בקרב הזקנים יש חוסן חברתי נפשי ברמה גבוהה יותר משל הצעירים, והם דיווחו פחות על תחושות לחץ וחרדה, אך יש לבחון עמידות זו לאורך זמן. מהבחינה הכלכלית הנתונים משקפים את העובדה שהזקנים חשופים פחות מהצעירים לתנודות בשוק העבודה – כיוון שרובם אינם משתתפים בו. עם זאת אוכלוסיית הזקנים הטרוגנית מאד ויש לזכור כי גם בקרבם יש מי שנפגעו כלכלית מהמשבר ואז סיכוייהם להתאושש קטנים יותר".
הישראלים הותיקים במספרים
אוכלוסיית הוותיקים בישראל, המוגדרת כבני 65 ומעלה, גדלה בקצב מהיר ומואץ. בסוף שנת 2018 מנתה אוכלוסיית הזקנים בישראל 1.056 מיליון איש, והיא מהווה כ-11.8% מהאוכלוסייה הכללית. מאז שנת 1955 גדלה אוכלוסיית המדינה פי 5, ואילו אוכלוסיית בני +65 גדלה פי 12. כלומר, קצב הגידול של בני+65 היה יותר מכפול מזה של האוכלוסייה הכללית.
בגלל הזדקנות דור "הבייבי-בום" (ילידי 1950-1945 שעוברים עכשיו את גיל 65) רואים גידול בחלקם היחסי של בני 74-65 מכלל הזקנים, כלומר גדל חלקם של הזקנים הצעירים, ובעוד כעשור נראה גידול בחלקם של הזקנים המבוגרים יותר. תוחלת החיים לאדם שהגיע לגיל 65 היא 19.3 שנים לגבר ו-21.7 לאשה. כלומר גבר שהגיע לגיל 65 צפוי לחיות בממוצע עד גיל 84.3 ואשה עד גיל 86.7.
הערים הזקנות ביותר בישראל הן קריית ים ובת ים. בשתי הערים הללו שיעור בני +65 מתוך אוכלוסיית העיר עומד על כ-22%. בירושלים, העיר הגדולה בישראל, מספר בני +65 הוא הגבוה ביותר: 84,400 מתוך 919 אלף תושבים, 9% מאוכלוסיית העיר. בתל אביב ישנם 68,800 בני +65 מתוך 452 אלף תושבים, 15% מאוכלוסיית העיר.
ד"ר שנוּר מוסיף: "אוכלוסיית הזקנים גדלה באופן מהיר ובעשור הקרוב צפוי דור הבייבי-בום להזדקן ולעבור את גיל ה-75. משמעות הדבר היא עלייה בחלקם של הזקנים המבוגרים ואף כי יתכן שמצבם טוב יותר מזה של הדור שקדם להם, הם עשויים להזדקק לשירותים הנלווים לעלייה בגיל. מערכת השירותים צריכה להיערך לאתגר הצפוי עם גידול האוכלוסייה".
פנאי ואיכות חיים
87% מבני ה – 65+ בישראל מרוצים מחייהם באופן כללי, יותר משני שלישים מהם מרוצים ממצבם הכלכלי, 37% אחוז מהם נפשו בחו"ל בשנה האחרונה (2018), ו-79% מהם חשים ביטחון ללכת לבד באזור המגורים בחשיכה.
52% מבני ה – 65+ משתמשים במחשב. לפני כעשור (2009) רק 27% מבני +65 השתמשו במחשב. כמובן שגם בכלל האוכלוסייה גדל שיעור המשתמשים בתקופה זו מ-68% ל-72%, אך ההבדל בולט הרבה יותר בקרב בני +65.